הביצה והתרנגולת: על הקשר בין בריאות נפשית ופיזית

צוות בטיפולנט

הקשר בין גוף ונפש זכה להתייחסות משחר ההיסטוריה, עוד מהגותו של דקארט. רבות נכתב אודות ההשפעה של הבריאות הפיזית על הבריאות הנפשית, ולהפך. שאלת "הביצה והתרנגולת" – האם הגוף משפיע על הנפש או להיפך, וכיצד, העסיקה רבות תיאורטיקנים, חוקרים, רופאים ופסיכולוגיים. כיום, נראה כי מרבית העיסוק אינו במי משפיע על מי, אלא בקשר ההדדי המורכב הקיים בין הגוף לנפש, ובאופן ספציפי בין הבריאות הפיזית לבריאות הנפשית.

על מנת להבין את הקשר בין בריאות פיזית לבריאות נפשית, יש תחילה להבין במה מדובר. בריאות פיזית מתייחסת למצב נטול כאבים, או לפחות מצב בו כמות ועוצמת הכאבים הפיזיים הינה מזערית. יתרה מכך, בריאות פיזית מתייחסת לאורח חיים בריא, למצב בו הגוף מרגיש חזק, אנרגטי ואקטיבי. בדומה לכך, ניתן להגדיר בריאות נפשית גם כחוויה מופחתת של רגשות שליליים (דכדוך, עצבות, חרדה) וגם כחוויה תדירה של רגשות חיוביים, אנרגיה, רווחה, שלווה ונחת. כלומר, בריאות נפשית נעה על סקאלה שבין רגשות המאופיינים בעוררות גבוהה כגון שמחה והתרגשות ועד רגשות המאופיינים בעוררות נמוכה כגון רוגע ושלווה.

גוף ונפש – השפעה הדדית 

כאשר הגוף שלנו לא במיטבו, זה משפיע על מצב הרוח שלנו. גם להפך כמובן, כאשר המצוקה הרגשית מתרחשת בעוצמות גבוהות או לאורך זמן, יש לכך השפעה פיזית ברורה. לעיתים, הקשר בין השניים ברור וישיר, לדוגמא במצב של חולי, פציעה או עייפות קיצונית אשר עלולים להוביל לתחושות של דכדוך, עצב ולעיתים אף להפרעות מצב רוח כמו דיכאון, חרדה ועוד. במרבית המקרים, הדברים מורכבים יותר כך שהקשר אינו ישיר וברור, ואורח החיים שלנו משפיע על מצב הרוח שלנו, כפי שמצב הרוח שלנו משפיע על הבחירות היום יומיות שלנו. כך או כך, על מנת להתמודד בצורה מיטיבה ולפעול לעבר רווחה ובריאות, חשוב לתת מקום גם להיבטים הרגשיים וגם להיבטים הפיזיים, ולא "להזניח" אף אחד מהם.

מחקרים מראים כי אנשים בריאים מחזיקים בגישה חיובית יותר לגבי החיים, בעוד שמחקרים אחרים מציעים כי גורמים נוספים כמו גנטיקה או האישיות שלנו הם שמקשרים בין בריאות הגוף ובריאות הנפש. אחד ההסברים המובילים בתחום מציע כי אנשים בריאים חווים יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים פשוט מכיוון שהם דואגים לעצמם טוב יותר: הם מקפידים על שעות שינה סדירות, אוכלים מזון בריא ומאוזן ומקפידים לבלות זמן בסיטואציות חברתיות משמחות.

מחקר נוסף בתחום הראה כי אנשים שדיווחו על יותר רגשות חיוביים הפגינו יותר עמידות בפני שפעת בהשוואה לאנשים שדיווחו על פחות רגשות חיוביים. באופן דומה, יותר רגשות חיוביים נמצאו קשורים לסיכון מופחת ללקות בשבץ ולסיכוי מוגבר לצלוח בשלום בעיות הקשורות ללחץ דם ולפעילות הלב. חשוב לציין כי קיימים גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על הקשר בין בריאות פיזית ונפשית, והדברים פעמים רבות אינם כה "פשוטים". למשל, הגורם התרבותי נמצא בעל השפעה כך שנמצא קשר בין רמות גבוהות של רגש חיובי לכמות אחוזי שומן בריאה יותר בקרב אמריקאים, אך לא בקרב יפנים.

• מה הקשר בין טיפול נפשי לסימפטומים גופניים?
  

  
• על כאב כרוני: היבטים נפשיים ודרכי התמודדות ?

  
• לחוצים? אולי כדאי לכם לנסות מדיטציה  
  

  

כיצד הבריאות הנפשית משפיעה על הבריאות הפיזית?

על מנת להבין את הקשר העמוק שבין גוף לנפש, ואת החשיבות שבהגברת הבריאות הנפשית, יש להבין כי לבריאות הנפשית השלכות ישירות וברורות על הבריאות הפיזית שלנו, בהיבטים שונים:

1. רגשות חיוביים קשורים בהתנהגות בריאה יותר: כאשר אנחנו במצב רוח טוב אנחנו נוטים להקפיד על פעילות גופנית, שינה סדירה ודיאטה מאוזנת.

2. רגשות חיוביים מקדמים שינויים ברמה הפיזיולוגית: הפחתה של רמת הקורטיזול בגוף, הפחתת הסבירות לתהליכים דלקתיים, שחרור הורמונים המקושרים לרווחה נפשית כמו אוקסיטוצין ודופמין, ועוד.

3. הקשר החברתי-פסיכולוגי: רגשות חיוביים מאפשרים לפתח, לשמר ולקיים מערכות יחסים מיטיבות ולפתח מעגלי תמיכה, התורמים רבות לשמירה על בריאותנו הפיזית.

נפש בריאה בגוף בריא – כיצד לשפר את הבריאות הנפשית?

כאשר אנו חשים כאבים או מצוקה פיזית, נראה כי ברור הדבר שיש לפנות לבירור וטיפול מקצועי הולם. יחד עם זאת, פעמים רבות הקשר בין הגוף והבריאות הפיזית לבין רווחה נפשית ורגשות חיוביים, אינו כה טריוויאלי עבורנו. לכן, ישנה חשיבות מכרעת בשימת דגש על הגברת הבריאות הנפשית, על מנת לשפר, בין היתר, את הבריאות הפיזית. כאשר המצוקה הינה משמעותית, מתמשכת ובעלת השלכות תפקודיות ורגשיות משמעותיות, ההמלצה היא להגביר משאבים של כוחות וחוסן, להשקיע בקשרים בין אישיים, להתמקד בדברים אשר מגבירים את הרווחה הנפשית ומפחיתים לחץ (כמו שהייה בטבע, תנועה פיזית, טכניקות של רגיעה, מיינדפולנס ועוד), ובעת הצורך גם לפנות לטיפול רגשי מותאם.

מקורות

Diener, E., & Chan, M. Y. (2011). Happy people live longer: Subjective well‐being contributes to health and longevity. Applied Psychology: Health and Well‐Being, 3(1), 1-43

Pressman, S. D., & Cohen, S. (2012). Positive emotion word use and longevity in famous deceased psychologists. Health Psychology, 31(3), 297

Yoo, J., Miyamoto, Y., Rigotti, A., & Ryff, C. D. (2017). Linking positive affect to blood lipids: A cultural perspective. Psychological science, 28(10), 1468-1477.‏ ISO 690

Pressman, S. D., Jenkins, B. N., & Moskowitz, J. T. (2019). Positive affect and health: what do we know and where next should we go? Annual Review of Psychology, 70, 627-650

Hudson, N. W., Lucas, R. E., & Donnellan, M. B. (2019). Healthier and happier? A 3-year longitudinal investigation of the prospective associations and concurrent changes in health and experiential well-being. Personality and Social Psychology Bulletin, 45(12), 1635–1650