מצטופפים ביחד: סיר לחץ משפחתי בזמן מצב חירום

צוות בטיפולנט

בצל ההסלמה הבטחונית עם איראן והצורך להישאר בסמיכות למרחבים מוגנים, משפחות רבות מוצאות עצמן משנות את הסדרי המגורים הקבועים שלהן ו"מצטופפות" יחד בימים אלו. בוגרים צעירים חוזרים לגור עם הוריהם, בני ובנות הגיל השלישי עוברים להתגורר עם ילדיהם, ועוד רבים גרים במבנה משפחתי מאולתר וחדש.

במקביל לכך, מצבי לחימה כוללים בתוכם איום ממשי לבטחוננו ולבטחון יקירינו, לצד רמה גבוהה יותר של חוסר ודאות. לכן, הם נוטים להביא עמם גם מתח גבוה, תחושת דריכות, לחץ ועלייה ברגשות כמו פחד, עצבות וכעס.

משמעות הדבר היא כי איננו חווים רק יותר זמן ביחד עם אחרים, אלא שאנחנו עושים זאת דווקא בתקופה בה כל אחד ואחת מאיתנו נוטה חשוף לעומס ולחץ רבים יותר. לכן, רבים חווים כרגע באופן טבעי מתחים גם בתוך התא המשפחתי.

עומס לוגיסטי ועלייה במפלס הלחצים

מלבד האיום הבטחוני, מצב החירום הנוכחי כרוך גם בשינויים לוגיסטיים רבים עבור חלקנו, אשר משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו ברמה האישית:

• שינויים בהרגלי השינה בעקבות הירידה למקלטים במהלך הלילה

• מעבר בין סביבות מגורים שונות יחד עם חפצינו החיוניים

• מציאת פתרונות חלופיים לילדים בעקבות השבתת מערכות החינוך

• שינויים במסגרת העבודה אשר מצריכים גמישות ולעיתים מובילים גם לחיפוש אחר אפיקי הכנסה נוספים

• עצירה זמנית של תהליכים ותוכניות חשובים לנו המצריכים חזרה לשגרה (כמו תכנון נסיעות לחו"ל, קביעת פרוצדורות רפואיות שגרתיות, ציון אירועים חשובים ועוד)

גם אם רק חלק מרשימה זו רלוונטית לכם, הרי שכל שינוי כזה כרוך בעומס לוגיסטי מסוים אשר תורם בתורו לעומס נפשי, לחץ ושחיקת משאבים.

הפרת האיזון בין ביחד לבין לחוד

בכל מערכת יחסים בריאה מתקיימת תמיד תנועה עדינה בין זמן ביחד לבין זמן לחוד. תנועה זו מייצרת איזון אשר מאפשר לשני הצדדים לקבל מענה כפול – הן לצורך בתחושת קרבה ואחדות עם אחרים, והן לצורך בנפרדות ושימור של תחושת עצמאות.

לרוב, כאשר אנו מוצאים עצמנו בסידור מגורים חדש וצפוף יותר, מבלי שהיה לנו זמן רב להיערך אליו, האיזון בין ביחד ללחוד מופר. אמנם להיות ביחד זה גם נעים, אך כאשר הפרת איזון זו מצטרפת לעומס הלוגיסטי הכבד היא יכולה גם לייצר עומס רגשי. זאת, כיוון שאין לנו את המרחב לו אנו זקוקים.

• התמודדות עם בעיות שינה בזמני שגרה ומלחמה

  
• מסרים חשובים להורים לילדים ולמתבגרים
  

  
• המצב הבטחוני - הסכנות בהצפה של מידע חדשותי

  

לחץ בתא משפחתי בזמן מלחמה: איך להתמודד?

היכולת להסתמך על עזרת המשפחה בעת משבר היא גורם חוסן חשוב, אך השהייה הממושכת ביחד לעיתים מאתגרת ומייצרת "סיר לחץ" משפחתי. לכן, בזמני חירום מסוג זה, אנו עלולים לחוות גם עלייה בקונפליקטים בין בני הבית.

כמה רעיונות שיכולים לעזור לעבור את התקופה בשלום:

• זכרו – זה נורמלי וזמני: בראש ובראשונה, כדאי שננסה להזכיר לעצמנו ולסביבתנו כי המצב בו אנו נמצאים הוא מאתגר באופן אובייקטיבי ולכן הדרכים בהן אנו מגיבים אליו הן מגוונות ונורמליות. כמעט כולם חווים כרגע יותר מתחים ולחץ! בנוסף, למרות שזו חוויה לא פשוטה, נזכור כי מצב חירום הוא לרוב מצב זמני ובאופק תתרחש מתישהו חזרה לשגרה.

• שמרו על עצמכם ומצאו דרכים לחזור לוויסות (רגשי וגופני): לוח זמנים קבוע של פעילות גופנית יכול לעזור לשמור על רמות מתח תחת שליטה, לשפר את מצב הרוח ואפילו לחזק את מערכת החיסון. בנוסף, פעילויות כמו מדיטציה, תרגול מיינדפולנס, האזנה למוזיקה, שיחת טלפון עם חבר רחוק, עיסוק בתחביב אהוב או פעילות יצירתית – כולם יכולים לאפשר לנו לקחת רגע לעצמנו ולווסת את תחושותינו.

• קבלה וחמלה עצמית: תחת לחץ ממושך ומצב איום, תנודות רגשיות הן עניין נפוץ למדי. כל אחד מאיתנו נוטה להגיב לסיטואציה באופן שונה – חלק מאיתנו רוצים לשתף ולדבר, אחרים רוצים להסיח את הדעת ולהישאר עסוקים, חלק מעדיפים להפחית פעילות ולנוח, ועוד. השונות הזו היא הגיונית ולגיטימית, כיוון שלכל אחד ואחת צרכים שונים בתוך המצב המאתגר. עם זאת, בתקופות מתוחות לפעמים קשה לנו להיות סבלניים לצרכיהם של אחרים ואנו מוצאים את עצמנו מתקשים להכיל ולתת להם מענה. זה מובן וטבעי, השתדלו להפחית שיפוטיות כלפי עצמכם בתקופה הקרובה ונסו לתרגל חמלה עצמית. 

• תנו אחד לשני קצת מרחב: עד כמה שניתן, נסו לייצר לכל אחד מבני הבית את המרחב האפשרי. ניתן להקצות אזורים נפרדים בבית בהם בני בית שוהים בזמנים מסוימים לצרכים שונים, תוך התחשבות מצד האחרים. למשל, בין 10:00-11:00 אמא נמצאת בפינת העבודה ליד המטבח ואבא נמצא עם הילדים בסלון. המרחק הפיזי מייצר בכל זאת קצת זמן חשוב בנפרד וכמובן אם ניתן להישאר בקרבת מרחב מוגן ולצאת מהבית להתאווררות קצרה – מה טוב!

• חלקו את האחריות וצרו לוח זמנים מובנה: שמירה על לוח זמנים קבוע של פעילויות יומיומיות תספק תחושה של שגרה חלקית ותשמור עליכם ממוקדים ומתפקדים. כדאי לפרוש את המשימות הביתיות ולגשת אליהן כצוות תוך הגדרת האחריות של כל בן בית. חשבו יחד איך תטפלו בדברים כמו חינוך ביתי לילדים, לוחות זמנים של עבודה מהבית וסידורים כמו קניות בסופרמרקט או ניקיון. חלוקה כזו פירושה פחות הפתעות בלתי רצויות ולכן פחות לחץ, והיא מאפשרת תחושה של עבודת צוות בתא המשפחתי. ניתן לתת אחריות תואמת גיל גם לילדים – לסדר את אזור המשחקים, לערוך את שולחן האוכל ועוד.

• הקדישו זמן לחיבור רגשי: לצד הצורך במרחב וזמן בנפרד, שמירה על קשר רגשי קרוב עם בן או בת הזוג, עם ילדינו או עם בני משפחה אחרים אשר גרים איתנו חשובה במיוחד כשמתמודדים עם תקופות קשות. נסו להקצות זמן לשיחה משותפת, שקלו לקבוע ארוחה משפחתית בה כל בני הבית נוכחים וחפשו חיבורים חדשים עם האנשים היקרים לכם. כמו כן, שימו לב להתנהגות ולמצב הרוח של בני הבית, במיוחד של ילדים, והתערבו כאשר אתם מרגישים שהם זקוקים לעזרה ותמיכה.

• מסגור מחדש: המצב יכול להיות מאתגר למדי, אבל נסו לבדוק האם ביכולתכם לראות אותו גם באור אחר. האם ישנם דברים חיוביים בתוך הסיטואציה הקשה? ייתכן שהקרבה המשפחתית, כוחות ההתמודדות שאתם מגלים בעצמכם ועוד – כולם מהווים דרך נוספת להסתכל על השפעות המצב ולמצוא בהן לא רק את הקושי והאתגר.

• הפחיתו צריכת חדשות: בתקופות של מתיחות בטחונית חשוב שנהיה מחוברים למתרחש במציאות ונשאר מעודכנים בהנחיות. עם זאת, לעיתים אנו עשויים למצוא את עצמנו מחוברים ללא הרף לתוכן מלחיץ ומאיים שאינו מלווה במידע חדש. נסו לקבוע זמן בו הטלוויזיה אינה מכוונת לערוצי החדשות והשתדלו לא לגלול באתרי חדשות לפני השינה.

• פנו לעזרה: אם מפלס הלחצים הביתי הולך ועולה ואתם מרגישים כי אינכם מצליחים לייצר הטבה, ייתכן ותוכלו להיעזר בגורמים חיצוניים. אין כל בושה בפנייה לקבלת עזרה בעת צורך וישנם שלל גורמים המציעים עזרה ראשונית בתקופה זו.

מקורות

אפל, נ'. (2020). סיר לחץ משפחתי בימי קורונה ומודל "נמנם". בטיפולנט.

פרחי, מ' וגדרון י'. (15.6.25). כלים למטפלים לסיוע בהתמודדות עם מלחמה ומצב טראומטי על-ידי צעדי ה.פ.נ.מ.ת א.מ.ת. הרצאה מצולמת. מכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה. 

https://www.psychologytoday.com/us/blog/so-happy-together/202005/marriage-in-lockdown

Sancho, N. B., Mondragon, N. I., Santamaria, M. D., & Munitis, A. E. (2021). The well-being of children in lock-down: Physical, emotional, social and academic impact. Children and Youth Services Review, 127, 106085.