תפריט נגישות

למה הילד שלי משקר ומה עושים עם זה?

למה הילד שלי משקר ומה עושים עם זה?

צוות בטיפולנט

הורים רבים מוצאים את עצמם מובכים אל מול השקרים של ילדיהם, ואף חשים חוסר אונים ואשמה על ש"כשלו" לחנך אותם לערכי המוסר. אך האם ילד שמשקר הוא אכן ילד לא מחונך? והאם הוא יהפוך למבוגר הנוטה לפעול באופן לא מוסרי? כל התשובות בכתבה הבאה!

האם הילד שלי "שקרן"?

בראש ובראשונה חשוב להגיד כי שקרים בקרב ילדים הם תופעה נורמטיבית המעידה על ההתפתחות התקינה של יכולות קוגניטיביות ורגשיות חשובות. מחקרים מראים כי ילדים מתחילים לשקר כבר מגיל שנתיים, ולמעשה ככל שהם משקרים בגיל מוקדם יותר והשקרים שלהם מורכבים יותר, כך הם מצליחים יותר בחיים. 

מעבר לזה, חשוב לזכור כי שקרים הם תופעה נורמטיבית והמחקר מלמד כי גם מבוגרים משקרים לפחות 10 פעמים ביום! לכן הציפייה מילד או ממבוגר להיות דובר אמת כל הזמן אינה ריאלית או אנושית.

היכולת להפנים כי שקר הוא מעשה לא מוסרי ולחוש אשמה על כך, הולכת ומתפתחת רק בסביבות גיל 7. קודם לכן, ילדים לא תמיד מבינים מה הבעיה בכך שהם משקרים. ילד אשר משקר בנוגע להכנת שיעורי הבית למשל, עשוי להרגיש כי השקר שלו מיטיב עם כולם – ההורה אינו מאוכזב או כועס, וכביכול כולם יוצאים מכך שמחים.

לצד זאת, במידה והילד משקר בתדירות חריגה או אם לשקרים נלוות התנהגויות מדאיגות אחרות, כדאי לפנות להתייעצות מקצועית. התנהגויות אליהן כדאי לשים לב במיוחד הן רגרסיה התנהגותית (למשל חזרה להרטבה במיטה), בעיות התנהגות או אם הילד בוגר ולא מביע חרטה כאשר הוא נתפס.

איך ילדים לומדים לשקר?

בפועל, כדי לספר שקר בהצלחה צריכות להתפתח אצל ילדים שתי מיומנויות חשובות. הראשונה, היא מה שפסיכולוגים מכנים "Theory of Mind" – ההבנה כי התודעה שלי שונה משל האחר ולכן אני גם יכול להשפיע עליה. למשל, לספר מידע שהוא לא האמת ולדעת כי האדם האחר לא יודע שמדובר בשקר.

המיומנות השנייה היא שליטה ב"תפקודים ניהוליים" – אוסף תהליכים קוגניטיביים הנחוצים לשם שליטה בהתנהגות, כמו למשל ויסות עצמי. שליטה זו מאפשרת לילד לשמור את המידע האמיתי אצלו, מבלי לחשוף את השקר באמצעות הבעות פנים או אינטונציה. שתי המיומנויות יחד מאפשרות לספר 3 סוגי שקרים:

3 סוגי שקרים בקרב ילדים

1. שקר ״בריא״ – שקר הקשור לעולם הפנטזיה, הדמיון והמשאלות, אשר נפוץ במיוחד אצל ילדים בגילאים הרכים (2-4). סוג שקר זה חשוב להתפתחותם של יצירתיות, דמיון וחשיבה סימבולית, וכן הוא נקשר בתהליכי התפתחות תקינים של דימוי עצמי (למשל, ילדה בת 4 שאומרת שהיא יכולה לעוף).

2. שקר ״לבן״ – שקר לטובת האחר הנועד למנוע ממנו כאב או להסב לו הנאה, וקשור ליכולות בין-אישיות תקינות.

3. שקר ״רע״ – שקר לטובת העצמי הנועד לחסוך לעצמי כאב או להשיג הנאה. למשל, ילד המשקר כי לא קשקש על הקיר (להימנע מכאב בעקבות כעס ההורה) או לרמות במשחק ולזכות בפרס (להשיג הנאה).

מה לעשות כשהילד משקר? 5 טיפים!

לאחר שילדים מפנימים את ערכי החברה ולומדים לחוש אשמה כאשר הם משקרים (סביב גיל 7), המידה בה ייטו להסתיר או לגלות את האמת תלויה בציפיות שלהם לתגובת ההורים. במידה והילד חושב שהוריו יעריכו אותו על שאמר את האמת, הוא יעדיף להתוודות אם עשה מעשה רע. לעומת זאת, אם הוא יפחד מן ההשלכות, הוא יעדיף לרוב להימנע מכך. לכן, הכנו לכם 5 טיפים שיעודדו ילדים וילדות להגיד את האמת:

1. הסבירו: חשוב להסביר לילדכם מה ההבדל בין סוגי השקרים השונים – שקר ״לבן״, שקר ״רע״, שקר "בריא" (לצורך משחק) – ומדוע כדאי לומר אמת. ניתן להסביר על החשיבות שבלקיחת אחריות על מעשים, על תחושה לא נעימה הנוצרת בעקבות שקר (אשמה), על הנטייה של האמת להתגלות וכדומה. בנוסף, כדאי להגיד מה היא ההתנהגות לה אתם מצפים.

2. ההורה כמודל: כולנו משקרים "בקטנה" מדי יום, אך ילדים צעירים אשר רק מתחילים ללמוד אודות 'מותר' ו'אסור', עשויים להתקשות להבחין בין שקר קטן לגדול ובין שקר ״טוב״ ל״רע״. חשיפה לשקר מצד ההורה עשויה להיות מבלבלת והם עלולים לחשוב כי שקרים היא התנהלות שגרתית ומקובלת. שימו לב לאמירת שקרים בנוכחות ילדים צעירים, ובמידה ומדובר בשקר ״לבן״ הסבירו לילד כיצד הוא שונה משקר ״רע״.

3. דבר לא רצוי, אך טבעי: כאמור, אין ילד או אדם שלא משקר בכלל. לכן, חשוב שגם התגובה שלנו כהורים תהיה תואמת למציאות. כאשר אנו מגיבים באופן חריף, בין אם מתוך לחץ (״אל תשקר לי כך שוב – נבהלתי נורא!״) או בין אם מניסיון לחנך (״בבית הזה לא משקרים!״), אנו מציבים בפני ילדינו ציפייה לא ריאלית. כאשר לא מדובר בשקר מסוכן, נסו לשדר לילד כי אתם מבינים שקשה לפעמים לומר את האמת, אך אמירת האמת היא חשובה. מסרים אלו יסייעו לכך שהילד יחווה אתכם כמקום בטוח (ולא מפחיד או מאיים), מה שיפחית את החשש שלו להתוודות לאחר השקר.

4. הצביעו על השקר בעדינות: לעיתים כאשר ילד מסתיר מעשה רע שעשה ואנו יודעים על כך, אנו נוטים לשאול שאלות ישירות בתקווה שהוא יתוודה (״מי שבר את האגרטל?״). שאלות אלה עלולות להכשיל ילד החושש לומר את האמת, ולהוביל לאכזבה גדולה יותר אצל ההורה. במקום זאת, נסו להצביע בעדינות על מה שאתם כבר יודעים (״אני חושבת ששמעתי את האגרטל נשבר כשהייתי בחדר השני״). באופן זה אתם יוצרים עבור הילד הזדמנות גדולה יותר להתוודות.

5. חיזוק חיובי במקום המתאים: מחקרים מראים כי ילדים המצפים לתגובה חיובית יותר מהוריהם אם יתוודו על מעשה רע – משקרים פחות. זכרו כי לצד המעשה השלילי עליו הילד מדווח, חשוב לחזק אותו על לקיחת האחריות ועל אמירת האמת. חיזוק זה יגדיל את הסיכויים שהוא ימשיך לספר את האמת בהמשך.

מקורות

אפל נ., (2020). סודות של ילדים וסודות מול ילדים: הקשר לתהליכי הדבקה רגשית [וידאו]. https://www.betipulnet.co.il/portal/lecture/children_secrets_and_secrets_in_front_of_children

https://www.psychologytoday.com/us/blog/our-gender-ourselves/201303/why-kids-lie

https://www.psychologytoday.com/us/blog/youve-had-baby-now-what/201905/why-children-lie-and-what-do-about-it

Smith, C. E., & Rizzo, M. T. (2017). Children’s confession-and lying-related emotion expectancies: Developmental differences and connections to parent-reported confessionbehavior. Journal of experimental child psychology, 156, 113-128

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך