תפריט נגישות
חיפוש

זה לא צחוק! התפתחות ההומור אצל ילדים

זה לא צחוק! התפתחות ההומור אצל ילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

החיוך הממיס שלו בגיל שלושה חודשים; הצחוק המתגלגל בגיל חמש; הבדיחות השנונות בגיל שתיים עשרה... כיצד מתפתח חוש ההומור של ילדים? אילו תפקידים פסיכולוגיים הוא ממלא, כיצד הוא מסייע לילדכם בתחום החברתי ואיך האבולוציה קשורה לכל זה?

בכל צחוק יש שמץ של התפתחות: שלבי התפתחות ההומור

האולמות המלאים בהופעות הסטנד-אפ מבהירים באופן חד משמעי שאנחנו אוהבים לצחוק, ומוכנים לשלם ממיטב כספנו כדי לחוות שעה וחצי של צחוק. ההומור מתקיים, כמובן, גם בתרבויות בהן לא רווחים מופעי סטנד-אפ ולמעשה מדובר בתופעה אוניברסלית הכוללת שני אלמנטים- חיוך וצחוק. האוניברסליות של ההומור עוררה חוקרים לתהות לגבי תפקידיו האבולוציונים של ההומור, וכיום קיימת הכרה בתפקידו הפסיכולוגי והחברתי.

ביטוייו הראשונים של חוש ההומור מופיעים כבר בינקות המוקדמת. אמנם, "חיוכיו" הראשונים של התינוק, בהיותו בן מספר ימים בלבד, הם תגובות נוירולוגיות בלתי רצוניות, אך כבר בגיל ארבעה חודשים מחייך התינוק חיוכים מכוונים המופנים בדרך כלל לדמויות המוכרות המטפלות בו. החיוכים והצחוק המופיעים בחודשי החיים הראשונים ממלאים תפקיד משמעותי בחייו של התינוק מאחר והם מתקיימים כחלק ממערכת ההתקשרות. התקשרות היא נטייה מולדת המביאה את התינוק לחפש את קרבת מטפליו ולהיצמד אליהם בעת סכנה, והחיוכים והצחוק הם חלק ממגוון הטכניקות המולדות בהן משתמש התינוק כדי לממש נטייה זו. רגשות האהבה והחום אשר מעוררים חיוכיו של התינוק מחזקים את הקשר בינו לבין מטפליו ("איזה מתוק... תראה איך הוא מחייך כשאני מרימה אותו!") ובכך משרתים את סיכוייו של התינוק לקבל טיפול הולם החיוני להישרדותו.

באופן טבעי, החיוך והצחוק בגילאי הינקות הם גם ביטויים ספונטניים להנאה וצחוק. תינוק בן חודשיים עשוי לחייך כאשר מציגים בפניו גירוי מוכר, מאחר והוא נהנה מחווית השליטה הנובעת מהזיהוי; תינוקות במחצית השנייה של חייהם יצחקו בתגובה למגוון אירועים הקשורים בהפתעות ובפעולות שביצעו- למשל, בתגובה לכובע חדש על ראש האם או תחיבת מפית לפיה.

עם התפתחותו של התינוק, ילכו ויתרחבו האתגרים העומדים בפניו ויכללו פיתוח מיומנויות מוטוריות וקגניטיביות, ביסוס עצמאות ביותר היבטי חיים, רכישת שליטה בשפה ועוד. אתגרים אלו מלווים באופן טבעי גם בתסכולים וקשיים (לדוגמא, הבנתם של פעוטות אשר מתחילים לדבר גבוהה מיכולתם להביע את עצמם, ופער זה מוליד לא פעם תסכול). אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם אתגרים אלו היא ההומור, וחוש ההומור של פעוטות וילדים צעירים אכן סובב פעמים רבות סביב המטלה ההתפתחותית עמה הם מתמודדים. פעוטות בני שלוש-ארבע, למשל, אשר לומדים להשתמש בשפה ובאביזרים סביבם, יהיו משועשעים ביותר ממילים שגויות ולא הגיוניות ומשימוש מוטעה בחפצים (למשל, ניסיון לאכול נעל). לעומתם, ילדים בתחילת בית ספר היסודי אשר מתמודדים עם רכישת חוקי הלוגיקה יהנו מבדיחות אשר "מותחות" את תפיסת המציאות וההיגיון - "ראית פעם פיל מתחבא מאחורי פרח? לא? סימן שהוא התחבא טוב!".

"תספרו לי גם, שגם אני אצחק": תפקידו החברתי והפסיכולוגי של ההומור

תיאוריות פסיכולוגיות רבות ניסו לעמוד על הקריטריונים ההופכים אלמנט למצחיק. רב האמירות או המעשים המעוררים צחוק הופכים למשעשעים בהקשר ספציפי, אך מספר תיאוריות מצביעות על תפקידים מסויימים שממלאים תכנים הומוריסטיים. פרויד טען כי ההומור מאפשר לנו להיות במגע עם דחפים ונושאים אסורים מבחינה חברתית ולראייה, ניתן לראות כמה נפוצות 'בדיחות סקס'... תיאוריה נוספת מציעה כי הומור כולל פעמים רבות רכיב אגרסיבי המאפשר שמירה על תחושת עליונות ובו זמנית מבטא את הפחד העצום מפני נחיתות או דחייה. תמיכה לטענה זו ניתן לראות בריבוי ה"ירידות" ההדדיות בין ילדים ובני נוער, ובריבוי הבדיחות על חשבונם של מיעוטים, בלונדיניות ואנשים עם מוגבלויות.

כלומר, השימוש בהומור הוא ביטוי מעודן של דחפים ופחדים, ומאפשר מגע לגיטימי איתם אשר מספק גם פריקה של מתח סביב נושאים טעונים אלו.

גם כאשר אנו מזהים את האלמנטים האגרסיביים הכלולים לא פעם בשימוש בהומור, יש להדגיש גם את תפקידו החיובי באינטראקציות בין אישיות. כבר בינקות, כאמור, מקודדות סיטואציות של צחוק וחיוכים משותפים כסיטואציות מהנות ואינטימיות, וחוויה זו מלווה את הילד גם כאשר הוא מתחיל לפתח קשרים עם בני גילו. בהתאם, מחקרים הצביעו על כך שילדים הנתפסים על ידי חבריהם כבעלי חוש הומור יבחרו יותר מילדים הנתפסים כחסרי חוש הומור להשתתפות בפעילויות חברתיות. הקשר בין חוש הומור לפופולריות יישמר גם בגילאי הילדות המתקדמים ובגילאי ההתבגרות, ובני נוער הנחשבים ל'מצחיקים' יהנו פעמים רבות ממעמד חברתי גבוה.

ביבליוגרפיה:

Herzog, Thomas R.; Strevey, Sarah J. (2008). Contact with nature, sense of humor, and psychological well-being. Environment and Behavior. Vol 40(6), Nov, 747-776.
McGee, Elizabeth; Shevlin, Mark. (2009). Effect of humor on interpersonal attraction and mate selection. Journal of Psychology: Interdisciplinary and Applied. Vol 143(1), Jan, 67-77.
Nelson, Judith Kay. (2008). Laugh and the world laughs with you: An attachment perspective on the meaning of laughter in psychotherapy. Clinical Social Work Journal. Vol 36(1), Mar 2008, 41-49.

התפתחות הילד טבעה ומהלכה/ אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1998.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול רגשי לילדים

עוד מאמרים שיעניינו אותך