חיפוש

סליחה, אפשר לעזור לך לצאת מהארון? בני נוער גאים

סליחה, אפשר לעזור לך לצאת מהארון? בני נוער גאים

פורסם על ידי צוות שדות

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים פיסיים ורגשיים אשר מלווים, פעמים רבות, בקשיים ובסערה רגשית. משימתם של בני נוער אשר מגלים בתקופה זו גם את נטייתם המינית והמגדר שלהם מורכבת עוד יותר וכוללת התמודדות עם שינוי משמעותי בתפיסה העצמית ועם תגובות המשפחה והחברים.

הגורמים לנטייה מינית או מגדרית שאינה הטרונורמטיבית

כיום, נוטים מרבית אנשי המקצוע להאמין כי הסיבות להיווצרות נטייה להט"בית אינן ידועות בוודאות. יחד עם זאת, הסברים פסיכולוגיים הפכו לפחות דומיננטיים לאורך השנים, והאמונה הרווחת היא כי להט"ביות היא מולדת: מספר מחקרים הצביעו על שוני בהרכב הגנטי והמבנה ההורמונלי בין להט"בים להטרוסקסואלים, וכמו כן, אחוז הלהט"בים בחברה האנושית דומה לאחוז האוכלוסייה ההומוסקסואלית בקרב בע"ח.

גאים בפסיכולוגיה - מהפרעה נפשית לדרך חיים

עד לפני כ-30 שנים הוגדרה הומוסקסואליות כהפרעה נפשית ונכללה ב-DSM (המדריך הפסיכיאטרי באמריקאי הרשמי). רבים רואים בעובדה זו את עברן השחור של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. כיום, מרבית הפסיכולוגים רואים בנטייה המינית תוצאה של שילוב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים ולא של הפרעה נפשית: הלהט"בית היא דרך חיים לגיטימית אשר מאפשרת הקמת משפחה וקיום אורח חיים נורמטיבי לחלוטין.

טיפול פסיכולוגי באוכלוסייה הגאה

פרויד ראה את ההומוסקסואליות לא כמחלה, אלא כ"עכבה בהתפתחות המינית". כאשר פנתה אליו אם מודאגת בבקשה "לרפא" את בנה מנטייתו ההומוסקסואלית, ענה פרויד כי במרבית המקרים טיפול אינו יכול לשנות את הנטייה המינית, אך באפשרותו להביא להקלה במצוקתו של הבן. על אף שהלהט"ביות אינה נחשבת היום לעכבה התפתחותית, נותרו חלק מדעותיו של פרויד רלוונטיות לטיפולים פסיכולוגיים בני ימינו: מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים אינם מנסים לשנות את הנטייה המינית, אלא לעזור למטופל לקבל אותה ולהתמודד עם הקשיים הפנימיים והסביבתיים הנלווים לה.

מה בעצם עובר עליהם? שלבים בגיבוש הזהות הגאה

תהליך גיבוש הזהות המינית והמגדרית ייחודי ושונה מאדם לאדם, ומושפע מאישיות המתבגר, סביבתו הקרובה והרקע התרבותי בו הוא חי. יחד עם זאת, קיימים מספר מודלים המתארים את שלבי גיבוש הזהות הגאה אותם עוברים מרבית בני הנוער. מודל מקובל הוא המודל אשר הציעה הפסיכולוגית ויויאן קאס:

1.בלבול זהות: בשלב זה מתחיל המתבגר לזהות בעצמו קווים שונים, אך הזהות עדיין נתפסת כהטרוסקסואלית. פער זה יוצר בלבול אשר מביא לשימוש מוגבר במנגנוני הגנה כהכחשה, הדחקה, אינטלקטואליזציה והיפוך תגובה: בשלב זה המתבגר עשוי לתפוס את יחסיו והתנסויותיו המיניות שאינן הטרוסקסואליות כחסרי משמעות ("הייתי שיכור", "רק רציתי לראות איך זה"), להתנגד באופן אקטיבי לנטייה הלהט"בית (הצקה לנער הומוסקסואל, פעילות מינית הטרוסקסואלית מוגברת) או לקרוא ולחפש מידע רב על הקהילה הגאה.

2.השוואת זהויות: בשלב זה המתבגר מתחיל להכיר בנטייתו המינית והמגדרית אך "מתאבל" על זהותו ההטרוסקסואלית. המתבגר חווה תחושת בידוד וחשש מתגובת הסביבה, חושש שיחווה היעדר אפשרות להקמת משפחה וכד'. בשלב זה רבים מהמתבגרים מסתירים את נטייתם המינית או המגדרית ואף מסווים אותה באמצעות התנהגות הטרוסקסואלית מופגנת (כהתנהגות מאצ'ואיסטית במיוחד).

3.סובלנות בזהות: האדם מכיר בזהותו הגאה ובצרכים החברתיים והמיניים הנובעים ממנה. בשלב זה פוחת העיסוק בהסתרה ומרבית האנרגיה מושקעת בניסיון להתקרב לקהילה הגאה. מתוך מפגשים עם קהילה זו מתעצבת תפיסה חיובית או שלילית של הזהות החדשה: תפיסה שלילית עשויה להביא לחוויה שלילית ומאיימת של הנטייה המינית או המגדרית ותפיסה חיובית תביא למעבר לשלבים הבאים.

4.קבלת הזהות: בשלב זה המתבגר מקבל לחלוטין את נטייתו המינית או המגדרית, מעורה בקהילה הגאה ומזדהה עם דמויות גאות משמעותיות בחייו. יחס הסביבה לנטייה המינית משמעותי בשלב זה ומשפיע על בחירת המתבגר עד כמה ובפני מי "לצאת מהארון".

5.גאווה בזהות: קבלת הזהות והכעס שמעוררות תגובות הומופוביות מביאות להזדהות רבה עם הקהילה הגאה והפרדה בין אלו המשתייכים אליה לאלו שאינם משתייכים אליה. כאשר תגובות הסביבה ההטרוסקסואלית שליליות, מתעוררות תחושות תסכול וניכור המניעות, לעיתים, לפעילות חברתית מוגברת. כאשר תגובות הסביבה חיוביות עובר המתבגר לשלב האחרון.

6.סינתזה בזהות: בשלב זה זונח המתבגר את ההפרדה הדיכוטומית בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים, בי סקסואליים וטרנסג'נדרים ומצליח ליהנות מקשרים בין אישיים ללא קשר לנטייה המינית והמגדר. כמו כן, נתפסת הזהות המינית והמגדרית כחלק אינטגרלי מהזהות העצמית.

המודל של קאס מתייחס לתהליך הפסיכולוגי המאפיין את שלבי גיבוש הזהות. בנוסף למודל זה, ניתן להתבונן בתהליך גיבוש הנטייה המינית והמגדרית בהקשרו החברתי. התיאוריה האקולוגית, המניחה כי האדם פועל בסביבה חברתית-תרבותית, מציעה כי גיבוש זהות מינית ומגדרית יציבה יתאפשר כאשר תתקיים התאמה טובה בין הסביבה לאדם בארבעה מישורים: המשפחה וההורים, התרבות והדת, עמדת החברה כלפי הקהילה הגאה ובני גילו/ה של הנער/ה.

שילוב בין המודל הפסיכולוגי של קאס למודל האקולוגי מאפשר הבנה מקיפה יותר של התהליך עמו מתמודדים בני נוער בתהליכי יציאה מהארון, ומדגיש את מורכבותו של תהליך זה. כמו כן, תגובת הסביבה, קיומם של מודלים גאים חיוביים, ותכונות אישיות כביטחון עצמי, ביישנות והערכה עצמית משפיעים על האופן בו מתמודד המתבגר עם גיבוש הזהות הגאה. יחד עם זאת, גם בסביבה תומכת ומקבלת היוצרת תנאים אופטימליים ל"יציאה מהארון" נאלץ המתבגר להתמודד עם תהליך מורכב: כולנו נולדים לחברה בה המודל ההטרוסקסואלי הוא מודל החיים ה"נורמטיבי." הן התקשורת והן השיח היומיומי נוטים, פעמים רבות, להציג את חברי הקהילה הגאה באור נלעג, דבר המקשה על המתבגר לשייך עצמו לקבוצת מיעוט זו. על כן, מתמודדים רבים מהמתבגרים הגאים עם קשיים ומצוקה.

קשיים עמם מתמודד נוער גאה

בעבר האמינו אנשי מקצוע כי שיעור התחלואה הפסיכיאטרית בקרב האוכלוסייה הגאה גבוה משיעורו באוכלוסייה הכללית. כיום ידוע כי אמונה זו שגויה, אך בני נוער גאים עדיין פגיעים יותר מבני נוער אחרים לבעיות הסתגלות וקשיים רגשיים.

ניתן לחלק את הקשיים עמם מתמודד נוער גאה לשתי קבוצות עיקריות: קשיים הקשורים לתגובת הסביבה החיצונית, וקשיים פנימיים הנובעים מהבושה והתחושות חרדה שמעוררת ההתמודדות המורכבת עם בחירה בדרך חיים ייחודית. חשוב, אם כן, להדגיש כי קשיים אלו אינם נובעים מהנטייה המינית או מהמגדר, אלא מההתמודדות המורכבת אשר היא דורשת עם ציפיות עצמיות ועם דעות קדומות של החברה.

כ-50% מבני הנוער הגאים מדווחים על התעללות מילולית בבית הספר וכ-11% מדווחים אף על פגיעה פיזית. בקרב טרנסג'נדרים וטרנסגנ'דריות מספרים עלו גבוהים בהרבה, ואף מגיעים ל-80% על פי מחקרים שונים. כמו כן, מצביעים מחקרים על כך שבני נוער הסובלים מנידוי חברתי עקב נטייתם המינית והמגדר נוטים לפתח "אסטרטגיות הישרדות" שעשויות להביא לקשיים רגשיים: בני נוער אלו עשויים להסתגר ולהימנע מפעילויות חברתיות, לצפות לאלימות ואף להפוך תוקפניים בעצמם. קשיים אלו עשויים להביא לשימוש בחומרים ממכרים, דיכאון והגברת הסיכון לניסיונות אובדניים.

אז איך אפשר לעזור?

טיפול פסיכותרפי למתבגר עצמו: כאמור, בני נוער גאים מתמודדים עם קשיים ואתגרים משמעותיים. פנייה לטיפול פסיכותרפי עשויה להקל על קשיים אלו ע"י יצירת קשר תומך ומקבל, סיפוק כלים והכוונה בהתמודדות עם הסביבה ובניית מרחב בו יוכל המתבגר להתמודד עם התלבטויותיו. יחד עם זאת, יש לזכור כי רבים מהפונים הגאים אינם פונים לטיפול עקב קונפליקטים הנוגעים לנטייתם המינית אלא סביב נושאים המטרידים באותו האופן את האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. במקרים אלו, בהתאם לסוג הקשיים, ניתן לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, תרופתי וכן הלאה.

טיפול נוסף המוצע לקהילה הגאה הוא "טיפול המרה" הממוקד בשינוי הנטייה המינית, כאשר זו אינה רצויה וגורמת למצוקה. לעיתים המתבגר עצמו או משפחתו מאמינים שניתן לשנות את הנטייה המינית ולכן מבקשים סיוע בכך. חשוב לציין שטיפולי המרה הם מזיקים ופוגעניים, וכי אין עדויות כיום שמצביעות על כך שהם יכולים לסייע בשינוי הנטייה המינית. כיום ישנה תמימות דעים בקרב רוב מכריע של אנשי מקצועות הטיפול כי נטייה מינית הינה תכונה מולדת שלא ניתן לשנותה, וכי הדרך להתמודד עמה היא קבלה.

תמיכה למשפחה: ההכרה בילד גאה מלווה פעמים רבות ברגשות אכזבה, דאגה, כעס ואשמה. בחירתו של המתבגר עשויה להיות התמודדות מורכבת למשפחה כולה, ועזרה בהתמודדות עמה עשויה להקל על הורים, אחים ועל המתבגר עצמו. ניתן לפנות לארגוני תמיכה כתהל"ה (תמיכה להורים של לסביות, הומוסקסואלים וטרנס סקסואליים), טיפול משפחתי או טיפול פסיכותרפי פרטני במידה ואחד מבני המשפחה מתקשה במיוחד בהתמודדות. 

מודעות הסביבה הבית ספרית: כיום, כאשר בני הנוער חשופים יותר ויותר לאלטרנטיביות המיניות הקיימות, עשויים רבים מביניהם לחוות בלבול והתלבטויות, ולסבול מסטיגמות הקשורות לנטייתם המינית. יצירת אווירה מקבלת ומאפשרת, הנותנת לגיטימציה להתלבטות ולבחירות המיניות השונות, עשויה להקל על בני נוער אלו באופן משמעותי. לשם כך, ניתן להשתמש בתוכניות הסברה לתלמידים ובנקיטת עמדה מאפשרת ומקבלת של צוות המורים ואנשי החינוך.

ביבליוגרפיה

היבטים פסיכו-חברתיים וסיפוק צרכי מתבגרים הומו-לסביים/ ד"ר עמית קמה, אתר חושן.
התפתחות הזהות ההומוסקסואלית-לסבית/ דבורה לוז ושרה אבני
החיים, בורוד/ גיא שילה, הוצאת רסלינג, 2007.
מיניות ואהבה/ זיגמונד פרויד, הוצאת עם עובד, סדרת פסיכואנליזה,2002.
אתר חוש"ן: http://www.hoshen.org/

Cass, Vivienne C. "Homosexual Identity Formation: A Theoretical Model", Journal of homosexuality, vol. 4(3), Spring, 1979.

D'Augelli, A. R. (2002). Mental Health Problems Among Lesbian, Gay, and Bisexual Youths Ages 14 to 21, Clinical Child Psychology and Psychiatry. 7(3): 433-456.
Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies) :POSITION STATEMENT (200).

תחומי מומחיות:
טיפול לקהילה הגאה

אנשי מקצוע בתחום

טיפול לקהילה הגאה

עוד מאמרים שיעניינו אותך