תפריט נגישות
חיפוש

בלב הקושי שוכנת הזדמנות: חוסן משפחתי בימי הבידוד

בלב הקושי שוכנת הזדמנות: חוסן משפחתי בימי הבידוד

פורסם על ידי ד"ר אלינער פרדס

המציאות הלא מוכרת אליה נקלענו כרוכה בהמון אי ודאות ומפגישה אותנו ישירות עם הפגיעוּת וחוסר האונים שלנו. עם זאת, אפשר להסתכל על התקופה הזאת גם כהזדמנות שבאמצעותה נוכל ללמוד על כוחותינו ועל יכולת הגמישות שלנו בהסתגלות למציאות משתנה. אמנם זמנים קשים יכולים להוציא מאיתנו את הרע ביותר, אך לעיתים אנו מגלים בהם גם את הטוב ביותר. 

תחת תנאיי הקורונה, נוכל לבחון בזמן אמת את החוסן המשפחתי שלנו – אשר יש לו תפקיד קריטי בחיינו ועל אחת כמה וכמה באירועי קיצון. במאמר זה אתמקד בחוסן המשפחתי על פי המודל של  פרומה וולש (Walsch, 2016) ואנסה לבחון את התאמתו לאתגרים הניצבים בפנינו בימים אלה של בידוד והסגר. 

מהו חוסן משפחתי ? 

וולש מגדירה חוסן משפחתי כשילוב של מאפיינים המסייעים למשפחה להיות עמידה בפני שיבושים, להפגין הסתגלות למציאות משתנה ולהיות בעלת כושר התאוששות לאחר משבר. 

המודל שלה מצביע על שלושה מרכיבים עיקריים, הקשורים זה בזה ויחד מאפשרים גמישות, אשר תורמת לפיתוח החוסן: התארגנות, תקשורת ומשמעות.

התארגנות

היערכות: כיצד מתארגנת המשפחה בימים אלה? מהי חלוקת האחריות וקבלת ההחלטות? עד כמה מגלים אחריות ושומרים זה על זה (כולל הקפדה על ההנחיות/ריחוק חברתי)? כיצד מגדירים תפקידים בימי בידוד /הסגר? איך מתאמים? האם משתפים גם את הילדים/את בני המשפחה הוותיקים יותר? 

ניווט בין שגרה וחירום: כיצד המשפחה מנווטת בין משימות שוטפות לבין ההתמודדות עם המציאות המשתנה? מתי מוצאים מקום לטיפול בעבודה המצטברת או בהליך הביורוקרטי הדרוש? מהי מידת המוכנות לתרחישים השונים שעלולים לקרות? איך נעים בין עולמות העבודה, הזוגיות והמשפחה בתוך מרחב מוגבל? האם יוצרים אזורי "חיץ" או הפרדה? 

בילוי משותף: כיצד מתכננים לבלות יחד? מה נעשה כדי "למלא מצברים"? איזה דרכים חדשות ניתן ליישם כדי לגוון בעיסוקים המשותפים בתנאיי בידוד והסגר? כיצד למרות הנסיבות המקשות נוכל לחגוג יחד מועדים שונים (כמו חג הפסח המתקרב)? עד כמה "מניחים את הקורונה בצד", ומאפשרים גם הסחת דעת? עד כמה התוכניות מותאמות לגילאים השונים (כולל תינוקות וזקנים)?

תקשורת

מידע: כיצד עובר מידע בין בני המשפחה? האם התקשורת בינינו פתוחה ויעילה? מה הקווים המנחים אותנו בצריכת מידע בתקופה רגישה זו? האם אנו מגבילים את שעות הצפייה בחדשות? או נמנעים מהתייחסות למקורות שאינם מהימנים בוודאות?

אכפתיות: איך בתקופה כזאת מצליחים לשמור על קשר? איך בזמן שקצות העצבים חשופים בשל הצטברות לחצים, ניתן עדיין לפנות מרחב להקשיב לאחר? איך יוזמים פלטפורמות בהם נוכל להקשיב ולהתעניין זה בזה? מה לומדים מתקופה זו על הצרכים הייחודים של כל אחד? באיזו מידה מכבדים את המרחב האישי של כל אחד מבני המשפחה. 

מצוקה נפשית: איך מתמודדים עם החרדה ועם התחושות הקשות שהמגפה מציפה? כיצד מגיבים לנוכח מישהו אחר מבני המשפחה שנראה מפוחד, מדוכא וכועס?  כיצד נערכים ומזהים צרכים או קשיים חדשים? איך מבקשים ואיך מעניקים עזרה?

התקשרות בשלט רחוק: האם אנו פתוחים לנסות ערוצי תקשורת חדשים גם אם הם לא שימשו אותנו בעבר? כיצד נסייע לבני משפחה המתקשים יותר בשימוש באמצעים הטכנולוגיים השונים? עד כמה אנו מצליחים לתמוך ולהשקיע במי שנאלצו לשהות בבידוד מוחלט?

 סובלנות: האם ישנה קבלה ואמפתיה לדרכי התמודדות שונות של בני המשפחה? האם יש מרחב בטוח לביטוי תפיסות שונות? מה טון הדיבור המאפיין את השיח סביב ההתפתחויות האקטואליות? 

משמעות

מחויבות: מהם ערכי הליבה שסייעו לנו בהתמודדויות קודמות? מה עשוי לחזק אותנו על פי ניסיון עבר? מה התגלה כמועיל בימים אלו?.

מערכת אמונות: אלו מסרים עוברים במשפחה? מהן האמונות שמהן אתם שואבים כוח ותקווה? מהי הגישה דרכה אתם בוחרים להסתכל על המשבר הזה? 

צמיחה מתוך התמודדות עם קושי: מהו הנרטיב המשפחתי על ההתגייסות, האחריות והערבות ההדדית במשפחה הבין דורית בזמנים אלה?  איך זה בא לביטוי? האם מתוך הבידוד החברתי נוכל למצוא דרכים חדשות להביע אהבה, תודה ופרגון? 

לאן לוקחים את זה מכאן?

שלושת המרכיבים של חוסן משפחתי אינם משתנים קבועים. מדובר בתהליכים של שינוי והסתגלות על ציר הזמן. בכל שלב ושלב עם ה"אירוע המתגלגל" שנקלענו אליו מתעוררים אתגרים חדשים ואיתם גם הזדמנויות חדשות לפתח ולהרחיב את כושר ההתמודדות האישי והמשפחתי.  

המודל של חוסן משפחתי פותח במקורו לבחון את יכולת ההתאוששות של המשפחה במגוון רחב של מצבי משבר ועתות חירום; כמו לדוגמה איום בטחוני, משבר כלכלי, מצבי אסון, אובדן וטראומה.  

מגפה הקורונה הציבה אותנו בפני תרחיש שלא פגשנו בעבר. לצד אי הודאות והקשיים, מדהים גם לגלות עד כמה מהר הלא מוכר הופך למציאות קיימת וכיצד אנו מורגלים מטבענו להתנהל "תוך כדי תנועה". על אף היותה מאיימת ומורכבת, זוהי תקופה שמהווה גם הזדמנות לבחינה מחדש של הנחות היסוד שלנו, ביניהן גם התפיסות לגבי החוסן האישי והמשפחתי שלנו. האם אכן "ביתי הוא מבצרי"?

אם נשכיל לנצל דווקא את תקופת המשבר, רוויית המתחים והקונפליקטים, על מנת לחזק ולהעצים את מקומה של המשפחה בחיינו כבסיס בטוח, נוכל לא רק לצאת ממנה בשלום, אלא גם מחוזקים יותר. 

על הכותבת - ד"ר אלינער פרדס

ד"ר אלינער פרדס, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה, מרצה בבי"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ומנחה השתלמויות על חמלה-עצמית כמשאב בטיפול ופיתוח חוסן בקרב מטפלים
לאתר של ד"ר אלינער פרדס: www.pardess.info

מקורות

Walsh, F. (2016). Applying a family resilience framework in training, practice, and research: Mastering the art of the possible. Family Process, 55(4), 616–632

Walsh, F. (2016). Strengthening family resilience (3rd ed.). Guilford Press

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במצבי משבר

עוד מאמרים שיעניינו אותך