Gender dysphoria - דיספוריה מגדרית

זהות מגדרית

זהות מגדרית הינה אחת מארבעת מימדי הזהות המינית: מין ביולוגי, זהות מגדרית, נטיה מינית והתנהגות מינית. הזהות המגדרית מתחילה להיווצר בגיל צעיר, כאשר בסביבות גיל שנתיים-שלוש מתחילה להתפתח המודעות של הילד או הילדה לתפקידי המגדר שעמם הם מזדהים. המין איתו באנו לעולם מהווה חלק מזהותנו, ובמהלך החיים אנחנו לומדים להבין את משמעות הדבר, ומתמודדים עם הציפיות, התשוקות והמגבלות הכרוכות בלהיות ילד או ילדה, גבר או אישה. יחד עם הגדרת המין אנחנו לומדים שבעולם החברתי ישנם גם "תפקידי מגדר" - כל אותם תפקידים ופעילויות המבדילים בין נקבות לזכרים בתרבות בה אנו מקושרים מבחינה חברתית לגברים ולנשים. הציפייה החברתית היא שההתנהגות המגדרית תהיה תואמת את מינו הביולוגי של הפרט.

מהי דיספוריה מגדרית?

המאפיין הבולט של דיספוריה מגדרית הוא מצוקה הנובעת מחוסר הלימה בין המין הביולוגי המולד, לבין החוויה המגדרית הפנימית. חשוב להדגיש כי תחושת חוסר הזדהות עם המין המולד אינה הפרעה נפשית לכשעצמה. המאפיין ההכרחי לאבחון דיספוריה מגדרית הוא קיומה של מצוקה משמעותית סביב הנושא. דיספוריה מגדרית עשויה להתבטא במספר אופנים, מילוליים ובלתי מילוליים. לדוגמא, הכחשת המבנה האנטומי של הגוף, רצון ללבוש בגדים סטריאוטיפיים למין האחר, העדפת משחקים ופעילויות המזוהות עם המין האחר ועוד. יחד עם זאת, על מנת לאבחן דיספוריה מגדרית בילדים, הילד מוכרח להביע באופן מילולי את רצונו להשתייך למגדר האחר.

אבחנה ע"פ ה-DSM

ההפרעה מאובחנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים: 

1. הזדהות חזקה וממושכת עם המגדר האחר, תחושת חוסר התאמה בין השיוך המגדרי בלידה לבין החוויה המגדרית של האדם. תחושות אלו צריכות להמשך לפחות שישה חודשים

2. קיומה של מצוקה נפשית משמעותית סביב תחושת חוסר ההתאמה המגדרי, או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או כל תפקוד משמעותי אחר.

גורמים

הגורמים לחוסר ההלימה בין המין המולד לבין החוויה המגדרית עדיין אינם ברורים, וכוללים הסברים פסיכודינמיים, חברתיים והסברים ביולוגיים. ההסבר הפסיכו-חברתי יציע כי שילוב בין תכונות ההורים, אופן גידול הילד, והתפקידים המגדריים אליהם נחשף בשלב מוקדם, לצד הערך שניתן להם בסביבתו, ישפיעו על החוויה המגדרית שלו. ההסבר הביולוגי נשען על השפעתם של הורמוני המין על התנהגות האדם: הטסטוסטרון, ההורמון הגברי, מגביר מיניות ותוקפנות, והאסטרוגן מפחית תחושות והתנהגויות אלה. טענות אלו נחשבות שנויות במחלוקת משום שהתנהגות האדם מעוצבת ע"י גורמים רבים ומורכבים מכדי לתלותה בהורמונים כגורם עיקרי. 

טיפול

דיספוריה מגדרית כרוכה במצוקה רבה, ועשויה להיות מלווה בדיכאון ובחרדה. פסיכותרפיה יכולה לסייע להתמודד עם המצב. מטרת הטיפול הנפשי אינו לקדם פיתוח זהות מגדרית מקובלת חברתית, אלא להקל על המצוקה שמלווה את ההתמודדות האישית והחברתית של המתמודדים עם דיספוריה מגדרית. המטרה היא לעזור למטופל לחוש בנוח עם הזהות המגדרית הרצויה לו, וכן לתמוך בו בהחלטותיו בנוגע לשימוש בהורמונים או פנייה לניתוח. ניתן להיעזר גם בטיפול משפחתי, על מנת לסייע ולתמוך בהוריו ובקרוביו של המטופל, ולשפר את הדינמיקה המשפחתית סביב הנושא. 

ביבליוגרפיה