02.12.08
אורנה אפק
אוקיי. אז את גיל ההתבגרות כבר עברת וכל המשפחה מברכת על כך ששלב טריקת הדלתות כבר מאחוריך. מצד שני, משבר גיל הארבעים עוד נראה רחוק כך שעל פניו - מדובר בתקופת חיים שקטה בה עיקר הדאגה שלך אמורה להיות ממי לצלם חומר בסוף הסימסטר. אלא שבפועל, שנות העשרים והשלושים מלוות באתגרים פסיכולוגיים והתפתחותיים אשר לא פעם מביאים לקושי או מצוקה.
משבר רבע החיים של הסטודנטים, ומה פרויד (לא) היה אומר על זה
באופן טבעי אנו נוטים לחשוב על התפתחות כתהליך המתרחש במהלך הילדות וההתבגרות. בהתאם, תיאורטיקנים רבים מתחום הפסיכולוגיה הדגישו את חשיבותם והשפעתם הרבה של שלבי ההתפתחות הנפשית בגילאים המוקדמים.
הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון הציע, לעומת זאת, כי לאורך כל חיינו אנו עוברים בין שלבים התפתחותיים. לדבריו, כל שלב התפתחותי מאופיין ב'משבר זהות' אשר מהווה נקודת מפנה העשויה להביא להתפתחות חיובית או שלילית בחיי האדם.
את תקופת הגיל "הסטודנטיאלית" (גילאי 19-35) הגדיר אריקסון כתקופת הבגרות המוקדמת. בתקופה זו המטלות המרכזיות הן יצירת מערכת יחסים אינטימית וקבלת אחריות בתחום התעסוקתי - משימות מורכבות העשויות לעורר קשיים רבים.
אורנה אפק, פסיכולוגית קלינית המנהלת את מכון תמוז השם דגש על מתן שירותים טיפוליים לסטודנטים, מצביעה על מספר קשיים ונושאים מרכזיים אשר נוטים להעסיק סטודנטים. לדבריה, תקופת הלימודים באוניברסיטה מייצרת מערכת לחצים רחבה הנוגעת לתחומי חיים מרכזיים כזהות אישית, זוגיות, עצמאות, בחירת קריירה ופרידה מהמשפחה הגרעינית.
"תקופת הלימודים באוניברסיטה", אומרת אורנה, "היא במובן מסוים תקופה של מעבר. המסגרות הכוללניות והמקיפות של התיכון והצבא מסתיימות וסטודנטים רבים יוצאים מבית ההורים. אלא שבגלל גיל הנישואין המאוחר יחסית הנהוג היום, אין מעבר ישיר לתא משפחתי חדש כך שסטודנטים רבים חווים תחושה של ניתוק, תלישות, חרדה, דיכאון ובידוד. בנוסף, היציאה מבית ההורים מעלה על הפרק את נושא העצמאות: "עד כמה אני עצמאי ועד כמה תלוי בהוריי? האם ההורים עוזרים כפי שציפיתי מהם לעזור? האם אני מצליח לנהל חיים בוגרים הכוללים התמודדות עם מחוייבות כלכלית, שותפויות לדירה וכן הלאה?".
מעבר לקשיים העשויים להתעורר עקב השינוי בשגרת החיים, הלימודים עצמם מהווים לעיתים מוקד קושי משמעותי. "באופן טבעי", אומרת אורנה, "הלימודים מהווים לא רק מקור לסיפוק והתפתחות אלא גם מקור ללחץ וקושי: חלק מהקשיים נובעים מההתמודדות עם השגרה העמוסה והניסיון לשלב בין לימודים ועבודה; כמו כן, הדגש המשמעותי שקיים בחברה שלנו על השכלה ועל הצורך להצטיין מעלה מאוד את רמות המתח והחרדה. הלימודים הופכים לא פעם למדד ליכולת העצמית, ובהתאם עשויים להביא להתפתחותה של חרדת בחינות או להתערערות של הערך העצמי ('אם אני מקבל פחות מ-90 כנראה שאני לא חכם כפי שחשבתי').
בנוסף, לדבריה של אורנה, פעמים רבות הלימודים באוניברסיטה מהווים את המפגש המציאותי הראשון עם המקצוע הנבחר, ובהתאם מלווים לא פעם באכזבה ותסכול: "סטודנטים מגלים לא פעם שהחלו בלימודי מקצוע מסוים בגלל לחץ סביבתי ומשפחתי ולא מתוך חיבור אמיתי. לחלופין, חלק מהסטודנטים אשר חלמו כל חייהם על מקצוע מסוים מגלים כי שגרת המקצוע שונה מאוד מהמקצוע כפי שדמיינו אותו. גילויים מסוג זה עשויים לעורר בלבול, חיכוכים עם הסביבה וחרדה מהעתיד התעסוקתי".
גורם נוסף לקושי עליו מצביעה אורנה הוא שפע האפשרויות המקצועיות הקיימות היום. לדבריה, כיום אנו ניגשים לחיפוש מקצוע בגישה "רומנטית" מאוד, לפיה צריך להיות "קליק" עם המקצוע, וסטודנטים רבים מתקשים לבחור בין האפשרויות הרבות ולהתחייב למקצוע יחיד.
מלבד להתמודדות המורכבת שיוצרים הלימודים והצורך בבחירת קריירה, יצירת קשר זוגי היא נושא מרכזי המעסיק רבים מהסטודנטים. "מרבית הסטודנטים", אומרת אורנה, "נמצאים בגיל בו מתעוררים צורך וציפייה חברתית ליצירת קשרים זוגיים משמעותיים ועל כן מתעוררים גם קשיים וקונפליקטים. בעבר הציפיות סביב בחירת בן/בת הזוג היו פשוטות ומוגדרות הרבה יותר, ואילו היום יש ציפיות רבות ומקיפות הרבה יותר (למשל, ציפייה לקשר הכולל אהבה, חברות וסיפוק מיני ולא רק לקשר המבוסס בעיקר על צרכים פרקטיים של שני הצדדים). כך, סטודנטים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם קשיים הנוגעים ליצירת אינטימיות, כניסה למחוייבות, חיפוש אינסופי אחרי הזוגיות 'המושלמת' וכן הלאה".
בגיל הזה עוד יש מועד ב': טיפול פסיכולוגי לסטודנטים
אריקסון, האנליטיקאי אשר עסק בשלבים ההתפתחותיים לאורך החיים, ראה בכל שלב חיים הזדמנות להשגת 'מעלה' - הישג התפתחותי המביא לצמיחה אישית. בדומה, רואה אורנה את התקופה הסטודנטיאלית כתקופה מתאימה במיוחד לטיפול פסיכולוגי: "האתגרים העומדים בפני הסטודנטים מביאים להתעוררותם של קשיים, קונפליקטים והתמודדויות העשויים להוות טריגר לפנייה לפסיכותרפיה. מאחר ומדובר בדרך כלל בגילאי ה-20-30, מבנה האישיות עדיין גמיש דיו ומאפשר עריכת שינויים משמעותיים בהיבטי חיים רבים".
תקופת הלימודים באוניברסיטה, לדבריה של אורנה אפק, היא תקופה של התלבטויות ובחירות רבות, בה האישיות, ההעדפות והרצונות עדיין מתגבשים. על כן, מאפשר הטיפול בחינה מעמיקה של צרכים, מניעים ודפוסים העומדים בבסיס הקשיים. "לדוגמא", אומרת אורנה, "בתחום הקריירה ניתן לזהות את המניעים הסמויים לבחירה במקצוע ולבחון האם הבחירה נעשתה מתוך חיבור והתאמה לתחום, מתוך רצון להידמות להורה, קושי לעמוד בציפיות החברתיות וכן הלאה. גם בתחום הזוגיות הטיפול מאפשר עשיית בחירות ממקום של מודעות גבוהה יותר - מטופלת עשויה לזהות, למשל, כי הקושי שלה ביצירת אינטימיות נובע מחשש שתהפוך לכנועה ותלותית בבן הזוג כמו אמה, או שאינה מצליחה לקיים קשר יציב עקב ערך עצמי נמוך המביא לחשש מתמיד מנטישה. בדומה, בני זוג עשויים להגיע לטיפול זוגי כדי להבין את הקשיים העומדים בבסיס יחסיהם ולשנות אותם בטרם יהפכו לדפוס נוקשה ומקובע. כאשר יש מודעות והבנה טובה יותר של המניעים, הטיפול מסייע גם בגיוס כוחות לבחירה בדרך האישית המתאימה ביותר".
על המטפלת - אורנה אפק
אורנה אפק היא פסיכולוגית קלינית ממנהלי מכון תמוז המציע טיפולים פרטניים, זוגיים, משפחתיים וקבוצתיים וטיפולים במחירים מוזלים לסטודנטים. בעלת ניסיון בתחום הטיפול האישי והזוגי, הנחיית קבוצות, יעוץ לפרטים וארגונים ומתן חוות דעת משפטיות בתחום המסוגלות ההורית.
