תפריט נגישות
חיפוש

זקנה חיונית - התמודדות עם שינויי הגיל השלישי

זקנה חיונית - התמודדות עם שינויי הגיל השלישי

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"גם סבתא הייתה פעם ילדה? לא יכול להיות!" מצהירים לא פעם נכדים צעירים המתוודעים לעובדה שסבא וסבתא לא נולדו זקנים. גם אנו עצמנו, לאורך ילדותנו, התבגרותנו ובגרותנו, מתקשים להאמין כי חוקי ההזדקנות חלים גם עלינו, אך בשב מסוים נאלצים להודות שהנה הם כאן- שינויים פיסיים ונפשיים, איתם עלינו להתמודד באופן יעיל בכדי להפוך את שנות ההזדקנות לשנים מספקות ומשמעותיות.

פנינו לפסיכולוגית הקלינית ד"ר שרון זיו ביימן בניסיון לברר מדוע האפליקציה FaceApp הפכה ללהיט גועש ברשתות בימים האחרונים. האפליקציה אשר מבצעת טרנספורמציה לתמונות פנים, מאפשרת לראות כיצד אדם יראה כאשר יזדקן. התוצר? מציאותי במיוחד ואולי גם לא פחות מכך - מעט מפרגן.

לדברי ד"ר זיו ביימן הדרך שלנו להתמודד עם סיטואציות מעוררות חרדה, כמו הזדקנות והתמודדות עם שינויים, היא לנסות לייצר שליטה ולדעת למה לצפות. האפליקציה המשעשעת מאפשרת למשתמשים טיול מדומה במנהרת הזמן ומגבירה תחושה כי ניתן לנבא מה יהיה, לשלוט במצב הלא מוכר ואולי לחוש כי הוא לא כל כך מאיים. כך, כל דבר שאנו יכולים לדמיין אותו מפחיד אותנו מעט פחות.

מעבר לכך, התמונות ה'עתידיות" שלנו מגלות כמה אנו דומים להורינו או סבותינו וסבינו, ולכן אנו חשים חיבור מוגבר לשרשרת הדורות המשפחתית. מעל לכל, נדמה כי הפלטפורמה מייצרת עוד סיבה טובה להתעסק בעצמנו ונראה כי ברוח התקופה הדבר תורם לפופולריות שלה לא פחות.

  מאמרים גיל השלישי

הזדקנות טובה - יש דבר כזה?

"אדם זקן-מה יש לו בחייו?" שואל המשורר דוד אבידן בשירו 'אדם זקן', ונראה כי התשובה לשאלה זו הולכת ומשתנה עם השנים. בעבר, נטתה הפסיכולוגיה לראות את תקופת הילדות כתקופה בה מתרחשת ההתפתחות הנפשית המשמעותית. בהמשך, הצביעו תאורטיקנים כאריקסון ויונג על כך שהתפתחות אישית מתרחשת לאורך כל החיים: יונג הדגיש את משמעותו הגרבה של גיל המעבר ואילו אריקסון הניח כי בכל שלב משלבי החיים מתמודד האדם עם קונפליקט התפתחותי. גישתו של אריקסון הולמת את התפיסה המקובלת היום, על פיה גם בגיל הזקנה מתפתח האדם וניצב בפני משימות התפתחותיות. בהתאם לגישה זו, מבחינים אנשי מקצוע בין זקנה המלווה בבריאות נפשית לזקנה שאינה מלווה בה. מאחר ובאופן טבעי מלווה הזקנה בשינויים רבים, מוגדרת בריאות נפשית בזקנה כיכולת להתמודד עם המציאות המשתנה. ה"מציאות המשתנה" כוללת הן שינויים חיצוניים וסביבתיים כפטירת בן זוג, מעבר לבית אבות וכן הלאה, והן שינויים פנימיים הכוללים שינויים פיסיולוגיים, פסיכולוגיים ומנטליים.

מראה, מראה שעל הקיר - התמודדות עם שינויים פיסיולוגיים

כמעט בכל תרבות קיימים משלים ואגדות עם על גיבורים אשר זכו או ניסו להשיג נעורי נצח- גוף בריא שאינו מתעייף, מזדקן או משתנה; בתקופתנו, עושות חברות הקוסמטיקה, המזון והתרופות כל שביכולתן כדי להאריך את "נעורי הגוף". ואכן, אחד השינויים המשמעותיים איתם אנו נאלצים להתמודד בתקופת הבגרות המאוחרת הוא השתנותו של הגוף. השתנות זו מתבטאת בירידה ברגישות החושית (ליקויי שמיעה וראייה, תחושה כי האוכל תפל, ירידה ברגישות לכאב), שינויים גופניים חיצוניים (קמטים, רפיון וכד') ופגיעות מוגברת למחלות גופניות.

בספר 'כימים אחדים' (מאיר שליו) אומר גבר בן 70: "בגיל שלי כבר בין כך ובין כך רואים בראי בן אדם אחר. אז שהוא יתגלח לו בתוך הראי ואני אתגלח לי מחוצה לראי". כפי שניתן לראות ולשער, ההתמודדות עם "בגידתו" של הגוף בנו היא התמודדות מורכבת. לעיתים, מתעוררת תחושה של "ראש צעיר בגוף זקן", המביאה לתסכול מהמגבלות שיוצרים כאבים ומחלות. במקביל, מגבירים השינויים הגופניים את המודעות לגיל ולסופיות החיים וכאילו לא די בכך- הדגש העצום ששמה החברה המערבית על הופעה חיצונית מגביר את הלחץ והמצוקה הנובעים מהשינויים הגופניים. על אף הרגשות השליליים הנלווים לשינויים הגופניים, שינויים אלו הם גם בעלי משמעות חיובית: ההתבוננות בשינוי מביאה חלק מהאנשים להתייחס באופן אוהד, מטפח ובריא יותר לגופם וכמו כן- ההתבוננות בשינוי הגופני מקדמת את תהליכי הקבלה וההתמודדות עם שלב החיים המבוגר.

היבט מרכזי נוסף של השינוי הגופני הוא התחום המיני. על פי מספר מחקרים שנערכו בתחום, נמצא כי אנשים רבים אינם מאמינים בקיומם של חיי מין בבגרות המאוחרת. אלא שבפועל, נמצא כי אמונה זו אינה נכונה במלואה. תדירות יחסי המין בקרב מבוגרים שבריאותם לקויה נמוכה, וכ-15% מהגברים בגיל 70 (לעומת 5% בגיל המעבר) סובלים מאימפוטנציה. יחד עם זאת, רק רבע מהגברים בגילאי 66-70 אינם מקיימים יחסי מין, כמחציתם מקיימים יחסי מין פעם בחודש, רבע מהם- פעם בשבוע וכ-2%- פעמיים בשבוע. אצל נשים, לעומת זאת, נמצאה נמצא כי שלש מכל ארבע אינן מקיימות יחסי מין, 16% קיימו יחסי מין פעם בחודש ו-10%- פעם בשבוע. באופן כללי, נמצא כי דפוס הפעילות המינית בברות המאוחרת מהווה המשך לדפוס המיניות בגילאים מוקדמים יותר: אנשים שנהנו ממין לאורך כל חייהם ימשיכו ליהנות ממנו גם בבגרותם המאוחרת.

אז תזכיר לי על מה דיברנו? שינויים בתחום המנטלי

הצייר טיציאן צייר את אחת מיצירותיו המפורסמות בגיל 98; גתה סיים לכתב את יצירת המופת 'פאוסט' בגיל 82; ארתור רובינשטיין ניגן בצורה מופלאה בגיל 89. כפי שניתן לראות, אילו היו ה"קשישים" מפסיקים מפעילותם, היו אובדים חלק מההישגים הגדולים ביותר של האנושות.

יחד עם זאת, מספר שינויים חלים בתפקוד המנטלי, כאשר אנשים נבדלים זה מזה בעוצמת השינויים, השפעתם התפקודית והרגשית והעיתוי בו הם חלים:

אינטליגנציה: בעבר נהוג היה לחשוב כי רמת האינטליגנציה פוחתת עם הגיל, אך הנחה זו אינה מקובלת כיום. חלק מן הכישורים (כושר ביטוי, למשל) אינם נפגעים כלל, וחלקם אינם נפגעים אך נזקקים לזמן ביצוע ממושך יותר. שימור האינטליגנציה קשור גם בגורמים חיצוניים: אדם אשר מקפיד לשמור על "כושר אינטלקטואלי" (קריאה, לימוד) ישמר את כישוריו באופן מלא יותר, במיוחד בהשוואה לאדם אשר חשיפתו לגירויים סביבתיים פוחתת באופן משמעותי (עקב חולי, בידוד וכד'). יחד עם זאת, אנשים מבוגרים נוטים "להיצמד" לפתרונות מוכרים ולא לחפש דרכי התמודדות מקוריות עם משימות ודילמות, וביצועיהם נמוכים יותר כאשר יש צורך גם כושר תפיסתי ושימוש בזיכרון. כמו כן, מעל גיל 65 נוטה קצב הלמידה להיות איטי יותר.

זיכרון: אחת האמונות המקובלות לגבי הזקנה היא האמונה באובדן הזיכרון הנלווה לה ואכן, למעלה מ-65% מהקשישים מדווחים על קשיי זיכרון, למרות מגוון השיטות לשיפור הזיכרון המוכרות היום (לקריאה מורחבת על בעיות זיכרון והתמודדות עמן לחץ כאן).

יצירתיות: בעבר האמינו כי היצירתיות פוחתת בזקנה, אך ממצא זה נכון רק בחלקו: במדעי הרוח, למשל, נוטה היצירתיות להישמר ואילו במדעים מדויקים מסתמנת ירידה מתונה. כמו כן, יש אנשים המגלים את יצירתיותם רק בזקנה, לאחר שהשתחררו מנורמות ומחויבויות חברתיות.

תפקוד ויזו-מוטורי: תחום זה מתייחס לפעולות הדורשות תיאום בין החושים לפעולת השרירים, כפעולת הנהיגה (ראיית הולך רגל ולחיצה על הבלם, למשל). בזקנה מואטת פעולתה של מערכת העצבים וכתוצאה מכך- גם מהירות התגובה הויזו מוטורית.

"סוס זקן אינו לומד ללכת" - שינויים בתחום הפסיכולוגי

"סוס זקן אינו לומד ללכת" טוען פתגם עממי ואכן, אחד המיתוסים המקושרים לזקנה מתייחס לחוסר יכולתו של הקשיש לשנות את עמדותיו והתנהגותו. למרות מיתוס זה, מלווה ההזדקנות במספר שינויים פסיכולוגיים ואישיותיים. השינוי המרכזי המתרחש בהזדקנות הוא שינוי בתפיסת העולם- האופן בו מתייחס האדם לעצמו ולסביבתו. נטייה זו מתבטאת בשני היבטים מרכזיים: שינוי בנטייה לפעילות ומעורבות בסביבה (לקריאה מורחבת לחץ כאן) ונטייה להתכנסות פנימה. הנטייה להתכנסות פנימה מתבטאת בהגברת העיסוק בעולם הפנימי
(מחשבות, רגשות). נטייה זו קשורה, כנראה, הן להפחתת הצורך בהתמודדות עם העולם החיצוני (קריירה, מימוש עצמי) והן לצורך בעריכת חשבון נפש וקבלת החיים שהיו עד כה. העיסוק בעולם הפנימי עשוי להביא לגילוי תכונות, משמעויות ותחומי עניין חדשים (אומנות, רצון להשקיע במשפחה וכד'). יחד עם זאת, במידה ועיסוק זה הוא בעל גוון שלילי עלולות להתעורר תחושות החמצה, אשמה, דכדוך ועיסוק עצמי מוגזם, הבא על חשבון התייחסות לאנשים אחרים.

שינוי נוסף המלווה את ההזדקנות הוא נטייה מוגברת לנוקשות ושמרנות- קשישים רבים מתקשים להתרגל לשינויים, המעוררים חרדה, ולכן נצמדים לדפוסים והתנהגויות מוכרות (כך, למשל, ניתן להבין את התעקשותם של קשישים רבים שלא להכניס הביתה מכשירי חשמל חדשים...). בנוסף לשינוים אלו, נמצא כי הזקנה מלווה בירידה בערך העצמי ובאנרגיה הנפשית. שינוי זה קשור, כנראה, בשינויים החלים במוקדים המרכזיים עליהם אנו מבססים את הערכתנו העצמית (שינויים גופניים, פרישה מהעבודה). יחד עם זאת, במחקר שבדק את שביעות הרצון בחיים נמצא כי דירוגם הממוצע של הקשישים השתווה לדירוגם של המבוגרים. ירידה בשביעות הרצון נמצאה רק בקבוצת הגיל שבין 61-70, ב"תקופת המעבר" להזדקנות. כמו כן, הבריאות הנפשית ותחושת הרווחה מושפעים מגורמים שונים וניתנים לשינוי.

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? הגורמים לבריאות נפשית בזקנה

באופן טבעי, קשורה הבריאות הנפשית בזקנה לגורמים אישיותיים קודמים ולמצב בריאותי, משפחתי, חברתי וכן הלאה. מעבר לגורמים אלו נמצאו שישה היבטים מרכזיים הקשורים בבריאות נפשית לאורך החיים, כאשר קיומם של היבטים אלו גם בזקנה מקושרת לשמירה על בריאות נפשית:

קבלה עצמית: מרכיב מרכזי הקשור בהגשמה עצמית, יכולת תפקודית וקבלה חיובית, בסך הכל, של העבר והחיים שהיו.

קשרים חברתיים חיוביים: קיומה של מערכת יחסים יציבה, חמה וטובה עם אדם אחד נוסף לפחות (ילד, בן זוג, חברה וכד').

אוטונומיה: תחושה של עצמאות רגשית המתבטאת בשליטה עצמית בהתנהגות, היעדר כניעה ללחצים סביבתיים ויכולת לקבל החלטות הנוגעות לאדם עצמו. תחושת האוטונומיה עשויה להתערער עקב ירידה תפקודית, אך יכולת בחירה של פעילויות פנאי, מקום מגורים וכד' משפרת אותה באופן משמעותי.

שליטה בסביבה: יכולת האדם לבחור או ליצור סביבה המתאימה לצרכיו הפיסיים, הנפשיים והחברתיים.

מטרות חיים: לאורך כל החיים המטרות שאנו מציבים בפני עצמנו הן בעלות משמעות רבה, וההתמודדות איתן עשויה להביא לתחושות סיפוק ומשמעות. בזקנה, מטרות אלו קצרות וממוקדות יותר אך עצם קיומן מביא לשביעות רצון וסיפוק.

התפתחות אישית: גם בזקנה זקוק האדם לתחושת התפתחות אישית ותנועה לעבר מימוש עצמי. התפתחות זו עשויה לנבוע מרכישת ידע או מיומנות חדשה, השקעה בקרים עם נכדים וכן הלאה.
כאשר אחד מהיבטים אלו נפגע באופן משמעותי, עשויים להתעורר קשיים והפרעות רגשיות. אנשים מבוגרים רבים חשים כי אין טעם לחתור לשינוי, עקב גילם המתקדם, אך פעמים רבות עשוי טיפול פסיכולוגי להביא לזיהוי הקושי המרכזי ויצירת דרכי התמודדות עמו.

היכנסו למידע נוסף ואנשי מקצוע בתחום הפסיכותרפיה לגיל השלישי


אתר הגיל השלישי: www.gilhazahav.co.il

אתר אשל - אגודה לשירותים לאדם הזקן: www.eshelnet.org.il

צמתים - מכון ייעוץ לאוכלוסיה המבוגרת ולמשפחה הרב דורית: www.tzmatim.co.il

ביבליוגרפיה

האתגר שבהזדקנות/ ליאורה בר טור, הוצאת אשל 2005.
החיים כנהר/ ניצה אייל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 1997.
לקראת שנות חיינו המאוחרות/ האוניברסיטה הפתוחה, בעריכת נירה ברגמן, 1992.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה לגיל השלישי

עוד מאמרים שיעניינו אותך