תפריט נגישות

Sensory Floor - רצפה חושית

המונח רצפה חושית מתייחס למערך ההגנות המאפיינות את העמדה האוטיסטית-מגעית, עמדה מוקדמת שהציע התיאורטיקן תומס אוגדן, בה הקשר של התינוק לעולם נשלט על ידי החוויה הגופנית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על רצפה חושית, והחרדה האופיינית לעמדה זו. 

האנליטיקאי והתיאורטיקן תומס אוגדן, הציע את קיומה של עמדה פרימיטיבית התפתחותית בחייו של התינוק, הקודמת לעמדה הסכיזואידית-פרנואידית של קליין. להבנתו של אוגדן, עמדה מוקדמת זו, לה הוא קרא עמדה אוטיסטית-מגעית, נשלטת על ידי החושים והחוויה הגופנית. כמו שתי העמדות שהציעה קליין, הסכיזואידית-פרנואידית והדיכאונית, גם עמדה זו ממשיכה לקיים תנועה דיאלקטית עם העמדות האחרות לאורך החיים הבוגרים ומאופיינת בחרדות, הגנות ויחסי אובייקט ייחודיים. המושג רצפה חושית מתייחס למערך ההגנות המאפיינות את העמדה האוטיסטית-מגעית ואשר נועדו לווסת את חרדת התפרקות הלכידות החושית המלווה את השלב. 

חרדה מרכזית – התפרקות הלכידות החושית

כאמור, החרדה האופיינית לעמדה האוטיסטית-מגעית הינה חרדה מפני התפרקות הלכידות החושית והתיחום, שהינם רק בראשית ההתפתחות שלהם. במילים אחרות, מדובר בחרדה עוצמתית מפני התפרקות העצמי, דרך דליפה של הפנים החוצה, התמוססות או היעלמות מוחלטת. החרדה מתעוררת כאשר התינוק לא זוכה לחוויות חושיות חיוביות עם האם, המאפשרות את יצירת המשטח החושי המשותף שאוגדן הציע שמתרחש בשלב זה. ילד או מבוגר הפועל מתוך עמדה אוטיסטית-מגעית עשוי להרגיש חסר גבולות חיצוניים ובסכנה מתמדת בעקבות זאת. למשל, הוא עשוי לחוש שנוזלי גופו דולפים החוצה, לחוות חרדה מהירדמות שתוביל לנפילה לתוך תהום ללא סוף, לפחד ממקלחת שתשטוף ממנו את הווייתו לפתח הביוב, ואף פחד מפני שיגעון. 

הגנה מרכזית – יצירת 'רצפה' חושית

בהתאם לחרדה מפני התפרקות, ההגנה המאפיינת את עמדה זו נוגעת להתנהגויות הישרדותיות שנועדו להקים מחדש 'רצפה' חושית. רצפה חושית זו תאפשר לבסס את ההמשכיות של המשטח החושי ושל המקצב הקבוע והמאורגן עליהם נבנתה השלמות המוקדמת של העצמי. בניית רצפה חושית של חוויה באה לידי ביטוי דרך פעילויות חזרתיות שמטרתן הרגעה עצמית. למשל, תינוקות עשויים לכווץ את שריריהם בכדי 'למנוע' את הזליגה החוצה. הם עשויים גם להתמקד בנקודה אחת, למשל במובייל, ודרכו להרגיש אחוזים יותר.  

פעילויות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי גם בבגרות. למשל, פעילויות כמו סלסול השיער סביב האצבע, תיפוף עם היד או הרגל, ליטוף חזרתי של הפנים, התנדנדות או זמזום מנגינה עשויות לאפיין אדם הפועל מתוך עמדה זו. כמו כן, הניסיון להקים רצפה חושית עשוי לבוא לידי ביטוי גם בפעילות גופנית חזרתית נמרצת המובילה לכיווץ מתמשך של קבוצות שרירים, כמו רכיבה ממושכת על אופניים או שחייה, וכן בנהיגה במכונית או נסיעה באוטובוס במשך שעות בניסיון להישאר בתנועה מתמדת. כל אלו מסייעות בהפחתת החרדה מפני אובדן התיחום הפנימי והלכידות החושית, מפני הפחד מהדליפה של הפנים לחוץ. 

מבחינה זו, מושג הרצפה החושית עומד בשורה אחת עם מונחים נוספים המתארים הגנה מפני הפחד מדיסאינטגרציה ואשר קשורים בשלב התפתחותי מוקדם, כמו עור משני של אסתר ביק, או הזדהות דביקה של דונלד מלצר.  


מקורות

אוגדן, ת. ה. (2011). הקצה הפרימיטיבי של החוויה. הוצאת עם עובד.

ברנע-אסטרוג, מ. (2018). אנשים עדינים - התבוננות בודהיסטית ופסיכואנליטית בָּעדינות. הוצאת רסלינג.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכואנליזה