09.12.20
צוות בטיפולנט
כאשר בנה של מירי יצא מהארון, היא רצתה להסתגר בביתה ולהתחבא. למרות שמשפחתה חיה במקום ליברלי יחסית, ולמרות שהיא הכירה היטב כמה וכמה אנשים שיצאו מהארון, היא חשה בושה גדולה, שלא הצליחה להסביר אותה לעצמה או להבין אותה. לרגעים, הרגישה שעליה להיות חזקה, במיוחד מול בעלה שלקח את זה אפילו קשה ממנה ופיתח סוג של דיכאון.
נשמע לכם מוכר? מזכיר לכם מישהו? הכתבה הבאה כנראה בדיוק בשבילכם – יציאה מהארון כהתמודדות משפחתית!
ילדים גאים, הורים מתביישים? התמודדות עם פחדים וסטיגמות
הפסיכיאטר ג׳ונתן טובקס מסביר כי הורים רבים נוטים להגיב בצורה קשה ליציאה מהארון של ילדיהם מפני שהם חושבים שהילד ״עושה להם דווקא״ או כי הם מרגישים שזו אשמתם. התפיסה הזו היא אגוצנטרית ושגויה, ובמילים אחרות – אתם לא המרכז כאן! למרות הסברה העתיקה לפיה נטיות הומוסקסואליות קשורות לסגנון הורות מסוים ומדובר בבחירה מכוונת של האדם, אין לטענה זו ביסוס מחקרי.
ובכל זאת, כשהורים מגלים שילדם יצא מהארון, זה יכול להיות גילוי מפחיד. מדובר בהבנה כי הילד שלכם משתייך לקבוצת מיעוט וייתכן כי צפויים לו לא מעט קשיים בעתיד. בדרך כלל, נלוות לגילוי זה דאגות רבות – האם יצליח להקים משפחה? האם יסבול מהתעמרות? האם היא תוכל לגור רק במקומות ספציפיים? האם יפטרו אותה מהעבודה כי הבוס שלה הומופוב?
מעבר לדאגות לילד, ההורים עשויים גם לדאוג לעצמם – האם ירכלו עלינו? האם יחשבו שזה אשמתנו? האם היחס של אחרים כלפינו ישתנה?
כך, הורים לילדים להט״בים יכולים לסבול מסטיגמות בשני אופנים: ראשית, הם עשויים לסבול מהסטיגמות שמופנות כלפי ילדיהם – לדאוג לרווחתם ולעתידם בצל הסטיגמות והאפליה שהם עשויים לחוות. שנית, הם עשויים לסבול מסטיגמות שמופנות אליהם ישירות, ומאשימות אותם בכך שילדיהם יצאו מהארון, כאילו היה זה כישלון הורי. אף על פי שאין סיבה אובייקטיבית לחוש כך ולסטיגמות אין בהכרח אחיזה במציאות, מדובר בתחושות קשות ולכן טבעי שכאשר ילד יוצא מהארון, גם משפחתו תצטרך לעבור תהליך התמודדות מסוים.
"אח שלי": אחים ואחיות ללהט"ב
אחים ללהט״בים עשויים לחוות קשיים גם הם. למשל, הם עשויים להתחיל לפקפק במיניות של עצמם, גם אם אין להם נטיות הומוסקסואליות. בנוסף, הם עשויים לחוות הטרדות והתעמרויות מצד חברים לספסל הלימודים, כשאלו מגלים על היציאה מהארון. מסיבות אלה, הורים לפעמים מבודדים את האחים הקטנים מהסיטואציה, מתוך מחשבה שהם צעירים מדי מכדי להיחשף לנושאים שקשורים במיניות. אולם, הרחקה של האחים הקטנים מהשיח עשויה להשאיר אותם מבולבלים עוד יותר, ולהותיר אותם להתמודד לבד עם הרגשות והקשיים שלהם.
לכן, חשוב להסביר לאחים קטנים את המצב, באופן מותאם ורגיש, מבלי להתייחס לפרטים מיניים אינטימיים. לדוגמא, ״אחיך סיפר לנו שהוא רוצה להתחתן עם גבר ולא עם אישה, כשיגדל״. אתם עשויים להיות מופתעים עד כמה ילדים יכולים להיות מקבלים וגמישים, משום שבגילאים צעירים התפיסות התרבותיות שלהם עוד לא מגובשות לחלוטין. הם יהיו מסוגלים להבין את הנושא אם תסבירו להם אותו באופן שמותאם לגילם וליכולות הקוגניטיביות שלהם.
לעומת זאת, אצל אחים בגילאים גדולים יותר, יש פחות צורך בתיווך של המשמעות עצמה של יציאה מהארון, ויותר ליווי ותמיכה בהתמודדות הרגשית הנלווית לגילוי. כדאי לשאול את האחים והאחיות כיצד הם מרגישים עם הגילוי, האם יש בכך משהו מפחיד או מבלבל ואיך ניתן לעזור להם.
התמודדות משפחתית מוצלחת – נפטרים מהבושה!
ברגע שנבין שיציאה מהארון אינה פגם או נכות, נוכל לקבל זאת בהבנה גדולה יותר ולהיפטר מהבושה. להטב״ים ובני משפחותיהם צריכים לזכור שהסטיגמות נובעות מתפיסות תרבותיות צרות מאוד לגבי מיניות ומגדר, ולכן עליהם לפתח גישה ביקורתית לכך. זה הוא הצעד הראשון בדרך להיפטר מהבושה – שאלו את עצמכם, האם יש סיבה ממשית שארגיש בושה? שארגיש כישלון? האם מישהו עושה כאן משהו שהוא לא בסדר? לרוב בתשובה לשאלות האלו יהיה קל יותר להיווכח כי התפיסות התרבותיות האלו פשוט שגויות. אין כל פסול ביציאה מהארון.
לעיתים קרובות, חלק חשוב בהתמודדות של הורים או אחים, היא קבלה של המצב כסיטואציה שאינה נמצאת בשליטם – הורים שמקבלים את המציאות כפי שהיא ואת העובדה שאין בכוחם לשנות אותה, ככל הנראה יוכלו להסתגל מהר יותר לגילוי החדש.
לבסוף, ייתכן שאם תרשו לעצמכם לחקור את התהליך שעבר על ילדכם, תגלו כי היו דרושים לו אומץ וכוחות נפשיים מרובים בדרך לגילוי נטייתו המינית לעצמו ולאחרים. בתוך כך, ניתן לפעמים לגלות הערכה מחודשה וגאווה כלפי הילד החזק והרגיש שגידלתם!
אז איך אפשר לעשות זאת?
• העריכו את ילדכם בזכות עצמו. זכרו שעדיין יש לו את כל התכונות שעושות אותו מי שהוא וכי הוא אדם שלם ולא רק נטייה מינית.
• התייחסו אליו כמו שאתם מתייחסים לילדים האחרים שלכם. למשל, אל תימנעו משאלות על דייטים ומערכות יחסים רק בגלל שמדובר במערכת יחסים חד-מינית.
• שוחחו יחד עם ילדכם על האתגרים שעומדים בפניכם כמשפחה שמתמודדת עם סטיגמה ותפיסות תרבותיות מיושנות. חשבו ביחד כיצד ולמי אתם מספרים על הנטייה של ילדכם, כך שירגיש בנוח – לעיתים זו ממש הזדמנות להתקרב!
• שקלו התייעצות עם פסיכולוג, אפשר לפנות ספציפית לפסיכולוג שמנוסה בטיפול בלהט״בים ולעיתים מי שזקוק לטיפול הם דווקא בני המשפחה ולא הילד עצמו – איך בכך בושה.
מקורות
תרגום ועריכת מאמרים מאתר Psychology today
www.psychologytoday.com/us/blog/when-your-child-is-gay/201704/when-child-comes-out-parents-may-want-go-in-the-closet
www.psychologytoday.com/us/blog/gay-and-lesbian-well-being/201008/parents-gay-children-and-courtesy-stigma
www.psychologytoday.com/us/blog/gay-and-lesbian-well-being/201110/brothers-and-sisters-gays-and-lesbians
