משהו לא בסדר. את זה את/ה אומר/ת לעצמך כבר תקופה ממושכת למדי, אבל לא מצליח/ה לשים את האצבע ולהסביר מה בדיוק קורה לך. ייתכן ואת/ה סובל/ת מכאבים פיסיים ללא בסיס רפואי, ייתכן ואת/ה עייף/ה וחסר/ת אנרגיות וייתכן ומדובר דווקא בילד המתבגר שלך שלך שמביא הביתה ציונים גבוהים ומבלה עם חברים אבל איכשהו, נראה לך קצת אפרורי וחסר חיים. מצבים אלו עשויים להצביע על אחת הצורות המאתגרות והקשות לזיהוי של דיכאון- דיכאון סמוי.
אם תעיין בספרות המקצועית העוסקת בסימפטומים דכאוניים סביר להניח שתלמד כי דיכאון מאובחן כאשר לתחושות עצב ודכדוך נלווים סימפטומים כשינויים בהרגלי השינה והאכילה, פסימיות ויאוש, תחושות אשמה וחוסר ערך, ירידה באנרגיות ומחשבות על מוות. כאשר מתקיימים סימפטומים אלו האדם הסובל מהם יחוש בדרך כלל כי הוא מדוכא, ומשימת האבחון תהיה פשוטה יחסית.
דיכאון סמוי, לעומת זאת, הוא מצב בו מתקיים דיכאון "מתחת לפני השטח": דיכאון סמוי אינו מאופיין בסימפטומים ה"קלאסיים" אלא מופיע בצורות עקיפות אשר מסתירות לא פעם את הדיכאון:
האדם חש מדוכא אך ללא סימפטומים חיצוניים כפגיעה בתיאבון ובשינה וללא פגיעה תפקודית ניכרת.
קיימים סימפטומים של עייפות, ירידה באנרגיות וחוסר עניין אך אין חוויה ישירה של דיכאון או עצב.
מתקיימים סימפטומים גופניים ככאבי ראש, שיניים וגב ללא הסבר רפואי, וללא חוויה ישירה של דיכאון
סוג נוסף של דיכאון סמוי, אשר אופייני בעיקר למתבגרים, הוא היעדר חוויה סובייקטיבית של דיכאון, לצד הופעת התנהגויות לא אופייניות כבעיות התנהגות ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.
דיכאון סמוי והטיפול בו
דיכאון סמוי, בהתאם לשמו, הוא דיכאון אשר לא פעם קשה לאתר ולזהות ככזה. לכן, רבים מהסובלים מדיכאון סמוי לא יפנו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי עם תלונה על דיכאון אלא ירבו לבקר אצל רופאים או לחלופין- יגיעו לטיפול עקב בעיות נלוות כבעיות התנהגות ושימוש בחומרים.
כאשר מטופל מגיע לטיפול עם דיכאון סמוי, אחת המטרות המרכזיות היא הפחתת השימוש במנגנוני הגנה אשר מאפשרים את הכחשת הדיכאון והמרת הסימפטומים שלו לסימפטומים עקיפים. באופן טבעי, אנשים בעלי דיכאון סמוי ינסו- במודע או שלא במודע- להדוף את תחושות הדיכאון אך עם הזמן, כאשר יוכלו להתחבר יותר לתחושות אלו, ניתן יהיה לסייע להם ולטפל בהם בשיטות הטיפול היעילות לטיפול בדיכאון שאינו דיכאון סמוי.
