15.06.19
אפרת בלשן
לשבת רק במושב האחורי של האוטובוס, "להידבק" לטלפון במסיבה, לא לאכול בפומבי או להביע דעה בפייסבוק. להיאלם דום בשיחות ברזיה. להרגיש שכל עוד את בין חברים, את ספונטנית, דעתנית ומצחיקה. אבל כשאת נדרשת לדבר בישיבה בעבודה, זה כבר סיפור אחר לגמרי. לא להבין איך כולם מצליחים שם, ואת לא. כל אלה ועוד הם סימפטומים של חרדה חברתית – תופעה שממנה, ומגרסאות מתונות וחלקיות יותר שלה, יסבלו לפחות 13% מאתנו במהלך חייהם, נשים פי 1.5 מגברים.
רק לא להיחשב "מוזר": החרדה החברתית זוקפת את ראשה
חרדה חברתית היא פחד עז וממושך ממצבים חברתיים, ו-או מצבי ביצוע שהאדם עלול להיות חשוף בהם לביקורת מאחרים. היא נוטה לזקוף את ראשה באירועים המזמנים חשיפה לביקורת. אז, נחווה את התופעות הפיזיולוגיות שחרדה נוטה להביא אתה: דפיקות לב מואצות, נשימה מהירה, הסמקה, רעד בשרירים, הזעה מוגברת, כאבי בטן, ואחרות. התגובות הפיסיות האלו, מתווכות על ידי גורם חשוב, והוא הפרשנות שלנו למצב שבו אנחנו נמצאים. במלים אחרות, אנחנו מזיעים ומסמיקים כי בחלקיק שניה המוח שלנו פירש את המצב שבו אנחנו נמצאים כמצב מסוכן. הסכנה, במקרים האלו, היא שנצטייר ע"י הסביבה כ"מוזרים", או "מביכים", או "גרועים" או – כל כינוי אחר לא מחמיא בראשנו. ואכן, אצל מי שסובל מחרדה חברתית, שוכנת הרבה פעמים ההנחה (הלא בהכרח מודעת) שאנשים אחרים הם ביקורתיים מאד, וכפי הנראה יבחינו מיד בפגמים המסוימים שאנחנו מביאים אתנו, וישפטו אותנו באופן מחמיר.
אם אתה לא שם – אתה לא קיים? החרדה מובילה להימנעות
החרדה המשמעותית שמתעוררת במצבים החברתיים המאיימים האלה תוביל לרוב להימנעות מהם. ההימנעות עלולה לגרום בסופו של דבר לפגיעה בתפקודים היומיומיים; כמו למשל חוסר היכולת להתקשר לבעל הדירה, או להתערות באירועים חברתיים, או לדבר בטלפון לפני דייט. פעמים רבות הפגיעה בתפקוד היא שמביאה בסופו של דבר אנשים לטיפול (הורה עירני יוכל "לתפוס" את החרדה אפילו קודם, ולראות בביישנות הצומחת של הילד שלו לא רק את האלמנט החינני לכאורה, אלא גם את הרכיב החרדתי שעלול למנוע ממנו לבוא לידי ביטוי במלואו).
מתיידדים עם המפלצת: טיפול פרטני וקבוצתי בחרדה חברתית
אם כך, החדשות הטובות הן שטיפול ייעודי על ידי מטפל או פסיכולוג מוסמך יכול לעזור, כמו בהתמודדות עם הרבה מהפרעות החרדה. לרוב הטיפול יהיה קוגניטיבי התנהגותי כשהמפתח יהיה חשיפה הדרגתית, כלומר, תרגול והתנסות בדרגת קושי עולה, ובאופן מלווה ומבוקר, בסיטואציות חברתיות המסבות חרדה ולחץ. במקביל, חשוב לעבוד על הפרשנויות למצבים חברתיים, להגמיש אותן ולהטיל בהן ספק, וכן לתרגל הרפיות גופניות המורידות משמעותית את רמת החרדה. אחת הדרכים המועילות לטפל בחרדה חברתית יכולה להיות השתתפות בקבוצה ייעודית לכך. בקבוצה כזו אפשר, אולי לראשונה, להרגיש לא לבד עם החרדה. לפעמים עצם מתן השם לתופעה שכל כך מציקה בחיים מייצר הקלה אדירה. ובעיקר, הקבוצה היא זירה בטוחה שבה מתאפשר הדבר עצמו - אינטראקציה עם אחרים ואחרות, תוך יציאה ממעגל ההימנעות אל החיים.
על הכותבת
אפרת בלשן, פסיכולוגית קלינית. מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים, בגישה דינמית וב-CBT, ומדריכה הורים בגישת "הסמכות החדשה". עובדת בקליניקה פרטית בת"א ובמרפאת החרדה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. מנחה קבוצות להתמודדות עם חרדה חברתית בעמותת "מים שקטים". טלפון: 050-6840899, מייל: [email protected].
היכנסו לקריאה נוספת אודות חרדה חברתית
