31.03.19
צוות בטיפולנט
ג'נדר בטרנס - מה זה אומר?
טרנסג'נדר היא מילה המגדירה קבוצה מגוונת של אנשים שהמין הביולוגי שלהם לא מתאים לתחושת המגדר ולביטוי המגדרי שלהם. תחת ההגדרה "טרנסג'נדר" נופלים מגוון רחב של מצבי מין וזהות מגדרית. בכתבה הבאה, לשם הנוחות בלבד, נתייחס לכלל מצבים אלו בהגדרה רחבה ובלשון רבים. זאת כמובן תוך שיש לזכור כי לכל אדם טרנסג'נדר ההעדפה הייחודית לו, לה או להם לגבי לשון הפנייה.
יום הזיכרון הטרנסג'נדרי, המתקיים בכל שנה ב-20 בנובמבר בכל העולם, לצד יום הנראות הטרנסג'נדרי המתקיים בכל שנה ב-31 במרץ, מזכירים לנו שטרנסג'נדרים חווים כמעט מדי יום פגיעות אלימות ואפליה על בסיס בורות, טרנספוביה ומחיקת זהות. במרבית העולם, טרנסג'נדרים סובלים מפשעי שנאה יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה, ובאופן מצער, מדינות רבות טרם חוקקו חוקים שיגנו על טרנסג'נדרים מפני אלימות ואפליה אלו. בהתאם, היחס הסביבתי העוין לטרנסג'נדרים מוביל לכך שהם נמצאים בסיכון גבוה לדיכאון, מגורים ברחוב ואובדנות.
הרוב המכריע של האוכלוסייה הכללית אינו בעל ידע לגבי טרנסג'נדרים, וחוסר הידע הזה יוצר לעיתים קרובות קשיים חברתיים משמעותיים עבור טרנסג'נדרים, עד כדי כך שכריסטינה, אישה טרנסג'נדרית צעירה, הגדירה זאת כך: "כשאנו מחליטים לעשות את השינוי הזה (המעבר לביטוי מגדרי השונה מהמין הביולוגי עמו נולדו), אנחנו מבינים שזה עלול לעלות לנו בהכל: במשפחה שלנו, בילדים שלנו, בחברים ובעבודה... אנחנו מאבדים את המקום שלנו בחברה, ולפעמים, אנחנו עלולים גם לאבד את החיים שלנו".
כיצד מי שאינו מזדהה כטרנסג'נדר יכול להפוך את העולם למקום ידידותי יותר לטרנסג'נדרים?
קבלו ואשרו את ההגדרה המגדרית העצמית של בני האדם הטרנסג'נדרים שניצבים מולכם
כאשר בני אדם בוחרים "לצאת מהארון" כטרנסג'נדרים, ישנה סבירות גבוהה שהם נמצאים בתוך תהליך שכלל לבטים רבים, הסתרת התחושות הפנימיות שלהם, ושנים של תחושת חוסר תאימות בין המין הביולוגי לבין הזהות המגדרית שלהם. בשל ההפתעה וחוסר ההיכרות עם התופעה, רבים מאיתנו עלולים להגיב לגילוי כזה בשאלות כגון "האם אתה בטוח?", "איך תדעי שלא תתחרטי אחר כך?", "אז מה את בעצם?", או אפילו באמירות כמו "אתה פשוט מבולבל ולא יודע מה אתה באמת".
התגובות הללו מקשות על התהליך ואינן מאפשרות לבני אדם טרנסג'נדרים לברר את המגדר שלהם בעצמם. חשוב לדעת שכיום אנשי מקצוע בתחום הטיפול מאמינים כי המגדר איננו בינארי (כלומר גבר או אישה בלבד) וכי יש מגוון אפשרויות מגדריות שאותן בני אדם יכולים לבחור בעצמם, לאחר בירור. מתוך כך, חשוב לקבל את ההגדרה העצמית של מי שעומד מולכם ולשמוע ממנו או ממנה מהי התחושה המגדרית האישית שלהם.
היו מודעים לדיכוי של טרנסג'נדרים והפיצו את הידע לאחרים
המידע העדכני מצביע על כך שטרנסג'נדרים מופלים לרעה לעיתים קרובות. הם מתקשים למצוא עבודה, לפעמים אינם מקבלים טיפול רפואי הוגן כפי שמגיע להם על פי חוק, נתקלים בבורות, שנאה ואף אלימות. חלק ניכר מהטרנסג'נדרים, בעיקר בצעירותם, מאמינים שהביקורת והאפליה המופנות כלפיהם, מופנות כלפיהם בלבד – באופן אישי, ולא כלפי כלל האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, מה שהופך את החוויה לעוד יותר קשה להכלה.
אמנם, אפליה ודיכוי בכל אחת מצורות אלו מזיקים וקשים להתמודדות, אך ישנה חשיבות לידיעה שכל אלו לא מתרחשים באופן מבודד, אלא כחלק מתופעה רחבה ולציבור שלם. טרנסג'נדרים רבים מספרים שכאשר הבינו זאת, ניתן היה לזהות מסרים שליליים ככאלו שנובעים מטרנספוביה ולנסות שלא להפנים אותם כמעידים על בעיה אישית. כפי שניסח זאת דוד, גבר טרנסג'נדר: "העולם בנוי כך שהוא מנסה לא לראות אותי. אבל היום אני יודע שהעולם טועה ולא אני.... העולם נאבק על מנת שלא לצאת מ'קופסת המגדר' – אבל אני מודע לכך וזה עוזר לי להיות אדם טרנסי, חי ומרגיש".
ולמי שמזדהים כטרנסג'נדרים?
קחו חלק בקהילה תומכת
מציאת "בית חם", בו אפשר להרגיש בטחון ולהיות בקרב אנשים הדומים לנו במובנים רבים (לא בהכרח במובן המגדרי) עשויה לשנות את עולמנו. מציאת קהילה היא לא דבר קל, ולעיתים היא כרוכה בחשיפה עצמית מפחידה ובניסיון להצטרף למקומות שלא מיד מרגישים לנו בנוח. עם זאת, כאשר כן נמצאת משפחה קהילתית כזו, הדבר מסייע במספר מישורים: תמיכה מתוך ניסיון, הבנה שאיני לבד בעולם ושיש מי ששומע ומבין אותי, יצירת תחושת משמעות וערך עצמי מתוך תפקידי בקהילה הסובבת אותי ועוד. הרי זה מה שכולנו רוצים בסופו של דבר, טרנסג'נדרים או לא.
כמו כן, טרנסג'נדרים רבים מספרים שלקיחת חלק בקהילה טרנסית, באמצעות קבוצות פייסבוק, מרכזים קהילתיים, אתרים חברתיים, מקומות מפגש מוכרים ועוד, מהווה עוגן מרכזי בחייהם. במקביל לכך, אחרים דווקא מוצאים את הקהילה שלהם במעגלי שייכות אחרים כמו קבוצות פמיניסטיות, קהילה דתית, קבוצת אמנים או הקהילה הלהט"בקית הרחבה יותר. קהילה היא כל מקום בו את.ה מרגיש.ה בבית כפי שאת.ה!
שמרו על תקווה
במחקר שבחן מהן האסטרטגיות באמצעותן טרנסג'נדרים מתמודדים עם הקשיים שהחברה מערימה עליהם, סיפרו כל משתתפי המחקר כי הם פועלים באופן אקטיבי לשימור ויצירת תקווה. חלק גדול תיארו זאת כאילו היה להם "מדריך" פנימי, אשר שמרו בתוכם, שחיזק אותם והכריח אותם לשמור על תקווה גם ברגעים קשים. אם נמצא את הקול הפנימי הזה בתוכנו, כמו גם מקורות השראה ומודלים לחיקוי שמאפשרים לנו לשמור על התקווה נוכל למצוא חוסן גם בתקופות קשות.
אם אינכם מרגישים מסוגלים לעשות זאת כרגע, פעלו על מנת למצוא את הקול הזה מבחוץ. פנו לחברים או למשפחה תומכת, לקהילה שלכם, ובמידת הצורך גם לקבלת טיפול נפשי או ליווי רגשי מן המרכזים השונים שפועלים בתחום כמו בית דרור, הבית הפתוח בירושלים, ארגון איג"י, פרויקט גילה, עמותת תהל"ה, עמותת שלומית, ארגון מעברים, הגג הורוד ועוד.
פעלו למען שינוי חברתי והוו מודל לחיקוי עבור אחרים
לעיתים קרובות, באופן שעשוי להישמע לא אינטואיטיבי, עשייה למען האחר גורמת לנו להרגיש חזקים יותר, שמחים יותר ובעלי משמעות. כאשר אנו מרגישים שאנחנו מסוגלים לכך – לקיחת חלק בעשייה חברתית או סיוע לאדם אחר החווה קושי עשוי להעצים אותנו. כמובן, פעולה למען הקהילה הטרנסית תהפוך את העולם לטוב יותר עבור טרנסג'נדרים, אך גם אם תבחרו לעשות זאת למען קהילות אחרות – אתם תשמשו כשגרירים של הקהילה הטרנסית תוך כדי שתעשו זאת והעשייה הזו ככל הנראה תעזור לכם להתפתח ולצמוח.
לסיכום
יום הזיכרון הטרנסג'נדרי הוא לא רק יום בו אנו זוכרים את מי שהלכו מעמנו, אלא גם מסתכלים קדימה, ויום הנראות הטרנסג'נדרי הוא לא רק יום בו אנו נותנים את הבמה לנושא, אלא גם שואלים מה ניתן לשנות ולעשות. אם את או אתה מבקשים להפוך את העולם הזה ליותר טוב, זכרו כי זה אפשרי וזה בידיים שלכם!
