תפריט נגישות

Resilience - חוסן נפשי

חוסן נפשי מסביר את יכולתו של האדם להתאושש ולהסתגל בצורה מיטיבה במהלך או לאחר חוויות חיים קשות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על מרכיבים של חוסן נפשי, גורמים משפיעים, וחיזוק והשבת חוסן בטיפול.

מה זה חוסן נפשי?

המושג 'חוסן נפשי' מתייחס אל יכולתו של האדם להתאושש ולהסתגל בצורה מיטיבה במהלך או לאחר חוויות חיים מאתגרות. לרוב מתייחסים בהקשר זה לחוויות חיים קשות בעלות פוטנציאל להיחוות כטראומטיות, כמו לחימה, תקיפה מינית או אסונות טבע. יחד עם זאת, חוסן נפשי הוא מרכיב חשוב גם בחוויות יום יומיות, כמו קונפליקטים בין אישיים או עמידה בפני מבחנים. 

מרבית החוקרים מגדירים חוסן נפשי כיכולת למתן או לצמצם את חומרתה של המצוקה הנפשית אשר עלולה להתפתח בתגובה לאירועים שליליים, כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון, חרדה או התמכרות לחומרים. לצד זאת, גם לנוכח מצוקה נפשית, חוסן מתאר תהליך של התמודדות נפשית מודע ומאומץ בנתיב חיובי.

מעבר לכך, חוסן נפשי מהווה הסבר לתוצאות חיוביות של צמיחה וגדילה נפשית, כמו השגת תובנות או שינויי חיים חיוביים, לאחר אירוע המקושר לסיכון גבוה לחוסר הסתגלות ומצוקה נפשית. תוצאה חיובית זו מכונה בשפה המקצועית 'צמיחה פוסט-טראומטית' (post-traumatic growth).

מרכיבים של חוסן נפשי

המרכיבים אשר קשורים לחוסן נפשי משתנים כתלות באדם, באירוע, בנסיבות החיים ובתרבות והחברה בה חי. למשל, ייתכן כי ילד אשר מתמודד עם אובדן של אחד ההורים זקוק בעיקר לעיבוי של מערכות תמיכה נוספות, לעומת זאת מבוגר אשר מתמודד עם סוכרת זקוק יותר ליכולת התארגנות מחדש והצבת מטרות בהתאם לשינוי הבריאותי.

לצד השונות הגדולה בין מקרה למקרה, הספרות המחקרית מכירה בשלוש קטגוריות של מרכיבי חוסן עיקריים:

1. יכולת להיעזר במערכות תמיכה

קיומן של מערכות יחסים בין-אישיות קרובות, תמיכת משפחתית וקהילתית ומערכות שיקום וטיפול ציבוריות איכותיות וזמינות הן קריטיות עבור חוסן נפשי. אנשים בעלי מיומנויות בין אישיות ותקשורתיות טובות, בדרך כלל מצליחים להיעזר יותר במערכות תמיכה קיימות ולייצר כאלה בעצמם. מרכיב חוסן זה רלוונטי במיוחד עבור ילדים, אך גם לכל אדם לאורך חייו.

2. יכולת לטפח ולהחזיק ברגשות חיוביים

לרגשות חיוביים יש תפקיד מכריע בחוסן. טיפוח אופטימיות, שמחה, הכרת תודה, הומור וחמלה עצמית עשויים לשפר את יכולת האדם להתמודד עם מצבי משבר ודחק. רגשות חיוביים תורמים לשיפור יכולות פתרון בעיות וליכולת מוגברת להתאושש ממשברים וכישלונות.

3. שימוש במיומנויות שונות תוך גמישות ולמידה

יכולת להתארגן על תכנית תוכנית פעולה ולהציב מטרות על מנת להתמודד עם מציאות החיים החדשה. אסטרטגיות התמודדות רלוונטיות יכולות להיות מציאת משמעות רוחנית, אישית או חברתית, כמו גם שימוש ולמידה בטכניקות לוויסות רגשי והטבת הרווחה הנפשית, לדוגמה מיינדפולנס. מעבר לכך, חשובה היכולת לגלות גמישות ולהתאים את אסטרטגיות התמודדות בהתאם למשוב סביבתי או עצמי, כמו גם לזהות הפרעות המאיימות על ההתמודדות.

גורמי השפעה על חוסן נפשי

בעבר האמינו כי חוסן היא תכונה עמה אנשים נולדים, אך כיום מובן כי חוסן נפשי מתפתח לאורך חייו של אדם מתוך מכלול של גורמים. זיהוי והיכרות עם גורמים אלו, חיוניים לצורך פיתוח התערבויות ואסטרטגיות לשיפור החוסן. 

ניתן לחלק את גורמי ההשפעה למספר קטגוריות, כאשר כל אחד מהם משפיע ומושפע מן האחר:

• גנטיקה: מחקרים רבים מצאו מגוון של גורמים גנטיים אשר תורמים באופן משמעותי לתגובות יעילות במצבי דחק וטראומה. הגוף שלנו מגיב לגירויים אשר נתפסים כמאיימים פיזיים על מנת להכין את הגוף להתמודד עם האיום. המטען הגנטי של אדם והאופן שבו הוא בא לידי ביטוי אצלו (כתוצאה מהסביבה ומחוויות חיים), קובע במידה רבה תגובות גופניות המקושרות לחוסן או פגיעות לדחק, חרדה ודיכאון.

• חוויות ילדות מוקדמות: חוויות ילדות, במיוחד איכות היחסים עם דמות מטפלת עיקרית, מעצבות את סגנון ההתקשרות ומשפיעות על התפתחות החוסן. חוויות מוקדמות חיוביות עשויות להניח את הבסיס למנגנוני התמודדות אדפטיביים בהמשך החיים.

• התמודדות עם משברים קודמים: למרות החשיבות לחוויות המוקדמות בילדות, היום מחקרים מכירים בכך שחוסן יכול להתפתח גם בגילים מאוחרים יותר. התמודדות טובה יותר עם אתגרי חיים קודמים, קטנים או גדולים, משפיעים באופן חיובי על האופן שבו אדם יתמודד טוב יותר עם האתגר הבא. 

• תכונות אישיות: תכונות אישיות מסוימות, כגון אופטימיות או תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה, קשורות לחוסן נפשי. תכונות אלו משפיעות על יכולתו של הפרט להתמודד עם אתגרים בגישה חיובית גם לנוכח אירועי חיים מאתגרים. לעומת זאת, תכונות כמו פרפקציוניזם, האשמה עצמית, ביקורתיות או תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה עלולים להקשות על התמודדות עם משברים. 

• סביבה: סביבתו של אדם, לרבות גישה למשאבים, מצב סוציו-אקונומי ותמיכה קהילתית משפיעה באופן משמעותי על החוסן. מחקרים מראים שלמדינה ישנה השפעה קריטית על חוסנו של אדם בעת משבר, כתלות באיכות ובזמינות המשאבים שהיא מספקת, כמו טיפול רפואי ונפשי, תוכניות שיקום והשמה, סיוע כלכלי ושירותים סוציאליים. 

חיזוק והשבת חוסן בטיפול

אירועים קשים או טראומטיים עלולים לערער ולהחליש את יכולתו של אדם להיעזר במקורות החוסן הטבעיים שלו ובכך לעכב את היכולת להתמודד באופן יעיל ומקדם. בנוסף, פעמים רבות מטופלים פונים לטיפול כאשר הם פוגשים משבר אשר מאתגר את אסטרטגיות ההתמודדות אשר בהן הם נעזרו עד כה. 

טיפול במצבי משבר עשוי לחזק את יכולתו של אדם להתמודד באופן חיובי על ידי הרחבת התבוננות, הגמשת התמודדות קיימת, למידת אסטרטגיות חדשות, כמו גם החזרת תחושת המסוגלות העצמית. פעמים רבות התהליך יכלול עיבוד של האירוע אשר הוביל למשבר הנוכחי, במידה הצורך תוך שימוש בטכניקות שונות, לדוגמה EMDR


מקורות

American Psychological Association (2018). APA Dictionary of Psychology: Resilience. https://dictionary.apa.org/resilience

Collier, L. (2016). Growth after trauma: Why are some people more resilient than others—and can it be taught?. American psycholgical association. https://www.apa.org/monitor/2016/11/growth-trauma Jeremy

Holmes J. (2017). Roots and routes to resilience and its role in psychotherapy: a selective, attachment-informed review. Attachment & human development, 19(4), 364–381. https://doi.org/10.1080/14616734.2017.1306087

Levine, S. (2003). Psychological and social aspects of resilience: a synthesis of risks and resources. Dialogues in clinical neuroscience, 5(3), 273-280‏

Steven M. Southwick, George A. Bonanno, Ann S. Masten, Catherine Panter-Brick & Rachel Yehuda (2014) Resilience definitions, theory, and challenges: interdisciplinary perspectives, European Journal of Psychotraumatology, 5:1, 25338, DOI: 10.3402/ejpt.v5.25338

תחומי מומחיות:
טיפול נפשי ,פסיכותרפיה

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי