דיכאון וחרדה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


כאילו חרדה או דיכאון אינם התמודדויות קשות בפני עצמם, פעמים רבות הם נוטים להתקיים בו זמנית. הסיבה לכך אינה מפתיעה: מצבי דיכאון וחרדה פוגעים באיכות החיים ולעיתים אף בתפקוד ובתקווה הבסיסית לאפשרות לעתיד טוב יותר. כך, כאשר מופיע מצב של חרדה או של דיכאון, לא פעם מתפתחים בעקבותיו קשיים מהסוג שני, כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:

נורית, מורה מוערכת ואם לשלושה ילדים צעירים, חוותה משבר בעקבות גירושיה. במשך כשנתיים היתה מעורבת במאבק סביב חלוקת הרכוש והמשמורת על הילדים והשקיעה בו את מלוא כוחותיה. עם סיום המאבק בפשרה אשר היתה מקובלת הן עליה והן על הגרוש שלה, נורית חוותה עייפות קשה, תחושות ריקנות, עצב, יאוש וכאב. היא חשה שהחמיצה שנתיים מחייה ועל אף הצורך העז לפצות את ילדיה על התקופה הקשה שעברו, מצאה עצמה חסרת כוחות ועצבנית. תחושות הדיכאון והעייפות הביאו לפגיעה בתפקודה של נורית הן בבית והן בעבודה. היא חשה אשמה וחסרת אונים וחוותה ספקות לגבי יכולותיה וכוחותיה. באחד הימים בהם לא הגיעה למקום עבודתה, נורית מצאה עצמה מהרהרת באפשרות לפיטורין. תוך כדי כך, היא החלה לרעוד ולהזיע וחשה כי היא "פשוט הולכת ומשתגעת". היא פנתה מיידית לרופא המשפחה אשר הציע כי מדובר בהתקף פאניקה.

במקרה של נורית, הדיכאון והפגיעה בתחושת היכולת והערך העצמי הביאו להתפתחותו של התקף פאניקה. בדוגמא הבאה ניתן לזהות מצב הפוך, בו הפרעת חרדה הביאה להתפתחותו של דיכאון:

עופר, חייל משוחרר, התקשה להחליט כיצד להתקדם לאחר שחרורו מהצבא. הוא החל לעבוד במספר עבודות זמניות אך התקשה להשלים עם הפער בין תפקידו המשמעותי בצבא לבין עבודות המלצרות והמכירה אליהן התקבל. כמו כן, הוא התקשה לבחור תחום לימודים ולכן היה חסר מוטיבציה לגבי התחלת לימודי פסיכומטרי. בתקופה זו הוא החל לשים לב שהוא הופך קפדן יותר ויותר בנושאי היגיינה. הוא, שבילה שבועות שלמים בשטח במסגרת אימונים, החל לשטוף ידיים למשך דקות ארוכות ולבדוק בקפדנות האם כלי האוכל נקיים. חיפוש באינטרנט הביא אותו למסקנה כי מדובר בהפרעה המכונה הפרעה טורדנית-כפייתית המתבטאת בחזרה כפייתית ובלתי רציונלית על פעולות מסוימות. עופר חש מושפל ונבוך, אך למרות נסיונותיו להשלט על הדחף לשטיפת ידיים ובדיקת כלי האוכל, לא הצליח לעצור בעצמו. תחושות ההשפלה הצטרפו לתחושת חוסר ערך ופסימיות אשר עם הזמן הביאו לפגיעהבמצב הרוח ולתחושה ש"אם אלו החיים- עדיף לי כבר לא להיות כאן".

גם המקרה של עופר מדגים כיצד חרדה ודיכאון משפיעים זה על זה: החיים עם הפרעת חרדה מעוררים מצוקה, פגיעה בדימוי העצמי ויאוש אשר עלולים להתפתח בקלות למצב של דיכאון, בין אם מדובר בהתקף חרדה או מצב יותר קבוע של חרדות.

דיכאון וחרדה - איך מטפלים?

כפי שניתן לראות בדוגמאות של נורית ועופר, חרדה ודיכאון התפתחו זה בעקבות זה כאשר הקושי הבסיסי לא טופל ולא זכה להתייחסות; אחד הדברים שהכי חשוב להבין זה שטיפול בחרדה וטיפול בדיכאון הם קריטיים להמשך חיים עם איזון. ייתכן שטיפול בדיכאון של נורית היה מונע את חווית חוסר האונים וחוסר הערך אשר הובילו לחרדה, ושטיפול מיידי בסימפטומים האובססיביים של עופר היה מונע את תחושת הכישלון וההשפלה שהתפתחו לדיכאון.

דיכאון וחרדה הם קשיים נפוצים ושכיחים ביותר בתקופתנו, ולמרות שהם מלווים פעמים רבות ביאוש וספקות לגבי האפשרות לשנותם- הם בהחלט ניתנים לטיפול. כיום, ישנם שלושה סוגי טיפולים מרכזיים אשר מסייעים בהתמודדות עם חרדה ודיכאון. טיפול פסיכודינמי הוא הטיפול הפסיכולוגי המוכר לרובנו. הטיפול מבוסס על מתן תמיכה והכוונה בהתמודדות עם קשיים יומיומיים הנגרמים עקב מצב הדיכאון והחרדה, ועל התבוננות משותפת בגורמים אשר הביאו למצב של חרדה ודיכאון. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול הממוקד בסימפטומים ומתבסס על שינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות העומדים בבסיס החרדה והדיכאון. לדוגמא, במקרה של נורית הטיפול יכוון לשינוי אמונות לא רציונליות ומכאיבות כ"אם אני לא מתפקדת ב-100%- אני אמא גרועה" והטיפול בעופר יתמקד בהקניית אסטרטגיות לשליטה בהתנהגות הכפייתית. מלבד לטיפולים הפסיכולוגיים למצבי חרדה ודיכאון, ניתן להיעזר בסוגי תרופות פסיכיאטריות הניתנות במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי ומקלות על הסימפטומים באמצעות השבת האיזון הנוירו-כימי אשר קשור במצבי חרדה ודיכאון. טיפול תרופתי עשוי להינתן באופן עצמאי, ללא טיפול פסיכולוגי, אך מחקרים מצביעים על כך ששילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי הוא היעיל ביותר להתמודדות עם מצבי חרדה ודיכאון.


למידע נוסף על: חרדההתקף חרדהטיפול בחרדות, הפרעת חרדהדיכאון וחרדה

תחומי מומחיות:
דיכאון ,חרדה