חיפוש

התפתחות חוש הומור: סיפור לא מצחיק

התפתחות חוש הומור: סיפור לא מצחיק

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אנשים נבדלים זה מזה ברמת ואיכות ההומור שלהם, אך כיום יותר ויותר חוקרים מצביעים על כך שקיומו של חוש הומור מהווה אינדיקציה לרמה מסוימת של בריאות נפשית. כיצד מתפתח חוש הומור ומה הקשר בין הפרעות נפשיות לבין היעדר חוש הומור? המחקר משיב.

תינוקות מתחילים להראות סימנים ראשונים של עליזות בגיל חמישה שבועות פחות או יותר, כאשר הם מתחילים לחייך בתגובה לקולות והבעות פנים של הוריהם. מרבית החוקרים מניחים כי חיוכים אלו הם תגובות רגשיות לאינטראקציות חברתיות, כאשר כל אינטראקציה מעוררת סוג שונה של חיוך. שלושה חודשים מאוחר יותר תינוקות מתחילים לצחוק ובכך מבהירים לסביבתם כי הם נהנים. התנהגויות אלו אינן ספציפיות להומור, אך מהוות את אבני הבניין להבעת הומור. ככל שילדים מתבגרים, כך הם מתחילים לחייך ולצחוק בסיטואציות "מצחיקות" אופייניות.

אחת התיאוריות המסבירות מה הופך סיטואציות למצחיקות היא תיאוריית אי ההתאמה. לפי תיאוריה זו, כאשר דבר מה מציאותי בעולם אינו מתאים למודל המנטלי של מה שאמור לקרות- נוצרת סיטואציה מצחיקה. אם זאת, הומור הוא יכולת מורכבת וילדים צריכים ללמוד להבחין בין סיטואציות אי התאמה מצחיקות לסיטואציות אי התאמה שאינן מצחיקות. כדי להבין שמדובר בבדיחה או סיטואציה מצחיקה, ילדים צריכים ללמוד גם להבחין בין פעולות מכוונות לפעולות בלתי מכוונות, לזהות כי התנהגות מסוימת חורגת מהנורמה ולהבחין בין טעות לבין בדיחה.

מחקר שבחן את התנהגותם של ילדים בני 25-36 חודשים מצא כי ילדים מבחינים בין טעויות לבין בדיחות ומגיבים אליהם שונה. במחקר, הוצגו לפעוטות התנהגויות "שגויות" (שתייה מפקק במקום מבקבוק, ניסיון לכתוב עם המחק במקום עם העיפרון עצמו) שחלקן לוו בצחוק וחיוכים וחלקן לוו באמירות כ"אופס". החוקרים עקבו אחרי תגובת הפעוטות ומצאו כי הם חיקו התנהגויות אשר לוו בצחוק ותיקנו התנהגויות שלוו ב"אופס", ומכאן הניחו כי הם קולטים את ההבדל בין טעות לבין בדיחה ומגיבים בהתאם.

הבנה זו משמעותית ומעידה על התפתחות קוגניטיבית חשובה מאחר והיא מצביעה על כך שהפעוטות הבחינו בין התנהגות מכוונת להתנהגות בלתי מכוונת- כלומר שהם היו מסוגלים לשער מה מתרחש בתודעת האחר, באופן שהיה בלתי אפשרי בגילאים מוקדמים יותר.

כאשר המוח אינו מתפתח כראוי, חוש ההומור של אנשים נפגע גם כן. אנשים הסובלים מסכיזופרניה ומהפרעות על הספקטרום האוטיסטי, למשל, מתקשים להבין בדיחות ולהשתמש בהומור. הסיבה לכך קשורה הן בקושי להכיר ולהבין מה מתרחש בתודעת האחר והן לקלוט את ה"פאנץ' ליין" ולחבר אותה לכל המידע שנכלל בבדיחה קודם לכן.

על אף ששתי קבוצות אוכלוסייה אלו מאופיינות במקרים רבים בחוש הומור לקוי, הגורמים לכך שונים. חוקרים הציעו כי סכיזופרנים אינם משקיעים די מאמץ קוגניטיבי כדי לתפוס אירועים כמשעשעים, ולכן חווים אותם כבלתי מתאימים בלבד, ללא התוספת ההומוריסטית.

לעומת זאת, במקרים של אוטיזם ואספרגר ההנחה היא כי מדובר בצב שונה מעט. חוקרים הציעו כי אנשים בעלי תסמונת אספרגר אכן מבינים הומור- אך ברמה מתמטית. עקב מיומנויות ההסקה המתמטית המעולות של רבים מבעלי תסמונת האספרגר, הם מצליחים להבין את אי ההתאמה ואת הפאנץ' ליין אך הבנה זו נותרת ברמה הלוגית ואינה מייצרת חוויה הומוריסטית.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך