תפריט נגישות
חיפוש

דמיון מודרך

כבר בגיל צעיר אנו לומדים להבחין בין דמיון למציאות, וככל שנאו מתבגרים אנו נותנים יותר ויותר מקום לעולם המציאותי ופחות ופחות לעולם הדמיון והפנטזיה. עם זאת, בעשורים אחרונים הצטבר גו ידע מחקרי נרחב אשר תומך בהשפעותיו הפוטנציאליות החיוביות של הדמיון בחיינו. באופן ספציפי, מחקרים מצביעים על טכניקות של דמיון מודרך כטכניקות היעילות להתמודדות עם מגוון מצבים פיסיולוגיים ורגשיים שביניהם חרדות, כאבים כרוניים ואקוטיים, דיכאון, הפרעות שינה ועוד. בכתבה זו נתאר מהו דמיון מודרך, באילו מצבים השימוש בטכניקות של דמיון מודרך יכולות לסייע ואיזה שימוש נעשה בטכניקות של דמיון מודרך במסגרת אימון אישי וטיפול פסיכולוגי.

אנשי מקצוע בתחום דמיון מודרך

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום דמיון מודרך

דמיון מודרך
מתי יצא לכם לאחרונה לדוג ענן? ריאיון עם דר' נעמי אפל לרגל צאת ספרה
דמיון מודרך
רוצה להיזכר? עצום עיניים
רוצה להיזכר? עצום עיניים
דמיון מודרך
טכניקות התמודדות ושליטה בלחץ
טכניקות התמודדות ושליטה בלחץ
דמיון מודרך
עד כמה הזיכרון שלך מדוייק?
דמיון מודרך
רוצה להיזכר? עצום עיניים
לחוצים? תתחילו לדמיין. דמיון מודרך להורדת לחץ

דמיון מודרך – רקע היסטורי

דמיון מודרך הוא שם כולל למגוון טכניקות הנעות בין הנחיית המטופל להעלאת דימויים ויזואליים וסוגסטיה מבוססת-דמיון באמצעות מטאפורות וסיפור סיפורים (Bresler and Rossman, 2003). דמיון מודרך משמש במרבית המקרים כטכניקה משלימה בה נעשה שימוש כחלק ממודל טיפולי רחב יותר, ומחקרים רבים תומכים ביכולתה להקל באופן משמעותי על מגוון מצבים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים.

את שורשי השימוש בטכניקה של דמיון מודרך ניתן לראות כבר בעבודתו של פרויד אשר כיוון את הטיפול שלו ל"חשיפת הפנטזיות, החלומות והחלומות בהקיץ של המטופל". זאת, במטרה לחשוף רבדים לא מודעים בנפש המטופל ובכך להשיג תובנה למצבו אשר תשחרר אותו מהסימפטומים מהם הוא סובל. במהלך המאה ה-20 החלו מטפלים לעשות שימוש לא רק בחקר אלמנטים אלו כאמצעי לחקר הלא מודע של המטפל, אלא גם בהנחיה מכוונת של המטופל ל"דמיון בהקיץ" במסגרת המפגש הטיפולי. שימושים ראשונים אלו בטכניקה של דמיון מודרך שימשו למטרות שונות שביניהן אבחון והכרת עולמו הפנימי של המטופל ובסיס ליצירת "דיאלוג" עם דמויות משמעותיות בעולמו של המטפל כחלק מטיפול בדרמה.

בשנות ה-60' החלו מטפלים להשתמש בטכניקה של דמיון מודרך כחלק מהמודל של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. במסגרת זו, דמיון מודרך שימש כאמצעי לדה-סנסיטיזציה שיטתית (הסתגלות הדרגתית לגירויים מאיימים), יצירת התניות שליליות וסיוע בוויסות הנשימה והרגעה עצמית ועוד.
עם השנים, השימוש בטכניקה של דמיון מודרך הלך והשתכלל, ואף התרחב לטיפול במגוון מצבים גופניים ונפשיים. כיום, דמיון מודרך משמש מטפלים ויועצים אשר עוסקים בתחומים של אימון אישי, פסיכותרפיה וכן הלאה ואף אנשי מקצוע המלווים תהליכים שיקומיים ורפואיים.

דמיון מודרך – איך זה עובד?

דמיון מודרך יוצא מהנחה שהגוף והנפש קשורים זה בזה באופן הדוק, וכי הפעלת הדמיון באופן חי ואקטיבי עשויה להשפיע על תהליכים פיסיים ומנטליים. כך, לדוגמה, דמיון מודרך המכוון לעירור דימוי חי וחושי של שוקולד- על ריחו, מרקמו וטעמו- יכול לעורר את המערכת הגופנית עד כדי הופעת טעם מתקתק בפה. בדומה, התמקדות בדימוי של עצמך שוכב על חול ים רך, כאשר רעש הגלים העדין נשמע מרחוק ושמש חמימה מלטפת את עורך- יכול להביא להרפיית שרירים ולחוויה פסיכולוגית של רגיעה גם אם דבר לא השתנה באמת במציאות חייך המלחיצה והעמוסה. כלומר, דמיון מודרך יוצא מהנחה כי חיבור של מטופלים לדימויים או מצבים רצויים (הצלחה, רגיעה, רגיעה מכאב פיסי וכד') לעולם אינו נותר בגדר דמיון בלבד אלא מעורר את המערכות הפיסיות-רגשיות ומביא לשינוי בהן. בכך, דמיון מודרך משמש כטכניקה המכוונת להשגת שינוי במצבים גופניים ורגשיים.

באופן מפתיע, על אף שהשימוש בטכניקה של דמיון מודרך הכוח כיעיל במאות מחקרים, הספרות אינה מרבה לתאר את הגורמים ליעילותו. עם זאת, כותבים שונים הצביעו על מספר דרכים בהם דמיון מודרך מסייע במצבים שונים:

הרחבת המודעות למצבים פנימיים: דמיון מודרך מסייע למטופלים להתחבר למשאביהם הקוגניטיביים, האפקטיביים והגופנים. המודעות למצב הפנימי על היבטיו השונים הופך היבטים אלו לנגישים יותר לעבודה טיפולית, שינוי ושיפור. לדוגמה, מטופל עשוי להגיע לטיפול על רקע קושי ביצירת קשר זוגי ולגלות, באמצעות דמיון מודרך, שעל אף שברמה הגלויה והמודעות הוא כמה לזוגיות, כאשר הוא מדמיין את עצמו עם בת זוג פוטנציאלית הוא מוצף תחושות גופניות בלתי נעימות כמתח, לחץ ו"חנק". כך, השימוש בטכניקה של דמיון מודרך חושפת רובד נוסף של החוויה הפנימית ומאפשרת למטופל להתחיל לעבד את פחדיו מאינטימיות, את החיבור האוטומטי שהוא חווה בין קרבה לחודרנות ואובדן עצמיות וכן הלאה.

הנגשת מצבי עצמי רצויים: דמיון מודרך עשוי לסייע למטופלים להתחבר למצבים פנימיים, התנהגויות ודימוי עצמי חיוביים ורצויים. כך, לדוגמה, באמצעות דמיון מודרך מטופל יכול להתחיל ולבנות דימוי של עצמו כאדם מצליח, כבן זוג, כאיש צוות מוביל וכן הלאה- בהתאם להיבטי עצמי אותם הוא מתקשה לבסס בחיי היום יום. כך, השימוש בדמיון מודרך מאפשר למטופל להתחיל לגשר על הפער בין הדימוי העצמי בפועל לבין הדימוי העצמי הרצוי, ולבסס ביטחון ואמון ביכולתו להשיג את מטרותיו. לדוגמה, עובד זוטר עשוי להרגיש כי משרה ניהולית נמצאת "שנות אור" ממנו אך באמצעות דמיון מודרך, להתחיל לדמיין את עצמו בתפקידים בכירים יותר: הדמיון מאפשר לחלום הרחוק להפוך למציאותי יותר וכך להקל על נקיטת צעדים אקטיביים להשגתו.

פתרון בעיות: דמיון מודרך נמצא ככלי יעיל ביותר לחיזוק מיומנויות פתרון בעיות. מערכות יחסים, מצבי חיים מורכבים ואתגרים מקצועיים נחווים לא פעם כ"בלתי פתירים" ומאיימים, ומלווים בתחושות חוסר יכולת וחוסר אונים המשתקות את יכולת הפעולה. באמצעות דמיון מודרך האדם המתמודד עם מצבים אלו יכול "לשחק בראש" עם פתרונות אפשריים באופן יצירתי וחסר עכבות: דמיון מודרך מאפשר "התפרעות" ופנטזיה אשר יכולים להוות את הבסיס לגיבוש רעיונות פרקטיים. מאחר והשימוש בכלי של דמיון מודרך אינו דורש משאבים, השימוש בו מאפשר בחינה של מגוון רחב של אלטרנטיבות תוך התבוננות בהשלכות האפשריות של תסריטים שונים. לדוגמה, הורה המתמודד עם התנהגות סרבנית של ילד יכול להשתמש בכלי של דמיון מודרך כדי להעלות בדעתו אלטרנטיבות התנהגותיות שונות, לבחון את תסריטי התגובה האפשריים ("הוא רק יתחיל לצרוח יותר", "הוא ירוץ לכביש") ולהיערך מראש להתמודדות עם תסריטים אלו.

שיפור מיומנויות: תפקודנו במרבית המיומנויות והפעולות שאנו עוסקים בהן נוטה להשתפר באמצעות תרגול מעשי וחזרתי, אך מחקרים מצביעים על כך שגם דמיון מודרך יכול לסייע בשיפור מיומנויות קוגניטיביות ומוטוריות שונות: שימוש בטכניקה של דמיון מודרך מאפשרת לנו להריץ תסריט ויזואלי של הפעולות הנדרשות ובכך מהווה מעין תרגול של הפעולות הרצויות, שכלול שלהן ותיקון שגיאות. בהתאם, לא פעם נעשה שימוש בטכניקה של דמיון מודרך כחלק מהליך התרגול של ספורטאים.

הסתגלות לגירויים מאיימים: דמיון מודרך הוא כלי יעיל ביותר בהתמודדות עם גירויים הנחווים כמאיימים. לא פעם הציפייה לגירוי הבלי נעים מביאה לעלייה ברמת החרדה והמתח הנפשי והפיסי אשר פוגעת בהתמודדות, ו/או להימנעות מגירויים אלו. דמיון מודרך המתמקד בגירויים המאיימים מאפשר הסתגלות הדרגתית אליהם עד לדעיכת החרדה, תרגול מדומיין של אפשרויות תגובה והתמודדות, ו"משחק" דמיוני המכוון להפיכת הגירוי לבלתי מאיים. לדוגמה, במסגרת טיפול בילד המתמודד עם פוביה מכלבים המטפל עשוי להנחות אותו להשתמש בכלי של דמיון מודרך ולדמיין כלבים, ליטוף של כלבים וכן הלאה: הדמיון מאפשר הסתגלות הדרגתית לכלב, כאשר הילד צובר תוך כדי הדמיון חוויה של עוצמה ויכולת התמודדות אשר יאפשרו לו בסופו של דבר להתקרב יותר ויותר לכלבים אמיתיים.
הרגעה עצמית- אחד השימושים השכיחים ביותר בכלי של דמיון מודרך הוא הרגעה עצמית במצבי מתח, לחץ, חרדה וכאב או אי נעימות גופניים. השימוש בכלי של דמיון מודרך מאפשר למטופל לדמיין את עצמו בסיטואציה נינוחה ומרגיעה- על חוף ים שמשי, בבריכה חמימה, במיטה רכה וכן הלאה, כאשר דמיון מודרך מסוג זה נמצא כמסייע בהרפיית המתח הגופני ועמו גם המתח הנפשי. במרבית המקרים השימוש בטכניקה זו של דמיון מודרך תיעשה במקביל ללמידת טכניקות הרפיה והרגעה עצמית כך שהמטופל יוכל להשיג רמה גבוה של שליטה בחרדה שהוא חווה.

הפחתת כאב

דמיון מודרך – למי זה מתאים?

כפי שניתן לראות, דמיון מודרך יכול לשמש אנשי מקצוע בדרכים שונות, ולסייע במגוון רחב של מצבים. בהתאם, מחקרים מצביעים על יעילות השימוש בטכניקה של דמיון מודרך במגוון מצבים גופניים ורגשיים:

הקלה על כאבים אקוטיים וכרוניים: דמיון מודרך נמצא כמסייע, בין היתר, להתמודדות עם כאבים הנלווים לכימותרפיה, ניתוחים, לידות ופרוצדורות רפואיות הכרוכות בכאב, לסימפטומים הנלווים לפיברומיאלגיה, לכאבי ראש ומיגרנות, לכאבי גב ועוד.

הפרעות חרדה: דמיון מודרך נמצא כטכניקה יעילה להתמודדות עם לחץ, מתח ומגוון הפרעות חרדה שביניהן פוביות, התקפי פאניקה, חרדה כללית ועוד. זאת, באמצעות מגוון רחב של טכניקות דמיון מודרך שביניהן הסתגלות הדרגתית לגירויים מאיימים, יצירת דימוי ויזואלי של התמודדות ויכולת, תרגול ההתמודדות ושיפור מיומנויות פתרון בעיות וכן הלאה.

הפרעות שינה: דמיון מודרך יכול מסייע לאנשים המתמודדים עם קשיי הירדמות ובעיות שינה מאחר ובאמצעות טכניקות של דמיון מודרך וויסות עצמי, המטופל מסוגל להגיע למצב הרגיעה וההרפיה הדרוש להירדמות.
התאוששות גופנית- דמיון מודרך נמצא כיעיל לשיקום ולתהליך ההתאוששות ממצבים רפואיים, כימותרפיה, שיפור היכולת המוטורית לאחר שבץ והפחתת כאב והעלאת מוטיבציה לאחר פציעות ספורט. זאת, מאחר ושימוש בטכניקה של דמיון מודרך מסייע בהפחתת המתח הגופני-נפשי, חיזוק תחושת השליטה בכאב וחיבור לדימוי עצמי גופני בריא ומחוזק.

הפסקת עישון: במסגרת התערבויות להפסקת עישון נעשה לא פעם שימוש בטכניקות שונות של דמיון מודרך. בין היתר, דמיון מודרך יכול לסייע ביצירת התניה שלילית של גועל: דרך דמיון מודרך המטפל מסייע למטופל ליצור קישור אוטומטי בין סיגריות לבין תחושה של גועל, בחילה או אי נעימות גופנית וקישור זה מפחית את החשק לעישון. כמו כן, דמיון מודרך יכול לסייע למטופלים לחזק את שליטתם העצמית ואת שליטתם בדחפים ובחשקים שלהם, ובכך להקל עליהם בהגבלת צריכת הסיגריות.

דיכאון: במסגרת הטיפול במצבי דיכאון נעשה לעתים שימוש בטכניקה של דמיון מודרך. השימוש בשיטה של דמיון מודרך במצבי דיכאון יותאם לצורכי המטופל ויתמקד בחיזוק היכולת להרגעה עצמית, שיפור הדימוי עצמי, חיזוק האמונה ביכולת לשנות את המצב הדיכאוני, חיזוק היכולת לפתור בעיות באופן אדפטיבי וכן הלאה.

ירידה במשקל: ירידה במשקל היא תהליך מורכב הדורש מאמצים רבים, והשימוש בטכניקה של דמיון מודרך מסייעת בהיבטים הרלוונטיים לתהליך כהעלאת המוטיבציה ושימורה לאורך זמן, חיזוק השליטה העצמית, יצירת דימוי עצמי-גופני חיובי יותר ועוד.

שיפור ביצועים ספורטיביים: שיפור ביצועים ספורטיביים באמצעות דמיון מודרך כולל שימוש בטכניקות שונות של דמיון מודרך, המכוונות להעלאת מוטיבציה, תרגול מנטלי של פעולות גופניות, יצירת חיבור לדימוי עצמי של יכולת וניצחון וכן הלאה.

דמיון מודרך במסגרת טיפול פסיכולוגי

בניגוד לתהליכי אימון אישי המכוונים להשגת מטרות ספציפיות, טיפול פסיכולוגי הוא תהליך המכוון להתמודדות עם קשיים רגשיים, בין אישיים והתנהגותיים מהם האדם סובל. בהתאם, השימוש שנעשה בטכניקות של דמיון מודרך במסגרת אימון אישי שונות בדרך כלל מהטכניקות של דמיון מודרך בהן נעשה שימוש במסגרת טיפול פסיכולוגי.
במסגרת טיפול פסיכולוגי דמיון מודרך משמש על פי רוב להתמודדות עם מצבי מתח וחרדה משמעותיים שביניהם פלשבקים הנובעים מאירועי עבר טראומטיים, הפרעת פאניקה המלווה ברמות חרדה גבוהות, הפרעות אובססיביות קומפולסיביות המלוות בחרדה עזה, הפרעת חרדה מוכללת בה קיימת רמת חרד ואי שקט תמידית גבוהה וכן הלאה. במצבים אלו המטפל מלמד את המטופל להשתמש בטכניקות של דמיון מודרך כדי להרגיע את עצמו ולהשיג שליטה ברמת החרדה והמתח פיסי-גופני שלו. השליטה בטכניקות של דמיון מודרך לא רק מסייעת למטופל בהתמודדות עם מצבי חרדה נקודתיים אלא גם מחזקת את תחושת השליטה והיכולת שלו: עצם קיומו של כלי או אמצעי בו המטופל "מחזיק" מצמצמת את תחושת חוסר האונים הנלווית לחרדה, ואת מעגל החרדה השלילי המביא לכך שהמטופל יפחד מפני החרדה שהוא עומד לחוות ובכך יעצים את חרדתו אשר תהפוך עוד יותר מאיימת ובלתי נסבלת וחוזר חלילה.

דמיון מודרך עשוי לשמש מטפלים גם כחלק מתהליך ההתמודדות עם הפרעות פוסט טראומטיות. אירועים טראומטיים מפגישים את האדם שחווה אותם עם מצבי איום בלתי נסבלים אשר פעמים רבות הנפש אינה מסוגלת לעכל. כתוצאה מכך, האדם אינו מעבד כראוי את החוויה הטראומטית אך החוויה אינה נעלמת אלא נותרת "רשומה" בגוף-נפש שלו ומייצרת סימפטומים של חרדה, דריכות יתר וזיכרונות חודרניים של האירוע. במצבים אלו, טיפול פסיכולוגי מסייע למטופלים שחוו אירועים טראומטיים לעבד אותם ובכך, במידה רבה, לשחרר את עצמם מרישומם השלילי. באמצעות טכניקות של דמיון מודרך המטפל עשוי לסייע למטופל לחזור בדמיונו אל האירוע הטראומטי ולעבד אותו- אך הפעם כאשר הוא לא מצוי בסכנה אלא בסביבה הטיפולית הבטוחה, לצד המטפל ולאחר שרכש טכניקות שונות של הרגעה עצמית ושליטה בחרדה. כך, דמיון מודרך מאפשר למטופל לחוות שוב את האירוע הטראומטי, אך הפעם מתוך תחושה של שליטה, ביטחון ויכולת התמודדות.

בנוסף לשימוש בטכניקות של דמיון מודרך המכוונות להרגעה עצמית ועיבוד אירועים טראומטיים, ניתן לעשות שימוש בטכניקות של דמיון מודרך כאמצעי למניעת התנהגויות בלתי רצויות כעישון, התקפי זלילה, התנהגויות התמכרותיות וכן הלאה. באמצעות שימוש בטכניקות סוגסטיביות של דמיון מודרך, המטפל מסייע למטופל לקשר בין ההתנהגות הבלתי רצויה לבין תחושה של גועל, רתיעה או אי נעימות. קישור זה נותר רשום בחוויתו של המטופל גם מעבר למפגש הטיפולי, ומסייע בהפחתת הדחף לביצוע התנהגות הבלתי רצויה.

חשוב לציין כי על אף שאנשי מקצוע מתחומים שונים עושים שימוש בטכניקות של דמיון מודרך, כאשר מדובר בשימוש בטכניקות של דמיון מודרך על רקע קשיים רגשים (דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעות אכילה וכד')- יש לפנות אל אנשי מקצוע בעלי ידע בתחומי בריאות הנפש והפסיכותרפיה בלבד- פסיכולוג קליני, פסיכיאטר או פסיכותרפיסט הם בעלי הבנה מעמיקה בתחום הרגשי-נפשי ויוכלו לעשות שימוש מושכל ומתאים בטכניקות של דמיון מודרך, ולשלב אותן כראוי בטכניקות טיפוליות נוספות. לעומת זאת, אנשי מקצוע ללא הכשרה בתחום הנפשי רגשי (מאמנים ויועצים, למשל), אינם מחזיקים בהכשרה המתאימה לשימוש בטכניקות של דמיון מודרך במצבים של קושי רגשי.

דמיון מודרך במסגרת אימון אישי

דמיון מודרך הוא כלי בו נעשה שימוש רב במסגרת אימונים אישיים. אימון אישי הוא טכניקה ייעוצית אשר מכוונת לסייע למתאמנים להתחבר למשאביהם הפנימיים ובכך להשיג את המטרות שהציבו לעצמם בהיבטי חיים שונים (קריירה, זוגיות, אורח חיים בריא וכד'). הנחת הבסיס של האימון האישי היא שהמתאמן הוא בעל יכולות ומשאבים מתאימים להשגת מטרותיו ובהתאם לכך, חלק מרכזי בתהליך האימוני הוא יצירת חיבור של המתאמן לכוחותיו ומשאביו הפנימיים. דמיון מודרך הוא כלי יעיל ביותר בהקשר זה.

ראשית, אימון אישי כולל במקרים רבים העצמה אישית של המתאמן וחיבור שלו לכוחותיו ויכולותיו. לשם כך, המאמן יכול להנחות את המתאמן להשתמש בטכניקות של דמיון מודרך אשר יסייעו לו לדמיין את עצמו במצבים רצויים שונים. השימוש בטכניקה של דמיון מודרך באופן זה תחזק את תחושת המתאמן שהמטרה נמצאת בהישג ידו, בין אם מדובר בהשגת מעמד או מצב רצויים (עמדה ניהולית, הכנסה גבוהה, ירידה במשקל) ובין אם מדובר במצבים פנימיים רצויים (ביטחון עצמי, אסרטיביות וכד'). מעבר לכך, דמיון מודרך יכול לסייע למתאמן לדמיין באופן חי את התמודדותו עם אתגרים שונים בהם יתקל בדרך למטרה: מרבית המתאמנים נתקלים באתגרים פנימיים וחיצוניים בדרך למטרה שהציבו לעצמם, והשימו בטכניקה של דמיון מודרך יכולה לסייע להם להיערך להתמודדות עם האתגרים השונים ולחשוב עליהם באופן גמיש, יצירתי ופתוח.