תפריט נגישות

Intellectualization - אינטלקטואליזציה

אינטלקטואליזציה היא סוג של מנגנון הגנה המאפשר לאדם להתמודד עם אירוע מאיים, באמצעות עיסוק ברובד השכלתני של החוויה היוצר ריחוק מן היבטיה הרגשיים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על אופן פעולת מנגנון האינטלקטואליזציה.

אינטלקטואליזציה היא סוג של מנגנון הגנה – צורה של פעילות נפשית בלתי מודעת, שמטרתה להגן על האדם מפני מפגש עם תוכן רגשי מאיים. מנגנון האינטלקטואליזציה גורם לאדם להתייחס לאספקטים אינטלקטואליים (שכלתניים) של הדברים עמם הוא מתמודד, תוך הרחקה של הממד הרגשי הטמון בהם. כך, הוא לכאורה מתמודד עם האירוע, אך למעשה לא בא במגע עם הרגש שאותו אירוע מעורר בו, שכן הוא עסוק בתוכן האינטלקטואלי בלבד.

הראשון להתייחס לפעילותם של מנגנוני הגנה, המכונים גם "הגנות", היה זיגמונד פרויד. הוא הניח כי האגו מפעיל מערכת של מנגנוני הגנה נפשיים, השומרים על האדם מפני מפגש מודע עם תכנים אשר עשויים לאיים על יציבותו הנפשית. בתו, אנה פרויד, פיתחה רעיון זה ותיארה את מנגנוני ההגנה השונים ואת אופן פעולתם.

חשוב לזכור כי פעילות מנגנוני ההגנה היא חיונית לשם שמירה על חוויה נפשית מאוזנת ועל יכולת תפקוד בסיטואציות מאיימות. במצב מסתגל ואדפטיבי, לאדם ישנם מנגנוני הגנה שונים והוא נעזר בהם באופן גמיש ותלוי סיטואציה. מצב בלתי מסתגל לעומת זאת, יהיה כאשר האדם נשען על ההגנות שלו באופן קיצוני או נוקשה, ללא תלות בסיטואציה הספציפית בה הוא מצוי. בהתאם, בתוך טיפול, עבודה עם הגנות תכלול ניסיון להתבונן במנגנוני ההגנה הבלתי מודעים, במטרה לסייע לאדם להגמיש אותם. כלומר, לפתח מגוון רחב ומפותח יותר של דפוסי תגובה אל מול מצבי איום, שיצליחו להיטיב עמו.

פעולת האינטלקטואליזציה

לשם המחשה של אופן פעולת מנגנון האינטלקטואליזציה, ניתן לחשוב על אדם שמתבשר על מחלתה הקשה של אשתו. התמודדות עם האירוע המכאיב והמאיים באמצעות אינטלקטואליזציה, תהיה מאופיינת בהתמקדות בהיבט האינטלקטואלי של האירוע, למשל בירור דרכי הטיפול במחלה, חיפוש מידע וחקירה מעמיקה ומקצועית של הנושא. באמצעות עיסוק אינטלקטואלי זה, לא נעשית התמודדות עם הקושי הרגשי שהאירוע מעורר. כך, המצוקה הרגשית שהוא עשוי להעלות, נותרת מחוץ למודעות שמוגנת על ידי האינטלקטואליזציה.

כפי שניתן להבין מהדוגמה, מנגנוני הגנה עשויים לכלול תגובות מועילות ואדפטיביות להתמודדות עם מצבי קושי או משבר. בתוך כך, מנגנון האינטלקטואליזציה נחשב למנגנון הגנה מפותח באופן יחסי, שכן הפעולה שלו נעשית על אופן ההתמודדות של האדם, ולא משפיעה על תפיסת המציאות החיצונית. כך, בעוד מנגנונים פחות מפותחים היו עשויים לגרום לאדם להתעלם או לבטל מאפיינים במציאות החיצונית (למשל לטעון בנחרצות כי הרופא טועה), מנגנון האינטלקטואליזציה מאפשר לאדם לראות את המציאות כפי שהיא, אך מספק לו אפשרות מאיימת פחות לשאת אותה.

יחד עם זאת, כמו כל מנגנון הגנה אחר, גם שימוש קיצוני באינטלקטואליזציה עשוי שלא להיטיב עם האדם – שכן תרחיש שכזה עשוי לגרום לו לא לבוא כלל במגע עם רגשות, מה שיצמצם את יכולתו לקיים מערכות יחסים אינטימיות ולהיות בהתפתחות נפשית.


מקורות

אישיות: תיאוריה ומחקר/ ביטמן ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1992.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה