תפריט נגישות
חיפוש

טיפול פסיכותרפי למניעת טנטון וסחרחורת

טיפול פסיכותרפי למניעת טנטון וסחרחורת

פורסם על ידי דרורה קטוביץ

דמיין לעצמך את המצב הבא: כל יום, במשך 24 שעות ביממה, מלווה אותך קול זמזום או צפצוף אשר הסביבה החיצונית אינה מסוגלת לשמוע. לחלופין, דמיין לעצמך כי בכל רגע נתון אתה עשוי ללקות בסחרחורת קשה אשר תקשה עליך להמשיך בתפקודך השגרתי.

בתופעות אלו של טנטון (צפצוף באוזניים) וסחרחורת, לוקים אנשים רבים (40-60% מהאוכלוסיה!) לפחות פעם אחת במהלך חייהם, במיוחד מעל גיל 65. כאשר הטנטון והסחרחורת מתגברים, עלולים להתלוות אליהם דיכאון, חרדה והמנעות מפעילויות שגרתיות. דרורה קטוביץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית, מתארת מודל טיפולי ייחודי המשלב טיפול רפואי ופסיכותרפויטי למניעת סחרחורת וטנטון.

טנטון וסחרחורת- גורמים והשפעות תפקודיות ורגשיות

סחרחורת וטנטון הן תופעות פיסיולוגיות אשר מקורן והטיפול המתאים להן הוא רפואי: מדובר בהפרעות וסטיבולריות העשויות לנבוע מגורמים כדלקות וזיהומים, פגיעות ראש, אירועים מוחיים והזדקנות. טנטון עשוי לנבוע גם מחשיפה לרעש חזק וממושך. עם זאת, חלק מן הסובלים מתופעות אלו אינם סובלים מבעיה וסטיבולרית משמעותית וההשערה היא כי התופעות קשורות במצבי לחץ, משבר, שינויים משמעותיים וקשיים פסיכו-סוציאליים.

לדבריה של דרורה קטוביץ, המטפלת במרפאת סחרחורת וטנטון, לטנטון והסחרחורת נלווים פעמים רבות קשיים רגשיים ותפקודיים: חוסר שיווי משקל וטנטון בעמידה ובהליכה מגבירים את הפחד מהופעת הטנטון והסחרחורת, ומביאים להמנעות מפעילויות חיוניות כעבודה, פעילויות ספורטיביות, קריאה ושימוש במחשב והטלוויזיה, אירועים חברתיים, תפקוד עצמאי, כניסה למקומות הומי אדם ולעיתים אף יציאה מן הבית. באופן טבעי, המנעויות אלו קשורות בדאגות רפואיות מוגברות, מתח, חרדה, דיכאון, תלות בבני משפחה בביצוע פעילויות בסיסיות ועוד. בחלק מן המקרים מתפתחות הפרעות חרדה מלאות המלוות בהתקפי פאניקה ובאגורפוביה.

הסחרחורות והטנטון מתוארים באופן סובייקטיבי ומחקרים מצביעים על הבדלים משמעותיים באופן בו מושפעים מהם אנשים שונים. כך, למשל, נמצא כי בעוד שחלק מן האנשים כמעט ואינם משגיחים בטנטון ממנו הם סובלים, אחרים עלולים לחוות אותו כבלתי נסבל. כאשר נבחנו הבדלים אלו, נמצא כי אנשים אשר סבלו במיוחד מן הטנטון היו בעלי היסטוריה של לחצים ומתחים, וחלקם חשו כי הטנטון הוא סימפטום של מחלה אנושה.

האם ניתן לרפא טנטון וסחרחורת?

הפגיעה הרגשית והתפקודית הנלווית לטנטון והסחרחורת, וההיבטים הפסיכולוגיים המשפיעים על עוצמתם, הביאו למסקנה כי מודל רפואי בלבד, אינו מהווה מענה מספק לסובלים מהתופעות.

מרפאת סחרחורת וטנטון מציעה מודל טיפולי המשלב גישה רפואית, פיזיוטרפיה ופסיכותרפיה. הטיפול הפסיכותרפי המוצע במרפאה מיועד לשתי קבוצות מרכזיות הסובלות מסימפוטומים של סחרחורת ו/או טנטון: מטופלים אשר אינם סובלים מבעיות וסטיבולריות משמעותיות, ומטופלים עם רקע פיזיולוגי- רפואי אשר לסימפטומים שלהם נלווית פגיעה רגשית ו/או תפקודית (חרדה, דיכאון, יאוש, ירידה בתפקוד). "אצל מטופלים אלו", מסבירה דרורה קטוביץ, "מושם דגש על טיפול בחרדה כחלק אינטגרלי מהטיפול. הטיפול מבוסס על טכניקות קוגניטיביות- התנהגותיות הכוללות טכניקות הרפיה, רכישת מיומנויות להתמודדות עם החרדה מהופעת הסימפטומים והכוונה אקטיבית לחזרה לתפקוד נורמטיבי".

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בטנטון וסחרחורת מבוסס על שבירת מעגל החרדה וההמנעות אשר מאפיין את התופעות. במקרים רבים, האדם הסובל מן הסימפטומים חווה אותם כמאיימים ומסוכנים. כאשר החרדה מתעצמת, מתעצמים גם הטנטון והסחרחורת ומתווספת חוויה של פאניקה וחשש שדבר נורא עומד להתרחש- התמוטטות, התעלפות, השתגעות, "עשיית צחוק מעצמי" וכן הלאה. כדי להמנע ממצבים אלו מתחיל האדם להמנע מסיטואציות בהן הוא חושש שיחווה טנטון או סחרחורת וכך משמר את הפחד מהם ומביא לירידה תפקודית המגבירה את היאוש והדיכאון.

הטיפול, לדבריה של דרורה קטוביץ, נפתח בזיהוי המחשבות המטרידות וההמנעויות הנלוות לסימפטומים. כבר בתחילת הטיפול נלמדות טכניקות הרפיה ונשימות המקלות על ההתמודדות עם מצבי חרדה. בהמשך, מונחה המטופל להיחשף באופן הדרגתי לסיטואציות מאיימות מהן הוא נוהג להמנע עקב החשש מהסימפטומים. כמו כן, המטופל לומד לזהות מחשבות אוטומטיות המגבירות את החרדה ולכן גם את הטנטון והסחרחורת ("אני בטוח אפול", "לא אצליח להתבטא בחברה בגלל הטינטון"). זיהוי מחשבות אלו מאפשר למטופל לאמץ מחשבות מתקנות, הגיוניות ותואמות יותר את המציאות ("זה מאוד לא נעים לי אבל לא יקרה לי שום דבר רע").

על אף שמדובר בהתערבות טיפולית קצרה ביותר (כ-8 פגישות), מביא הטיפול לשיפור משמעותי הן בהפחתת והעלמת הסימפטומים והן בשיפור התחושה הכללית. בסקירת נתונים שנערכה ב-2003 בקרב 54 מטופלים במרפאת טנטון וסחרחורת, נמצא כי שליש מהמטופלים דיווחו על הפסקה מוחלטת של הסימפטומים, 40% מהם דיווחו על שיפור ו-26% לא חוו שיפור במצבם. כמו כן, 74% מהמטופלים חוו שיפור בהרגשתם ובאיכות חייהם ו-46% מהם דיווחו על שיפור מלא. בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית ברמות הדיכאון והחרדה עליהם דיווחו המטופלים.

בסקר שנערך בשנים 2007-2008 נמצא כי למעלה מ-75% מהמטופלים במרפאה חוו גם הם שיפור משמעותי עם תום הטיפול הפסיכותרפי (למאמר המלא המתאר את נתוני המחקר לחץ כאן).

על המטפלת

דרורה קטוביץ היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית.

מתמחה בטיפול בדיכאון, חרדה, סחרחורת וטנטון.

ליצירת קשר: 050-2334370 או dov.kato@gmail.com

ביבליוגרפיה

טיפול בפסיכותרפיה לסחרחורת וטנטון/ דרורה קטוביץ, 2009.
האיגוד האמריקאי לטיניטוס
האתר הבינלאומי לטינטון והפרעות שמיעה

אנשי מקצוע בתחום

טיפול בסחרחורת וטינטון