תפריט נגישות
חיפוש

חזרה לשגרה שינוי הדרישות ההוריות: אבל לא בבת אחת

חזרה לשגרה שינוי הדרישות ההוריות: אבל לא בבת אחת

פורסם על ידי דני לוטן

עם החזרה לשגרה יצטרכו הורים לשנות את הדרישות שהם מציבים לילדיהם ביומיום של תקופת הקורונה. תקופה זו, התאפיינה בירידה ברמת הדרישות וצמצומן לפתיחת הזום בתשע בוקר למספר שעות ואז מתן היתר בלתי מוגבל כמעט לשעות מסך, רביצה במיטה, אכילת ממתקים והליכה לישון בשעה מאוחרת. כל אלה ישתנו עם החזרה ההדרגתית ללימודים והדבר עלול להעלות מספר מוקדי קושי עיקריים.

ילדים שחוו את הבית כמרחב מגונן ונטול דאגות עשויים להתקשות לצאת חזרה החוצה אל ההתמודדות שדורש העולם המציאותי, והם עלולים לנצל חוסר כוחות או חששות מצד הוריהם כדי לנסות להישאר באזור הנוחות שלהם. ההורים מצדם, ימשיכו להתמודד עם אי ודאות, קשיי הישרדות כלכלית והוראות מבלבלות מצד רשויות המדינה ומערכת החינוך. כתוצאה מכך, הם יכולים למצוא את עצמם עומדים מול ילדים שמסרבים לחזור לבית הספר או לגן, מתקשים ללכת לישון בזמן ומסרבים להיפרד מן המסכים בעוד הם מותשים, מבולבלים וחסרי בטחון לגבי מה עליהם לדרוש. הדבר עשוי להוביל לעלייה במאבקים על גבולות וסמכות, ובמקרים אחרים גם להתבטא בהפרעות חרדה, כאבים שמקורם פסיכוסומטי והתנהגות רגרסיבית (למשל חזרה להרטבה במיטה).

בכדי להיערך לקשיים אלה נראה שיש מקום לחשיבה והתארגנות הורית כיצד להתכונן לקראת החזרה לשגרה. ראשית, נראה שיש מקום להתכונן להמשך של אי-ודאות וחוסר יציבות בטווח הקרוב. חשוב לא לצפות לחזרה מידית, לאורח החיים הקודם, או למעבר חד מפסיביות לאקטיביות או משעמום לעשייה מלאה. סביר שייקח זמן, הן ברמה הפרקטית עד שיהיו לוחות זמנים ברורים, סדר יום, דרישות לימודיות, מבחנים, חוגים, ופעילויות חברתיות והן ברמה הפסיכולוגית, העמוקה יותר, של ההסתגלות ועיכול היציאה מתקופת המשבר שחווינו.

בהקשר זה, חשוב להבין, שהעובדה שכל מה שהיה חשוב עד לפני חודשיים כמו ציונים, חברים, ספורט וכדומה – נכנס להקפאה עמוקה. אותה הקפאה לא תעלם ביום אחד בגלל החלטה מעשית לחזור לבתי הספר וחשוב שלא נצפה מעצמנו ומילדינו שיתרחש מהפך בן לילה. הביטחון שאכן ניתן לחזור לשגרה יחלחל לאט ובהדרגה, הן מצד הרשויות והממשלה לאזרחים והן מצד הורים לילדיהם. הבנה זו – שהתהליך בהכרח יהיה מדורג ודינמי –יכולה לעזור להורים להבין שתהליך ההסתגלות לשגרה דורש סבלנות, עדינות וקצב אישי מתפתח המותאם ליכולת ההסתגלות של ילדם.

לצד זאת, חשוב מאוד להדגיש בתקופה הקרובה את המשמעות העמוקה של הצבת דרישות ברורה ובטוחה מול ילדים. חשוב שהורים יעזרו לילדיהם לבצע את המעבר מתקופת חופש כמעט נעדרת גבולות לתקופת שגרה בצורה בטוחה והחלטית. ייתכן מאוד שחלק מהילדים יבחנו את הוריהם (האם הם מתכוונים ברצינות? האם הם עומדים מאחורי דרישותיהם? והאם הם עקביים מספיק בהצבת הגבולות החדשים?). בחינה זו, מעבר להיותה רצון להיאחז בפינוק ובהקלות הקודמות, יכולה להיות מעין שאלה סמויה של הילדים להוריהם – האם באמת חוזרים לחיים רגילים והאם יש לכם כוח להחזיר אותנו למצב הקודם?

לאור זאת, נראה ששילוב של סבלנות והכלה הורית לחזרה הדרגתית ולפעמים מהוססת של החיים לשגרה, לצד מסר של גבולות ברורים ועקביים לגבי מה נדרש מהילדים בתקופה זו הינם שני מרכיבים קריטיים בתקופה הקרובה. השילוב הזה מכיל סתירה פנימית בתוכו ועשוי לבלבל חלק גדול מאתנו.

כיצד להיות סבלני ומקבל ומצד שני דורש ומציב גבולות?

נראה לי שהתשובה לכך אפשרית אם נהיה קשובים וסלחנים לעצמנו כהורים. מוצע לחשוב ולתכנן את הדרישות ההוריות שלנו לפרקי זמן קצרים, משבוע לשבוע, ולהתאים את עצמנו למציאות ולקצב המשתנה. כך למשל אם בתחילה ילמדו רק שלושה ימים בשבוע ובקצב איטי, ורק אחר כך יחזרו ללמידה מלאה הכוללת מבחנים ושיעורי בית – יש להיות ערניים לכך ולהגיב לכך כהורים בהתאם.

בנוסף, חשוב להגדיר מחדש מה נחשב בעינינו כהורים ל'קוים אדומים' בתקופה זו. ברור שקוים אלה ניתנים לשינוי אבל חשוב בכל זאת שננסה מעת לעת, להבהיר לעצמנו מהם. חשוב שנחליט על מה אנחנו מתעקשים "עד הסוף", ומה אנחנו מגדירים כמצב רצוי אך לא כזה הראוי למאבקים מרים בתקופה הנוכחית. למשל, חשוב שהורים המזהים שילדם מתקשה לחזור לבית ספר בגלל שהתרגל כל כך לסביבה הביתית המוגנת, ירכזו את מאמציהם בנקודה זו ועדיין לא יריבו אתו בשאר הזמן על שימוש רב במסכים.

הורים צריכים להבין שדווקא בתקופה זו של אי ודאות וריבוי משימות שמוטל עליהם – חשוב לרכז כוחות במספר מצומצם של מטרות הוריות. ריכוז זה יאפשר להם ולילדם לחוות הצלחות והתקדמויות שעלולות להתפספס אם יוצבו מטרות רבות מידי ללא הצלחה משמעותיות. לאור זאת, יש מקום לחשוב כהורים על ילדנו באופן ספציפי מתוך ההיכרות שלנו איתו – מה עומד להיות הדבר שהכי יהיה לו קשה בתקופה הקרובה? מה דווקא צפוי ללכת לו בקלות? בעקבות המענה לשאלות אלה, נוכל להכין את עצמנו כהורים טוב יותר לאתגרים העתידים לבוא.

מה למדנו על הילד שלנו בתקופת הקורונה?

במקביל לכל האמור לעיל, מוצע להוסיף בתקופה הקרובה התבוננות נוספת שמטרתה לבחון איזה כוחות הילד שלנו גילה ובמה הוא הפתיע אותנו לטובה. נקודת מבט זו – יכולה לעזור לנו לסמוך ולהעריך את הילד דווקא באזורים שלא הכרנו ולא האמנו בהם לגביו. אנחנו יכולים לנצל גילויים אלה בקבלת החלטות ושינוי התנהגות כלפיו.
כך למשל, אם הילד שלנו נרתם בתקופת הסגר לעזור עם אחיו הקטנים, ייתכן שנוכל להמשיך לתת לו את האחריות ולסמוך עליו שהוא יעשה זאת ברצון גם לאחר המשבר. לעומת זאת, ילד שהחל לקרוא ספרים או ללמוד לנגן מעצמו – נוכל להתחיל להאמין בסקרנות הטבעית שלו וביכולת שלו להעסיק את עצמו.

לסיכום

נראה שרגע לפני החזרה לשגרה, עולה הזדמנות להתבונן במה שעברנו כהורים ולנסות לחשוב מול איזה אתגרים ילדנו הולכים לעמוד בתקופה הקרובה. מומלץ לחשוב מראש היכן כדאי שאני כהורה ארכז מאמץ בתקופה הקרובה ולצד זאת להבין היכן כדאי להמשיך להתגמש ולא להיות נוקשה מדי. במקביל, מוצע לחשוב ולציין לעצמנו מה הדברים החדשים שגילינו על ילדנו בתקופת הקורונה ולשלב הבנות אלה בחשיבה על יכולותיהם בהמשך. שילוב זה של גדילה מתוך המשבר יחד עם שמירה על נחישות וגמישות בדרישות לחזרה לתפקוד יכולים להוות גורמים מסייעים וחשובים בחזרה לשגרה באופן מוצלח.

על המטפל - דני לוטן

דני לוטן, פסיכולוג קליני מדריך, מנהל מרפאת החרדה במרכז שניידר לרפואת ילדים. מטפל בהפרעות חרדה, פסיכותרפיה לילדים ומבוגרים.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך