חיפוש

NLP

N.L.P, או בשמו העברי ניתוב נוירו לשוני (Neuro-Linguistic Programming), היא טכניקת תקשורת ויחסים בין אישיים בה נעשה שימוש במסגרת אימון אישי ולעתים אף במסגרת פסיכותרפיה. בכתבה זו נציג את מודל ה- N.L.P : רקע, רציונל ושימושיו השונים של המודל.

אנשי מקצוע בתחום NLP

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום NLP

NLP
חמש דרכים להשגת מטרות אישיות
NLP
קשיים ועכבות בהגשמת מטרות אישיות
NLP
NLP- מהגשמה עצמית ועד להתמודדות עם אובדן

N.L.P – רקע ורציונל

N.L.P פותח על ידי Richard Bandler ו- John Grinder אשר טענו כי קיים קשר בין תהליכים שפתיים ונוירולוגיים לבין דפוסי ההתנהגות בהם כל אחד מאתנו מחזיק. נקודת המוצא של  Grinder & Bandler היא הסובייקטיביות: הם טענו כי אף אחד מאתנו אינו תופס את הגירויים הסביבתיים באופן אובייקטיבי, מאחר והם מתווכים תמיד דרך חמשת חושינו (שמיעה, ראייה, ריח, טעם ומישוש) ודרך השפה, אשר מבנה ומארגנת את חוויתנו. Grinder & Bandler תיארו את ה"מסלול" שעובד הגירוי האובייקטיבי עד שהוא מגיע לחוויה שאנו חווים: תחילה החושים שלנו קולטים את הגירוי, לאחר מכן מוחנו מתרגם את הגירוי לשפה פנימית ולבסוף הגירוי או החוויה שחווינו מתרגמים לכדי "סיפור" שאנו מספרים לעצמנו (או לאחרים) על חוויתנו. כלומר, החוויה שלנו לעולם אינה מייצגת באופן נאמן את הגירוי האובייקטיבי, כאשר לכל אדם יש מבנה חוויה ייחודי וסובייקטיבי אשר מעצב למעשה את האופן בו יחווה ויפרש סיטואציות שונות. Grinder & Bandler הציעו כי עיצוב זה לא ישפיע רק על החוויה אלא גם על דפוסי ההתנהגות המסתגלים והבלתי מסתגלים שלנו. רעיון זה הוא אינטואיטיבי למדי, כאשר אנו חושבים על כך שהאופן בו אנו חווים סיטואציה מסוימת משפיע בצורה משמעותית ביותר על האופן בו נגיב אליה. כך, למשל, יש סיכוי סביר שחווית המפגש הראשון עם הוריה של בת הזוג כ"מבחן" תביא להתנהגות לחוצה ומאומצת בעוד שחווית המפגש כהזדמנות להרחבת והעמקת הקשר תביא להתנהגות פתוחה ונינוחה יותר. Grinder & Bandler סיכמו רעיונות אלו לכדי מודל המציע כי התפיסה שלנו מתעצבת באמצעות שלושה היבטים מרכזיים: היבט נוירולוגי, היבט לשוני והיבט תכנותי.

היבט נוירולוגי (רכיב ה- Neuro):  מודל ה- N.L.P מדגיש, כאמור, את מקומם של החושים ומציע כי הם מהווים את אבן היסוד של תהליך התפיסה ושל תהליכי חשיבה מודעים ובלתי מודעים. על אף שאנו משתמשים בכל חמשת החושים שלנו בכדי לקלוט באופן המקיף ביותר את הגירויים והסיטואציות בהם אנו מצויים, מודל ה- N.L.P מציע כי לכל אחד מאתנו יש חוש "מועדף" עליו הוא נוטה להישען במיוחד בתהליך של עיבוד המידע והבניית החוויה. זהו אלמנט חשוב במודל ה- N.L.P מאחר והוא מניח כי זיהוי החוש המועדף עלינו ועל בני שיחתנו יכול לסייע לנו ליצור תקשורת אפקטיבית יותר ולהעביר את המסרים שלנו באופן ברור ועמוק יותר. 

היבט לשוני (רכיב ה- Linguistic): בדרך כלל אנו רגילים לחשוב על השפה ככלי המשמש אותנו לתיאור החוויה, ומניחים כי אנו משתמשים בשפה לאחר שהחוויה כבר נוסחה במידה מסוימת בתודעתנו. תפיסה זו נכונה רק בחלקה. מודל ה- N.L.P מניח כי השפה מבנה במידה מסוימת את חוויתנו: אוצר המילים שלנו והשפה בה אנו משתמשים הם ה"מאגר" עליו אנו נשענים כאשר אנו מבנים את החוויה וכך נוצר תהליך הדדי בו השפה משמשת לתיאור החוויה אך בו זמנית גם מבנה את החוויה אותה היא מתארת. תפיסה זו היא הבסיס, למשל, להבנת פערים חוויתיים בין אנשים מתרבויות שונות: בעוד שלנו יש מילה אחת בלבד המתארת שלג, לאסקימואים ישנן כשמונה מילים המתארות את השלג. כלומר, שפתם של האסקימואים עשירה יותר בהקשר זה, ולכן יש לשער כי תפיסת השלג שלהם היא גם מורכבת ועשירה יותר מזו שלנו.

היבט תכנותי (רכיב ה- Programing): מודל ה- N.L.P מניח כי הקלט החושי והשפה מעצבים את חוויתנו ואת קליטתנו. השלב השלישי בתהליך עיצוב התפיסה הוא ה"תכנות" המתייחס לאופן בו אנו מייצגים בתודעתנו את החוויה ומבססים דפוסי התנהגות ותגובה. ההיבט התכנותי נשען הן על ההיבט הנוירולוגי וההיבט הלשוני, והן על תהליכים קוגניטיביים אשר מייעלים את תהליך התפיסה שלנו. בין תהליכים קוגניטיביים אלו נכללים קשב סלקטיבי (הפניית תשומת הלב בעיקר לגירויים הרלוונטיים לנו ועל ידי כך מניעת "הצפת יתר" של קלט), אינדוקציות (תהליך המאפשר לנו להסיק מסקנות על סמך מספר מוגבל של התנסויות, כלומר מהפרט אל הכלל) ודדוקציות (תהליך המאפשר לנו להסיק מסקנות מהכלל אל הפרט). מעבר לכך, מודל ה- N.L.P מניח כי ייצוג החוויה בתודעתנו מושפע גם ממאפיינים אישיותיים, חברתיים ותרבותיים: הערכים בהם אנו מחזיקים, אמונותינו, הזיכרונות והתנסויות העבר שלנו וכן הלאה "צובעים" את חוויתנו ומשפיעים על האופן בו תתעצב. כך, לדוגמה, אדם שחווה נשיכה מכאיבה של כלב בעבר עשוי לתפוס נביחה של כלב באופן שונה מאוד מחובב כלבים מושבע אשר מעולם לא ננשך.

לסיכום, ניתן לומר כי מודל ה- N.L.P שפיתחו Grinder & Bandler הוא מודל המדגיש את התפיסה הסובייקטיבית ואת האופן בו היא משפיעה על החוויה, כאשר האופן בו תתעצב החוויה ישפיע על ההתנהגות. Grinder & Bandler הציעו כי תהליכים אלו מספקים הסבר למגוון רחב של התנהגויות וחוויות רגשיות בלתי מסתגלות. כך, למשל, הם הציעו כי פוביה היא תוצר של בעיה ב"תכנות" אשר  מובילה לכך שגירוי ניטרלי יחסית (כלב, מטוס, שיבור מול קהל) יחוו כמאיימים ביותר וכי חוויה זו תביא לפגיעה באיכות התפקוד. לצד זאת, ההכרה בכך שניתן "לתכנת" את חוויתנו מאפשרת לנו גם להשפיע על ההתנהגות, הן שלנו והן של הפרטנרים שלנו לשיחה. בהתאם, מודל ה- N.L.P מציע מודל תקשורת פנימית ובין אישית המכוון להשגת שינוי בתפקוד במגוון היבטי חיים.

N.L.P – מתי פונים?

Grinder & Bandler הגיעו מתחום הפסיכולוגיה ובהתאם, הניחו כי מודל ה- N.L.P מתאים לטיפול במגוון מצבים רגשים שביניהם הפרעות חרדה, דיכאון, הרגלים התנהגותיים שליליים והפרעות פסיכוסומטיות, ומצבים רפואיים קלים כאלרגיות והצטננויות. בפועל, מודל ה- N.L.P משמש בעיקר ככלי אימוני ולא ככלי פסיכותרפויטי. באפן ספציפי, N.L.P נחשב לטכניקה יעילה המסייעת בשינוי הרגלים ודפוסי התנהגות ובשיפור מיומנויות תקשורת.

מודל ה- N.L.P נחשב למסייע בהשגת המטרות הבאות:

*שיפור מיומנויות תקשורת.
*שיפור מיומנויות בתחום הקריירה: מיומנויות ניהוליות, הנעת עובדים, תקשורת אפקטיבית עם קולגות, מנהלים  ושותפים עסקיים.
*שיפור מיומנויות שכנוע וניהול משא ומתן.
*שיפור יכולות הוראה והנחייה.
*שיפור אסרטיביות וביטחון עצמי.
*כחלק מתליך של אימון אישי, השגת יעדים אישיים במגוון תחומי חיים.
*טיפול בהפרעות חרדה (פוביות, התקפי חרדה, חרדת טיסה, פחד קהל).

N.L.P – למי פונים?

העיסוק ב- N.L.P אינו מוגבל בחוק כך שלמעשה כל אדם רשאי להציע שירותי N.L.P. עם זאת, מרבית המציעים שירותי N.L.P הם מאמנים ויועצים אשר עברו הכשרה ספציפית לעיסוק בתחום. עומק ואורך ההכשרה לה זכו העוסקים ב- N.L.P משתנה ונעה מקורסים בסיסיים שאורכם כשלושה חודשים ועד לתוכניות מקיפות יותר האורכות בין שנה לשנתיים. השימוש במודל ה- N.L.P נפוץ פחות בקרב אנשי מקצוע העוסקים בתחום של פסיכותרפיה אך עשוי לשמש גם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, ובפרט כאלו המציעים שירותי טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

לאור השונות הרבה במקצועותיהם והכשרותיהם של העוסקים בתחום ה- N.L.P , מומלץ לבחור את איש המקצוע אליו פונים בהתאם לטיב הקושי המביא לפנייה. אנשים בריאים ומתפקדים המעוניינים בקידום מטרות אישיות או תעסוקתיות ובשיפור הישגיהם ויכולות התקשורת יכולים להיעזר בשירותי N.L.P  הניתנים על ידי מאמן אישי במסגרת תהליכי אימון אישי. לעומת זאת, לאנשים המעוניינים לפנות אל טיפול באמצעות N.L.P על רקע הפרעות חרדה, טראומה או קשיים רגשיים אחרים- מומלץ לפנות אל פסיכולוג או פסיכותרפיסט המשתמש בין היתר במודל ה- N.L.P. זאת, בכד למנוע מצב בו אדם ללא הכשרה בתחום הנפשי-רגשי יטפל בהפרעות רגשיות.

N.L.P – איך זה עובד?

מודל ה- N.L.P מתבסס על שימוש במגוון רחב של טכניקות אשר מכוונות להרחבת מודעותו של המתאמן לאופן בו הוא עצמו ו/או בני שיחו תופסים ומבנים סיטואציות שונות. הסבת תשומת הלב לאופן בו הקלט החושי והשפה מבנים את החוויה, והבנת האופן בו עיצוב החוויה משפיע על ההתנהגות וההתנהלות בסיטואציות שונות- מביאים במרבית המקרים לשינוי דפוסי התנהגות קבועים ובלתי יעילים ולשיפור התפקוד בהיבטי חיים שונים.

מעבר להתמקדות בהיבטים אלו, ולהגדרת יעדים ספציפיים אותם המתאמן מבקש להשיג, נעשה שימוש בטכניקות ספציפיות של N.L.P שביניהן:
*מיומנויות המאפשרות זיהוי החוש ה"מועדף" על הפרטנר לשיחה, והתאמת אופן השיח ל"העדפה" זו, באופן   שמאפשר העברת מסרים ושכנוע אפקטיביים יותר.
*הרחבת תשומת לב והגברת השליטה בשפת גוף.
*שימוש במילים, משפטים ותבניות לשון אשר ממלאים תפקיד "מרכך" אשר משפר את הכימיה ואת התקשורת הבין  אישית.
*דמיון מודרך: N.L.P אינו דמיון מודרך, אך פעמים רבות נעשה שימוש בטכניקות של דמיון מודרך במסגרת  N.L.P. זאת, מתוך מטרה לחדד את המודעות העצמית, לבסס חשיבה חיובית ולהנגיש מטרות ויעדים אישיים.