חיפוש

לילה (ר)טוב: טיפול בבעיות הרטבה

לילה (ר)טוב: טיפול בבעיות הרטבה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

גמילה מהחיתול היא אחת המטלות המרכזיות העומדות בפני ילדים צעירים. רב הילדים נגמלים באופן מלא עד גיל ארבע, אך כ-5% מהילדים עדיין מרטיבים בגיל חמש, 3% מרטיבים בגיל עשר וכ-1% סובלים מתופעות של הרטבת לילה גם בגילאי העשרה ואף בבגרותם. ההרטבה הממושכת מביאה בדרך כלל לפגיעה בביטחון העצמי ולפגיעה בתפקוד השוטף, אך הטיפול בה נוטה להיות קצר ויעיל. מתי כדאי לפנות לטיפול? מה הם הגורמים המשפיעים על הרטבת לילה? כיצד נגמלים אחת ולתמיד?

הרטבת לילה: עובדות "יבשות" על הגורמים להרטבה

כמו בכל יום, שגרת הבוקר שלכם מורכבת לא רק מצחצוח שיניים ושוקו אלא גם מהחלפת מצעים וזריקת הפיג'מה הספוגה לכביסה. מתסכל? מעצבן? גם בשביל הילד.

מרבית הילדים נגמלים מחיתול ביום עד גיל שלוש וחצי, ומחיתול בלילה עד גיל ארבע-חמש. עד גילאים אלו, "תאונות" ונסיגות בתהליך הגמילה הן טבעיות ועשויות לבטא תגובות ללחצים סביבתיים, חוסר בשלות ואפילו צורך של הילד במנוחה זמנית מהיכולת החדשה שרכש. מעל לגיל חמש, מאובחנת בעיית הרטבה (Enuresis) כאשר הילד משתין במיטה או בבגדים כפעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים רצופים, או כאשר ההשתנה מלווה בפגיעה בתפקוד ו/או מצוקה.

הרטבה חוזרת מעל לגיל חמש מהווה פעמים רבות מקור לכעס, דיכאון ולתסכול גם עבור הילד וגם עבורכם, ההורים. עם זאת, למרות החשש השכיח מבעיות פיסיולוגיות ו/או פסיכולוגיות הגורמות להרטבה החוזרת, במרבית המקרים מדובר בסך הכל בקושי ברכישת ההתאפקות הנדרשת לשליטה בצרכים: למרות שבכ-75% מהמקרים יש להרטבה בסיס גנטי, אחוז קטן יחסית של הילדים ה"מרטיבים" סובלים מבעיות נוירולוגיות או פיסיולוגיות הגורמות לבעיה; כרבע מהמרטיבים בלבד סובלים מהרטבה הנובעת מגורמים פסיכולוגיים.

כדי להבין את הגורמים הפסיכולוגיים להרטבה, יש להבין את משמעות תהליך הגמילה מהחיתול עבור הילד. הגמילה אינה כרוכה רק ביכולת מוטורית המאפשרת לילד לשלוט בסוגרים ולבצע את הפעולות הדרושות לשימוש בשירותים, אלא גם בבשלותו הרגשית.

הגמילה מהחיתול מסמלת את עצמאותו הגדלה של הילד ואת מוכנותו לקחת אחריות "של גדולים". במקרים בהם תהליך הגמילה מלווה במתיחות רבה, לחץ ומאבקי כוח בין הילד להוריו, עשויה ההרטבה להוות ביטוי לקונפליקטים אלו ולאו דווקא לקושי ממשי בשליטה בצרכים. כמו כן, אירועי חיים מלחיצים כגירושי ההורים, הצטרפות אח חדש למשפחה, מעבר דירה או התמודדות עם מחלה עשויים להביא לחזרה להרטבה כביטוי לקושי איתו מתמודד הילד.

כיצד מטפלים בהרטבת לילה?

הרטבת לילה ממושכת של הילד מלווה פעמים רבות בבלבול וחוסר אונים: האם הוא עושה את זה בכוונה? מתעצל? שותה יותר מדי? אי הבנה של הגורמים להרטבה עשוי להביא לניסיונות בלתי יעילים להפסקתה, כהגבלת שתיה, נזיפה והעלבת הילד בעקבות הרטבה, מתן פרסים על "לילות יבשים" או קטיעת שנתו של הילד כדי לקחת אותו לשירותים.

נסיונות אלו אינם יעילים, מאחר ובמרבית המקרים הילד באמת ובתמים אינו שולט בצרכיו, ולכן פרסים ועונשים אינם משפיעים עליו. בנוסף, כאשר ההרטבה הופכת למקור למתח ומריבות בין הילד להוריו, הילד מתמודד עם מקור לחץ נוסף אשר מקשה עליו את הגמילה.

בהתאם, זיהוי הגורמים להרטבה הוא צעד משמעותי ביותר בהתמודדות עמה.

על אף שבמרבית המקרים ההרטבה אינה נובעת מגורמים פסיכולוגיים או פיסיולוגיים, חשוב לשלול גורמים אלו כדי למנוע מהילד תסכול מיותר. לכן, מומלץ לפנות לרופא משפחה לשלילת גורמים בריאותיים, ולבדוק האם ההרטבה קשורה בשינויים מלחיצים אשר התרחשו בחיי הילד, או בקשיים רגשיים נוספים איתם הוא מתמודד. במידה וההרטבה מתגלה כסימפטום של גורמים רפואיים או פסיכולוגיים, יש לטפל בגורמים העומדים בבסיסה.

על אף שמרבית ה"מרטיבים" נגמלים באופן ספונטני, הרטבת לילה עשויה להימשך גם עד לשנות הבגרות וההתבגרות המאוחרת, ולפגוע בביטחונו העצמי של הילד ובתפקודו השוטף (יציאה לטיולים, שינה אצל חברים וכד'). לכן, חשוב לטפל בהרטבה ולא לחכות לגמילה ספונטנית.

טיפול בהרטבה נוטה להיות קצר ויעיל, ומבוסס על רכישת קישור בין תחושת גודש בשלפוחית השתן לבין התעוררות משינה (במקרה של הרטבת לילה) והליכה לשירותים.

כאשר ההרטבה מתרחשת בעיקר בלילות, הטיפול המקובל מבוסס על שימוש בזמזם או פעמונית אשר מעירים את הילד כאשר הוא מתחיל להרטיב. הילד לומד לקשר בין תחושת הגודש בשלפוחית השתן לבין התעוררות והליכה לשירותים ותוך זמן קצר לומד לעשות זאת לבדו. טיפול זה משולב בדרך כלל בטכניקות התנהגותיות המחזקות את שליטתו של הילד בסוגרים ומחזקות את המוטיבציה שלו לגמילה. מרבית הילדים המרטיבים סובלים מתופעה של הרטבת לילה ומבריחות שתן חלקיות במהלך היום, ובדרך כלל מביא הטיפול הלילי להפסקת בריחות השתן גם במהלך היום. במקביל, מונחים ההורים הלתמודדות נכונה עם ההרטבה אשר מאפשרת להם שלא להפוך את הגמילה למוקד מאבק ותסכול, אלא למטרה משותפת שלהם ושל הילד.

ביבליוגרפיה

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.

המדריך הישראלי להורים- שנים ראשונות: מהלידה עד גיל שש/ הילי כוכבי ועמירם רביב, 2007

 פרקים נבחרים בפסיכיאטריה/ אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (1995

אנשי מקצוע בתחום

הרטבה