תפריט נגישות
חיפוש

Idealization transference - העברת אידיאליזציה

החל מימיו של פרויד, חקר ההעברה נחשב לאמצעי יעיל להתבוננות בעולמו הפנימי של המטופל ובפרט ביחסי האובייקט שלו. היינץ קוהוט, אשר ייסד את זרם פסיכולוגיית העצמי, הניח גם הוא כי ההעברה מלמדת אותנו רבות על עולמו הפנימי של המטופל. קוהוט הניח כי דפוס ההעברה של המטופל משקף את הצרכים ההתפתחותיים אשר המטופל מפנה אל המטפל. בהתאם, הוא זיהה שלושה דפוסי העברה מרכזיים אשר משקפים בעיני שלושה צרכים התפתחותיים בסיסיים: העברת מראה, העברת תאומות והעברת אידיאליזציה.

העברת אידיאליזציה, או העברת האדרה, היא העברה המאופיינת בתפיסת מטפל כדמות אידילית, מלאת כוח ואומניפוטנטית. המטופל המאופיין בדפוס של העברת אידיאליזציה נוטה למקם את המטפל בעמדת המושיע הכל יכול, מצפה ממנו לפתור את כל בעיותיו וחווה את עצמו, בדרך כלל, כחלש וחסר ישע. קוהוט הציע כי העברת אידיאליזציה משקפת צורך התפתחותי מוקדם של הפעוט בדמות הורית אותה יוכל לתפוס באופן אידילי: חווית ההורה כדמות מושלמת מאפשר לפעוט להרגיש לא רק מוגן ובטוח אלא גם בעל ערך, מאחר והוא משייך את עצמו להורה הכל יכול. בשלבים מוקדמים של ההתפתחות הפעוט חווה את עצמו כחלק מההורה הנחווה כאידיאלי וכך מבסס תפיסה עצמית חיובית ועצמיות לכידה ויציבה.

בהתאם לתפיסה זו, קוהוט התנגד לתפיסה לפיה יש לפרש העברת אידיאליזציה המופיעה בטיפול כביטוי הגנתי המסווה שנאה, אגרסיה ומשאלות רצח אדיפליות. קוהוט ראה פירושים מסוג זה כפירושים החוסמים את הצורך ההתפתחותי בקשר עם דמות אידיאלית, אותו ראה כחלק חיוני בהתפתחות העצמי הלכיד. לכן, הוא הציע כי כאשר מתפתחת העברת אידיאליזציה יש לבחון היטב האם מדובר בביטוי הגנתי המסווה תוקפנות, או בצורך התפתחותי. במידה והמטפל מזהה כי מדובר בביטוי לצורך התפתחותי, עליו להיענות לצורך של המטפל ולאפשר את העברת האידיאליזציה כדי לאפשר למטופל צמיחה נפשית נאותה.


אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי