תפריט נגישות
חיפוש

ההתמודדות העכשווית עם השפעות הקורונה

ההתמודדות העכשווית עם השפעות הקורונה

פורסם על ידי ספיר קינן

התפרצות מגפת הקורונה הפכה את כולנו לפגיעים יותר לתחושות חרדה - בין אם זאת תהיה הפעם הראשונה שנחווה חרדה ובין אם בהחמרה של חרדות קיימות. עכשיו, יותר מתמיד, קשה לקבוע איפה עובר הגבול בין דאגה פרופורציונלית לגבי איומים ממשיים במציאות, לבין פרשנות קטסטרופלית של המצב. אילו הפרעות חרדה עשויות לבוא לידי ביטוי בתקופה זו? איך ניתן לזהות אותן? וכיצד נבדיל בין תגובת חרדה נורמלית לבין מצוקה נפשית שדורשת סיוע מקצועי?

התקפי חרדה והפרעת פאניקה: כשהפחד פתאומי ומשתק

התקף חרדה הוא מצב המאופיין בפחד עוצמתי אשר מופיע באופן פתאומי וללא הסבר, ובדרך כלל מלווה בסימפטומים גופניים המשתנים בין אדם לאדם, כגון דופק מהיר, רעידות, הזעה מוגברת, נשימה מואצת, לחץ בחזה, תחושות של קור/חום אשר מתפשטות בגוף ועוד רבים אחרים. במקרים מסוימים האדם אפילו חש פחד קיצוני שהוא עומד למות או להשתגע.

התקף חרדה, ובמיוחד התקף ראשון, הוא חוויה מבהילה ומטלטלת, שעשויה להימשך כמה דקות או יותר, ובמקרים קיצוניים ההתאוששות ממנו עשויה להימשך כמה שעות. אמנם זו תופעה עשויה לחלוף כמו שבאה, כך שלאחר התקף חרדה ראשון יופיעו התקפים בודדים בלבד, אך התמודדות עם התקף חרדה יכולה להוביל לפחד תמידי מהתקפים נוספים, כחלק מהפרעת חרדה הנקראת הפרעת פאניקה. לכן, אם אתם חשים שהתקפי החרדה עולים בתדירותם, מפריעים לתפקוד שלכם, או מסבים לכם מצוקה משמעותית, מומלץ לפנות לטיפול נפשי שיסייע בהקלת החרדה.

הפרעת חרדה מוכללת: דאגנות בלתי פוסקת סביב נושאים שונים

משבר הקורונה מוביל באופן בלתי נמנע לדאגות מוגברות בתחומי חיים שונים, המהווים מוקדים לפחד וחששות מהגרוע מכל. כך למשל, אנשים שעסקם נפגע, פוטרו או הוצאו לחל"ת בשל המשבר, עשויים להתמודד עם לחץ וחרדה כלכלית קיצונית. אחרים אולי מוצפים בדאגה לשלומם של בני המשפחה, בדגש על הורים וסבים מבוגרים אשר הינם פגיעים יותר מבחינה בריאותית. כך או כך, באופן כללי אפשר לומר שהמצוקה הנוכחית מעמתת את כולנו עם אי-וודאות וספקות לגבי העתיד. עם זאת, גם בתקופה זו, יש אנשים שחווים לחץ וחרדה בעוצמה גבוהה ביחס לסובבים אותם.

הפרעת חרדה מוכללת מאופיינת בדאגות קיצוניות, קבועות ומתמשכות, ואלה מלוות בסימפטומים נוספים הכוללים חוסר מנוחה, מתח רב, קשיים בריכוז, הפרעות בשינה ועוד. אם תחושה זו נמשכת לאורך זמן ממושך, או אם החרדה השתלטה על מרבית זמנכם ומקשה על התפקוד היום-יומי, מומלץ לפנות להערכה של איש מקצוע שיוכל לסייע במצב.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD): מחשבות על וירוסים וטקסי ניקיון

הפרעה נוספת שעשויה להחמיר או להתפרץ בעת משבר הקורונה היא הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. הפרעה זו מאופיינת בנוכחות של מחשבות טורדניות המעוררות חרדה ומצוקה רבה (למשל, "האם שטפתי ידיים מספיק טוב?"), והניסיון להתמודד איתן נעשה בעזרת התנהגויות חזרתיות (למשל, שטיפת ידיים מרובה). התנהגויות אלה בפני עצמן עשויות להוביל להקלה רגעית, אך בטווח הארוך הן בדרך כלל גורמות לסבל רב ופגיעה משמעותית בתפקוד.

בתקופה זו, נדרשנו כולנו לעסוק באופן מוגבר במחשבות על זיהום וניקיון, וכן לסגל פעולות שמטרתן להגן עלינו מהאיום הבריאותי של וירוס הקורונה, כגון שטיפת ידיים והקפדה על היגיינה. עם זאת, עיסוק זה עשוי להוביל לשרשרת מחשבות אובססיביות אודות ניקיון, זיהום וחששות מפני הדבקה, וכן לאימוץ טקסים אשר מחמירים את תחושת חוסר הוודאות ומסבים מצוקה. נסו לשים לב האם פעולותיכם מאפשרות לכם לאמץ התנהגויות מועילות אשר מבוצעות בתדירות בריאה, או שאלה משמשות דווקא כמנגנון נפשי להתמודדות עם חוויה קשה של חוסר שליטה. אם אתם מתמודדים עם ספקות מעוררי חרדה שאתם לא מצליחים לשכך, ומתקשים לחוש הקלה כלשהי – אל תישארו עם זה לבד.

חרדת בריאות: רק לא להידבק במחלות

חרדת בריאות כרוכה בדאגות רבות סביב הסיכוי לחלות במחלות קשות, כאשר לעתים קרובות האדם מבלה זמן רב בחיפוש מידע על מחלות, בהגעה תכופה או הימנעות מוגזמת מבדיקות רפואיות, וכן בבדיקת סימפטומים גופניים, תוך שימוש בפרשנות קטסטרופלית לממצאים.

כאמור, בעת הנוכחית התמודדות עם דאגות בריאותיות הינה נפוצה ביותר, שכן משבר הקורונה נובע בראש ובראשונה מסכנה מציאותית המאיימת על בריאותם של רבים. עם זאת, על אף שטבעי לרצות לפעול באופן אחראי על מנת להתגונן מפני הווירוס, עיסוק מוגזם בחיפוש מידע אודות הנגיף יכול לתרום להתפתחות של חרדת בריאות. דרך טובה להבדיל בין חרדת בריאות לבין התנהלות זהירה ואחראית, היא לבדוק עם עצמכם האם אתם עוקבים אחרי ההנחיות במינון מתאים, וכן האם מתן תשומת הלב לנושא מוביל אתכם להרגיש בטוחים יותר. זאת מכיוון שבחרדת בריאות, העיסוק המוגבר בפגיעות גופנית ובחולי וכן השימוש בפתרונות לא יעילים, דווקא מקשים על האדם להרגיש מוגן ורגוע, וכן לשמור על בריאותו.

על הכותבת - ספיר קינן

ספיר קינן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.

אנשי מקצוע בתחום

חרדה

עוד מאמרים שיעניינו אותך