תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Work of Mourning - עבודת האבל

עבודת האבל הוא מונח יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, העולה במאמרו המכונן "אבל ומלנכוליה" (1915). עבודת האבל מתייחסת לתהליך הנפשי המתרחש בעקבות אובדן אובייקט אהוב או משמעותי, במהלכו האדם מתנתק באופן הדרגתי מהאובייקט ומההשקעה הרגשית (ליבידינלית) בו, והפניית האנרגיה הנפשית אל החיים ולמציאות החדשה. לפי פרויד, האובייקט יכול להיות אדם, מערכת יחסים, מצב חיים או אידיאל.

השקעה ליבידינלית

לפי פרויד, הדבר שהופך קשר למשמעותי הוא ההשקעה הליבידינלית: כאשר האדם משקיע את האנרגיה הנפשית שלו באדם אחר או באובייקט אחר, הוא למעשה הופך אותו למשמעותי עבורו. פרויד הציע כי השקעה נפשית זו באובייקט אינה מסתיימת ברגע בו אובייקט יקר נאבד. ההשקעה הליבידינלית באובייקט נמשכת ואף מתעצמת כאשר האדם המתאבל משקיע את כל האנרגיות שלו בשחזור הקשר עם האהוב.

השקעה ליבידינלית זו באובייקט האבוד מתבטאת בתופעות אבל המוכרות לנו מחיי היום יום, כעיסוק יתר בזיכרונות מהקשר הזוגי שזה עתה הסתיים או הגעגוע העז לאדם אהוב שנפטר. שלב זה של עבודת האבל מלווה במרבית המקרים בהתמקדות באובייקט האבוד, שחזור שיטתי של החוויות עמו ונסיגה מהעניין בחיי היום יום ובקשרים אחרים.

אבל או מלנכוליה

השלב המרכזי והקריטי בעבודת האבל הוא ההכרעה הפנימית, אשר אינה מודעת באופן מלא, בין המשך ההיצמדות לאובייקט האבוד לבין הפניית האנרגיה בחזרה אל החיים. המשך ההשקעה באובייקט האבוד, לפי פרויד, משמעו השתתפות בגורלו – דהיינו, התרוקנות מהשקעה חיונית באובייקטים חדשים והסתכנות בהתמוטטות נפשית. לעומת זאת, היכולת להסיג את ההשקעה מהאובייקט ולהשיבה לחיים מעידה על סיום עבודת האבל.

פרויד הדגיש כי ההחלטה לוותר על האובייקט אינה קלה: היא כרוכה בכאב נפשי עז, ולעיתים באשמה, כאילו הוויתור הוא בגידה באהבה שהייתה. אולם כאשר התהליך מתרחש באופן תקין, הסיפוק העצמי שבלחיות ולהתחדש גובר על ההיצמדות לאובייקט, ומאפשר פתיחה מחודשת של הקשר עם המציאות. במאמר "אבל ומלנכוליה" פרויד הבדיל בין אבל תקין, כפי שבא לידי ביטוי בעבודת האבל, לבין מלנכוליה – מצב פתולוגי בו האדם אינו מצליח לוותר על האובייקט.

במלנכוליה, האובדן אינו זוכה להכרה מלאה, וההשקעה באובייקט נמשכת תוך הפנייתה כלפי העצמי. האדם מתמלא אשמה, בוז עצמי ולעיתים שוקע בדיכאון עמוק. הבדל זה בין תהליך האבל הבריא לבין המלנכולי הפתולוגי מהווה אבן יסוד בהבנת מצבי אבל ותגובות נפשיות לאובדן.


מקורות

לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.

פרויד, ז'. (1917/2002). אבל ומלנכוליה (ר' סלע, תרגום). בתוך ר' סלע (עורך), אבל ומלנכוליה (עמ' 25–40). רסלינג.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במצבי אבל ושכול