תפריט נגישות

כיצד הרגלים יכולים להפוך את תקופת הבידוד לתקופה של צמיחה?

כיצד הרגלים יכולים להפוך את תקופת הבידוד לתקופה של צמיחה?

פורסם על ידי דנה וישינסקי

הטקסט הבא נכתב בהשראת מאמרו של ד"ר ארתור קליינמן, סופר ומרצה באוניברסיטת הארוורד, אשר טיפל באשתו שחלתה באלצהיימר במשך למעלה מעשור ושיתף מניסיונו האישי אודות האפשרות להפוך את הייאוש (גם  מן הקורונה), למעט יותר נוח. 

ד"ר קליינמן רואה את תקופת הקורונה כדומה מאוד לתקופה של טיפול באדם חולה, בה הנפש לא יודעת מרגוע. המגיפה הנוכחית גם היא, מלווה בתחושות של אי ידיעה והעדר שליטה, גובה מאיתנו לא אחת מחיר רגשי גבוה ומצריכה משאבים רבים להתמודדות. נראה כי אין אדם אשר לא מושפע בצורה כזו או אחרת מלחצי התקופה, אפילו לא ברי המזל מבנינו שעדיין מחזיקים בעבודתם או מצליחים ליהנות משגרה של הזמנת "וולט" ורביצה על הספה מול הטלוויזיה. 

לדידו, המציאות החדשה שנקלענו לתוכה – בה חיינו משובשים, תכניותינו מופרעות, אנו מפחדים מהידבקות, דואגים לשלום יקירנו ופעמים רבות רחוקים מהם – מציפה על פני השטח רגשות כמו חרדה וייאוש, אשר רק מתעצמים נוכח העובדה כי אין לנו ממש לאן לברוח. הזמן כמו עומד מלכת ואנו נאלצים לעצור ולהסתכל פנימה, מבלי 'השגרה המבורכת' שמסיחה את הדעת. קליינמן מציע שאולי בכל זאת, ישנה דרך להפוך את תקופת הבידוד לא רק ל"נסבלת", אלא אף למתגמלת. לטענתו, היכולת לצמוח בתקופה שכזו טמונה בהרגלים שלנו.

כוחו של הרגל

קליינמן מצטט במאמרו את וויליאם ג'יימס, הפילוסוף והפסיכולוג הנודע, שטען כי "אנשים בנויים מאוסף של הרגלים", אך טוב יהיה אם ניפטר מאלו שלא משרתים אותנו כראוי. בהתייחס לכך, נסביר כאן תחילה­: מהם הרגלים? הרגלים הם למעשה התנהגויות שונות בחיינו החוזרות על עצמן באופן סדיר, עד כדי כך שיכולות להפוך לאוטומטיות וחסרות מודעות. ההרגלים שאספנו לאורך חיינו מייצרים אצלנו חוויה של שליטה, סדר ובטחון; מעצם חזרתם באופן עקבי, הם מאפשרים לנו לצפות מראש את מה שעתיד לבוא ולהתכונן לקראתו בהתאם, מבלי להיות מופתעים כל פעם מחדש. 

הרגלים וקורונה

הקורונה לצערנו, הגיעה במפתיע בלי שום הכנה מוקדמת ומבלי יכולת להיערך בהתאם. בנוסף, המגיפה ערערה את חווית הביטחון בכך שהפגישה (ועדיין מפגישה) אותנו עם המוות, עם הידיעה הבלתי נסבלת שחיינו שבריריים עד מאוד וכי כל יום עשוי להיות יומנו האחרון. אם לא די בכך, הרגלים רבים שאימצנו קיבלו "טוויסט" מפתיע, כאשר נאלצנו לשנות באחת את אורח החיים כפי שהכרנו עד כה; החיים איבדו את הקצב הטבעי, את הכיוון ולעיתים גם את המשמעות שלהם ונראה כי למרות כל הניסיונות ללמוד אודות הנגיף, אף אחד לא ממש יודע לאן פנינו מועדות. 

ההימצאות המורכבת בין חיים למוות וההכרח לא ליפול לייאוש, הובילו את ד"ר קליינמן לבנות לעצמו סדר יום חדש, המשמש אותו עד היום. כיצד השתמש ד"ר קליינמן בהרגלים החדשים שיצר לעצמו בכדיי להתמודד עם מחלת אשתו?

ברוח דבריו, כמה הרגלים שכדאי לאמץ בתקופת הקורונה:

בנו את יומכם מטקסים קבועים 

יצירת הרגלים חדשים, יכולה לעזור לנו להגביר את חווית השליטה על חיינו, במיוחד בתקופה בה נראה כי הקרקע נשמטת תחת רגלינו. נסו לקבוע מראש כיצד יראה יומכם, כמה זמן אתם רוצים להקדיש לכל משימה ומשימה, ונסו לשמור גם בתוך הכאוס שנוצר על שגרה יחסית קבועה. קליינמן מציע, להוסיף מעין נופך טקסי לפעולות יומיומיות; כלומר, לשמור על סדר מסוים של פעולות כמו למשל בישול ארוחת ערב, צפייה בתכנית אהובה, מקלחת מפנקת וכניסה למיטה. שמירה על סדר פעולות עקבי יכולה לעזור גם בשימור תחושת היציבות הפנימית וביכולת להפיק הנאה מהדברים.  

חיו ב"כאן ועכשיו"

נסו כמה שיותר לשים בצד "רעשים" שמפריעים לכם בהתנהלות היומיומית והפנו את מלוא תשומת הלב לרגעים הקטנים מהם עשויים חייכם, כמו למשל הרגע בו אתם שותים את הקפה הראשון של הבוקר. השתדלו להיות נוכחים כמה שיותר בהווה וזכרו שכל יום שחולף, אינו חוזר. אולי בצורה זו, תאפשרו לעצמכם להרגיש את כל קשת הרגשות שיש בתוככם ובכך – לחזק את החיבור שלכם לאחרים משמעותיים ולעצמכם. כאשר מתעוררת בראשכם מעין "רכבת מחשבות" של דאגות, נסו לקחת נשימה עמוקה, הזכירו לעצמכם כי כרגע יש הרבה שעוד לא ידוע ואין לכם שליטה על חלקים רבים מן העתיד, ונסו לחזור למשימה הקטנה שאתם עושים ברגע שהוא "כאן ועכשיו". 

הפכו את השגרה לחגיגה

הקדישו זמן ותשומת לב לחוויות משותפות עם בני הזוג שלכם, עם חבריכם הקרובים ועם בני המשפחה. השקיעו באותן חוויות את מלוא הריכוז; התמקדו כל פעם בדבר אחד והשתדלו להוסיף נופך חגיגי, גם למשימות הבנאליות היום-יומיות: ע"פ קליינמן פעילות גופנית, אכילה, בישול, קריאה, עבודה ואפילו צפייה בחדשות – יכולות להפוך להיות פעילויות שאתם מתכוננים ונערכים אליהן – באופן בו ימלאו את חייכם בציפייה, בשמחה ובמשמעות. תוכלו למשל לציין לעצמכם כי אלו דברים שבשגרה הרגילה יש לכם פחות זמן לעשות או שתוכלו ממש להזכיר לעצמכם בבוקר כי היום תעשו ספורט, כך שתתעורר בכם ציפייה לקראת הפעילות. 

אמצו גישה אקטיבית במקום פאסיבית

בזמן הקורונה, בה השרירותיות וחוסר הודאות "חוגגות", נסו דווקא לגלות כמה שיותר יוזמה ולאמץ גישה אקטיבית במקום לתת לדברים 'לקרות לכם' מעצמם. קליינמן מציין כי לרבים מאיתנו יש הנטייה לפחד מפני להפוך פגיעים ומנוצחים והפחד הזה נוכח עכשיו אולי יותר מתמיד. לכן, עולה הצורך לנהל את הפחד שלנו תוך לקיחת אחריות וארגון מחדש של סדר היום שלנו.  כך למשל, במקום רק להיענות להצעות שונות כיצד להעביר את זמנכם, גלו יוזמה ובחרו עיסוק שמתאים לכם, מקום מפגש אהוב עליכם, שעה שנוחה לכם וממשו את רצונותיכם האישיים. 

הגבילו את זמן הצפייה בחדשות

אמצעי התקשורת עלולים לפתות אותנו להיצמד למסך הטלוויזיה, מבלי לשים לב לזמן שחולף, בין היתר על ידי אמצעים של הפחדה. כך, הקשב שלנו מופנה למקורות האיום והסכנה, לעיתים על חשבון התמקדות בחצי הכוס המלאה. קליינמן מציע לנו להגביל את כמות המידע שאנו צורכים אודות המגיפה רק למה שנראה אינפורמטיבי וחיוני לצרכינו האישיים.  

הקיפו עצמכם במה שמסב לכם שמחה

נסו לשבץ ביומכם פעילויות והרגלים קבועים אשר יוסיפו לחייכם תוכן משמעותי שינעים את זמנכם ויעשיר אתכם. תצפו בסרטי קלאסיקה, קראו ספרים שתמיד חלמתם לקרוא, למדו לאפות, או שבו סוף סוף לנגן בפסנתר שכבר שנים מעלה אבק. בימים בהם קליינמן טיפל באשתו ועמד על סף שבירה, האזנה למוסיקה, מילאה את ביתו (שהרגיש מעט ריק), פוגגה במעט את הבדידות והיוותה מקור לנחמה ומפלט. קליינמן עוד מציע לקחת זמן ולכתוב, אולי אפילו מעין "יומן קורונה", בו ניתן לפרוק רגשות ,לעשות סדר במחשבות ואף לדמיין את "היום שאחרי".

דאגו לעצמכם ולאחרים

קליינמן מסיים את מאמרו בעצה הכי חשובה שלו. לדידו, ניתן להפוך את התקופה הנוכחית לתקופה של טרנספורמציה רגשית ומוסרית. מגיפה, כמו שטען אלבר קאמי בספרו "הדבר", היא הרגע לשאול את עצמנו – מה משמעות החיים. תשובה אפשרית אחת לכך לדעתו – היא לדאוג לעצמנו ולאחרים משמעותיים לנו. 

אז לסיום, קחו נשימה עמוקה והקדישו זמן כדי לשנות את ההרגלים שמרכיבים את חייכם. התמסרו לכך באופן מוחלט, כאילו חייכם תלויים בזה! (מה שנכון).

מקורות

נכתב ע"י דנה וישינסקי בהשראת מאמרו של ד"ר ארתור קליינמן – סופר ומרצה, המלמד פסיכיאטריה, אנתרופולוגיה ורפואה חברתית באוניברסיטת הארוורד. 

How Rituals and Focus Can Turn Isolation Into a Time for Growth" / By Arthur kleinman.

April 9, 2020

על הכותבת - דנה וישינסקי

דנה וישינסקי – בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מטעם המכללה האקדמית תל אביב - יפו. מטפלת מוסמכת (M.A) בטיפול בהבעה ויצירה, מטעם מכללת סמינר הקיבוצים. 

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך