בראשית ימיו, הטיפול הנפשי היה מבוסס על שיחה בלבד כך שהיכולת לבטא את העולם הפנימי באמצעות המילה היתה תנאי בסיסי לאפשרות השימוש בפסיכותרפיה. עם השנים ועם השתכללות תחום הטיפול הנפשי והתרחבות מגוון האוכלוסיות אשר החלו להיעזר בו, התבססה ההבנה כי מטופלים רבים מתקשים להיעזר בפסיכותרפיה עקב הקושי שלהם בניהול שיחה ישירה על עולמם הפנימי. היבט זה נמצא נכון במיוחד לילדים ומתבגרים אשר יכולותיהם הקוגניטיביות והרגשיות, והמחסומים הרגשיים איתם הם מתמודדים לא פעם, מנעו מהם "פשוט לדבר" עם המטפלים על קשייהם. בהתאם, החל משנות ה-60 החלו להתפתח תרפיות אשר כוונו ליצירת אפיקים חדשים דרכם מטופלים יוכלו לבטא את עצמם. בין תרפיות אלו נכללה השיטה של טיפול באמנויות אשר כללה שיטות טיפול שונות שביניהן טיפול בתנועה, טיפול במוסיקה, טיפול בדרמה וטיפול באמצעות אמנות חזותית. בין שיטות אלו נכללת גם שיטת הטיפול באמצעות ביבליותרפיה - טיפול אשר מבוסס על שימוש בטקסטים ספרותיים ובכתיבה כאמצעים להכרות עם עולמו הפנימי של המטופל ועיבוד חוויות הנפשיות. זאת, מתוך הנחה כי עיבוד החוויות הפנימיות באמצעות ביבליותרפיה תביא לשיפור משמעותי במגוון סימפטומים רגשיים, התנהגותיים ובין אישיים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
התחום של ביבליותרפיה התפתח הן על רקע התפתחותו של תחום הטיפול באמנויות בכללותו והן על רקע ההנחה כי המפגש עם יצירות ספרות מפגיש את הקורא עם היבטים שונים בנפשו. סיפורים, אגדות ומיתוסים מלווים את האדם משחר התרבות האנושית, וכיום אנשי מקצוע רבים מאמינים כי הם בעלי השפעה רבה מאחר והם מפגישים את הקורא עם חוויות, קונפליקטים ופחדים אוניברסליים. בהתאם לתפיסה זו, ביבליותרפיה מבוססת על ההנחה כי מפגש של המטופל עם טקסטים שונים יעורר תגובות רגשיות שונות אשר יסייעו לו לחקור היבטים נפשיים שונים ולעבד אותם. כך, ביבליותרפיה יכולה לסייע בהתמודדות עם מגוון מצבי ומשברי חיים ועם קשיים רגשים שונים שביניהם דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ועוד. בהתאם לתפיסה זו, במסגרת ביבליותרפיה המטפל והמטופל עוסקים בקריאת וכתיבת טקסטים שונים כבסיס להתבוננות משותפת בחוויותיו הרגשיות של המטופל. חשוב להדגיש כי מסגרת הטיפול באמצעות ביבליותרפיה גמישה ומותאמת להעדפותיו וצרכיו השונים של כל מטופל: חלק מהמטופלים יתרמו מקריאה ותגובה לטקסטים אשר המטפל יבחר עבורם מתוך הבנתו את צורכיהם. אחרים יעדיפו לבחור בעצמם ספרים וטקסטים ולהביא אותם למפגש הטיפולי כבסיס לשיחה. חלק מהמטופלים יעדיפו לקרא ואחרים יעדיפו לכתוב ולהביא לטיפול טקסטים שלהם עצמם. חלקם יקדישו חלק ניכר מהפגישה לדיון בטקסט וחלקם ישתמשו בו כבסיס ראשוני לשיחה שתגלוש להיבטים ונושאים שונים. כלומר, השימוש שיעשה בטקסטים השונים במסגרת טיפול באמצעות ביבליוגרפיה יותאם תמיד לצרכיו והעדפותיו האישיים של המטופל.
טיפול באמצעות ביבליותרפיה מהווה, אם כך, שיטת פסיכותרפיה אשר מכוונת להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים באמצעות שימוש בטקסטים. לאורך השנים, חוקרים ואנשי טיפול הצביעו על מספר יתרונות מרכזיים של הטיפול באמצעות ביבליותרפיה:
נורמליזציה ותחושת שיתוף: מטופלים רבים חווים את קשייהם כייחודיים, מוזרים או יוצאי דופן בטבעם או בעוצמתם, ותפיסה זו מלווה לא פעם בתחושות בדידות ודימוי עצמי ירוד. טיפול באמצעות ביבליותרפיה מספק למטופל מפגש עם מגוון רחב של דמויות ספרותיות המתמודדות עם סיטואציות, חוויות רגשיות וקשיים שונים, ומפגש זה יכול לספק תחושת נורמליזציה ושייכות: "אני לא היחיד שיש לו בעיות. יש עוד אנשים שכואבים, סובלים ומתמודדים עם קשים".
אסטרטגיות פתרון בעיות: מטופלים רבים פונים אל טיפול באמצעות ביבליותרפיה רק לאחר שניסו להתמודד עם בעיותיהם בכוחות עצמם, באסטרטגיות המוכרות להם. ניסיונות אלו הם יקרי ערך ומשמעותיים אך השפעתם מוגבלת לעתים, מאחר והמטופל משתמש באותם מנגנונים ואסטרטגיות אשר תרמו להיווצרות הסימפטומים מלכתחילה (למשל, נער מתבגר אשר אינו מכיר דרך אחרת לפתרון קונפליקטים מלבד הסתגרות והתכנסות פנימה, או אישה שמתמודדת עם הדיכאון שלה כפי שהיא מתמודדת עם בעיות חיים אחרות - בכעס וניסיון להשליך את גורמי הקושי על אנשים אחרים בסביבתה). החשיפה לטקסטים שונים באמצעות ביבליותרפיה מביאה איתה פעמים רבות גם חשיפה למגוון הדרכים בהם אנשים מתמודדים עם סיטואציות חיים שונות, ובכך מרחיבה את זווית הראייה ואת התחושה כי קיימות דרכי התמודדות נוספות מלבד אלו המוכרות למטופל. למשל, ילד אשר מתמודד עם הולדת אחות קטנה באמצעות התנהגות אגרסיבית המכוונת למשיכת תשומת הלב של ההורים עשוי לגלות, דרך קריאה ועיבוד של טקסט במסגרת ביבליותרפיה, כי ילדים רבים מתמודדים עם קושי דומה ומתמודדים איתם בדרכים שונות כמשיכת תשומת הלב של ההורים בדרכים חיוביות, דיבור ועיבוד של תחושותיהם וכן הלאה.
הרחבת היכולת להבנת מצבים פנימיים: קושי בהבנת העולם הפנימי של האדם עצמו ושל אחרים נחשב כיום לאחד הגורמים המרכזיים להתפתחות קשיים רגשיים ובין אישיים: כאשר האדם מתקשה להכיר ברגשותיו, לעבד אותם ולהבין את מקורם, גדל הסיכוי להתפתחותם של מצוקה נפשית, קשיים בוויסות העצמי והתנהגויות בלתי מותאמות חברתית. למשל, ילד אשר אינו מסוגל לעבד ולתת מילים לתחושות של כעס, עלבון או קנאה יתקשה בדרך כלל לווסת את התנהגותו, ועשוי להיות פגיע יותר להתנהגויות אלימות, התקפי זעם או בכי וכן הלאה. בדומה, אדם אשר אינו מכיר בעומס והמתח בהם הוא שרוי עשוי לפתח סימפטומים של חרדה או סימפטומים פסיכוסומטיים. בהתאם, טיפולים נפשיים שונים מתמקדים בהרחבת יכולתם של מטופלים להבין הן את המתרחש בעולם הפנימי והן את המתרחש בעולמם הפנימי של אחרים. מרבית הטקסטים הספרותיים, ובפרט טקסטים בהם נעשה שימוש במסגרת ביבליותרפיה, הם טקסטים המתארים חוויות רגשיות ובין אישיות מורכבות איתם מתמודדים אנשים. החשיפה לטקסטים אלו, והאפשרות לעבד אותם בסביבה הטיפולית, מייצרות הזדמנות בה המטופל יכול לחזק את יכולתו להתבונן, לעבד ולחשוב על מצבים רגשיים שונים. יכולת זו מוכלת עם זמן גם להתבוננות של המטופל ברגשות שלו עצמו ובאלו של הקרובים לו. כך, למשל, באמצעות העיון והעיבוד בטקסטים ספרותיים במסגרת של ביבליותרפיה מטופל עשוי להבין יותר לעומק כיצד רגשות הקנאה העזים שהוא חווה קשורים בתחושות בדידות וערך עצמי ירוד.
מודל להתמודדות: אנשים רבים חווים את קשייהם הרגשיים ו/או הבין אישיים כביטוי לחולשה, פגיעות וחוסר יכולת. החשיפה להתמודדותן של דמויות ספרותיות, והחשיפה לשימוש היצירתי שעושים כותבים שונים גם בחוויות רגשיות מכאיבות, מהוות לא פעם מודל להתמודדות אדפטיבית עם מצבים רגשיים מכאיבים. דרך עיבוד של טקסט במסגרת הטיפול באמצעות ביבליותרפיה המטופל עשוי להפנים מודל של התמודדות אקטיבית וריאליסטית עם בעיות חיים שונות, ולחוות משברים, מצבי חיים ואירועים מורכבים לא רק כמקור לקושי אלא גם כהזדמנות לצמיחה נפשית.
הרחקת הבעיה: על אף שהמפגש עם טקסטים באמצעות ביבליותרפיה מעורר לא פעם תגובות רגשיות עוצמתיות, חלק מהמטופלים נתרמים דווקא מכך שהטקסט מאפשר להם לדון בבעיות רגשיות באופן עקיף ולא ישיר. כך, לדוגמה, נער מתבגר אשר מתקשה לחשוף את רגשות הבדידות והדחייה החברתית שהוא חווה עשוי לדון בנושאים אלו באופן פתוח וכנה יותר כאשר הוא מדבר עם המטפלת שלו על חוויות דומות של דמות מספר.
עיבוד רגשי באמצעות כתיבה: כאמור, חלק מהמטופלים באמצעות ביבליותרפיה בוחרים לשתף את המטפל בטקסטים שהם עצמם כותבים. בהיבט זה, ביבליותרפיה מהווה פעמים רבות זרז לשימוש בכתיבה ככלי לעיבוד החוויות הרגשיות וכך מספקת כלי אדפטיבי להתמודדות עם חוויות רגשיות שליליות. למשל, נערה אשר מופנית אל ביבליותרפיה על רקע התנהגויות של פגיעה עצמית עשויה לגלות כי הכתיבה מאפשרת לה לווסת ולעבד מצוקות רגשיות בזמן אמת מבלי לנות לאפיקי וויסות עצמי בלתי אדפטיביים כפגיעה עצמית. בחלק מהמקרים הכתיבה נעשית, תחילה, כחלק מהתהליך הטיפולי אך עם הזמן הופכת לכלי התמודדות אדפטיבי בו המטופל יכול להשתמש גם בלי קשר לטיפול באמצעות ביבליותרפיה.
חיזוק תחושת השליטה ויכולת ההתמודדות: טיפול באמצעות ביבליותרפיה עשוי לבסס תחושות של אופטימיות, מוטיבציה ויכולת התמודדות עם רגשות ומצבי חיים מורכבים באמצעים שונים. בין אמצעים אלו נכללים החשיפה לסגנונות התמודדות חיוביים של דמויות ספרותיות, פיתוח היכולת להשתמש בקריאה ובכתיבה כאמצעי לוויסות מצוקה רגשית והיכולת לשאת ולהבין מצבים רגשיים מורכבים הנבנית באמצעות הקשר הטיפולי הנוצר במסגרת הטיפול באמצעות ביבליותרפיה.
לסיכום, ביבליותרפיה מהווה שיטת טיפול נפשי סטנדרטית במובן מסוים, מאחר ודומה לשיטות אחרות של טיפול נפשי, היא מאפשרת עיבוד רגשי מעמיק של העולם הפנימי במסגרת קשר טיפולי תומך, לצד פיתוח מיומנויות רגשיות ובין אישיות המסייעות בהתמודדות עם מצבים רגשיים ובין אישיים שונים. לצד זאת, ביבליותרפיה עושה שימוש באמצעים המספקים למטופל ערוץ חליפי או נוסף דרכו הוא יכול ללמוד, לבטא תכנים מעולמו הפנימי ולעבד תכנים וחוויות רגשיות מכאיבות. במובן זה, ביבליותרפיה מציעה מענה גם למטופלים אשר שיטת הטיפול הסטנדרטית המבוססת על שיחה ישירה על הקשיים איתם מתמודד המטופל אינה מתאימה להם. לצד זאת, חשוב לציין כי ביבליותרפיה אינה עושה שימוש רק בטקסטים כתובים אלא גם ב"סיפורים" שהמטופל מספר על ההתרחשויות בחייו ועל מצבו. המטפל מאזין לדברי המטופל כאילו היה מאזין לטקסט סיפורי ובאופן הקשבה זה מזהה את התמות הרגשיות המעסיקות את המטופל, ומסייע לו לעבד אותן. למשל, במסגרת טיפול באמצעות ביבליותרפיה המטפל יכול לשקף למטופל את הפער בין הסיפור הריאליסטי שהוא מביא על הישגים רבים אליהם הגיע במהלך חייו לבין הסיפור הפנימי-רגשי שהוא סיפור של חוסר ערך ותחושת חוסר יכולת וכישלון. בדומה, במסגרת ביבליותרפיה המטפל יכול לערוך אינטגרציה לנושאים והחוויות השונות שהמטופל תיאר ולשקף לו כי ה"סיפור" שהוא מספר הוא סיפור של בדידות וניסיון ליצור קשר קרוב יותר עם האנשים היקרים לו. באמצעים אלו המטפל יכול לשמוע את הסיפור הפנימי של המטופל אשר לא פעם מספר את סיפור היווצרותם של הקשיים והקונפליקטים הרגשיים.
האם כל אחד יכול לפנות אל טיפול באמצעות ביבליותרפיה? האם יש צורך במיומנויות או כישרון כתיבה כדי להיתרם מטיפול באמצעות ביבליותרפיה? ואם אני מתחבר לקריאה אבל לא לכתיבה? שאלות אלו ורבות אחרות מעסיקות אנשים המתלבטים לגבי פנייה לטיפול באמצעות ביבליותרפיה. בפועל, כישרון, ניסיון או יכולת כתיבה אינם תנאי הכרחי לטיפול באמצעות ביבליותרפיה: כדי להיתרם מהטיפול יש צורך בחיבור מסוים לתחום הקריאה ו/או הכתיבה, אך לא מעבר לכך. בהתאם, מחקרים מצביעם על יעילותה של ביבליותרפיה עבור מגוון רחב של אוכלוסיות, קבוצות גיל ומצבים רגשיים. בין המצבים אשר מחקרים הוכיחו כי טיפול באמצעות ביבליותרפיה מסייע בהתמודדות איתם נכללים:
* סימפטומים של דיכאון וחרדה בגילאים שונים
* התמכרויות לסמים ואלכוהול
* קשיים בתפקוד המיני
* בעיות התנהגות ואגרסיביות של ילדים
* ירידה במשקל
* שיפור מיומנויות אסרטיביות ושליטה עצמית
* שיפור הערך העצמי
* מיומנויות חברתיות לקויות בילדות
* התמודדות עם מצבי משבר בילדות שביניהם מחלות מסכנות חיים, אובדן ומחלה נפשית של אח
לסיכום, ביבליותרפיה מספת מענה לקבוצות אוכלוסייה מגוונות כאשר אופן הטיפול מותאם תמיד לגיל המטופל, מסגרת הטיפול והקשיים המאפיינים את המטופל. בהמשך הכתבה נביא דוגמאות של טיפולים באמצעות ביבליותרפיה לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות.
ילדים הם קבוצת גיל אשר עולם הפנטזיה, הדמיון והיצירה הוא עולמה הטבעי. ילדים קוראים, מאזינים לסיפורים ונהנים מעלילות פנטסטיות אליהן הם נחשפים באמצעות ספרים, אגדות וסרטים. פסיכולוגים משערים כי ההנאה והחיבור של ילדים מפעילויות אלו אינה קשורה רק לעולם הדמיון העשיר והמפותח של ילדים, אלא גם לעובדה שהעולם הסיפורי הוא עולם נגיש במיוחד לילדים, המכיל תכנים רגשיים רלוונטיים עבורם. לדוגמה, במרבית האגדות וספרי הפנטזיה המיועדים לילדים, קיימת הפרדה ברורה בין טוב לרע המסייעת לילדים להתחבר לדמויות, להפנים את המסרים הרצויים ולסדר את העולם באופן פשוט וברור. כמו כן, דמויות באגדות ובספרי ילדים נוטות להתמודד באופן מותאם עם רגשות גולמיים אשר ממלאים את עולמו של הילד באופן טבעי: ילדים חווים רגשות באופן עוצמתי וגם ההתרחשויות בסיפורי פנטזיה ואגדה נוטות להיות מודגשות וקיצוניות. כך, לדוגמה, אגדה יכולה לתאר כיצד בן סורר מגורש מהבית וכך לבטא באופן קונקרטי את פחדו הלא מודע של הילד מכך שהתנהגותו הבעייתית תביא לאובדן אהבת ההורה. כך, סיפורים מהווים אמצעי המתקשר עם עולמו הפנימי של הילד באופן ישיר ועמוק, אך מבלי לייצר חרדה רבה מדי, מאחר והילד ער לכך ש"זה רק סיפור".
ביבליותרפיה לילדים מתבססת על החיבור הטבעי בין הילד לבין העולם הסיפורי, ומאפשרת למטפל לספק לילד ערוץ תקשורת רגשי יעיל במיוחד. במסגרת טיפול באמצעות ביבליותרפיה המטפל יכול לחשוף את הילד לסיפורים שהוא מעריך שיסייעו לו בהתמודדות עם הקשיים שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה, ולסייע לו לעבד את התכנים הרגשיים והבין אישיים העולים מהסיפור. כך, למשל, המטפל יכול לכוון את הילד למחשבה על האופן בו הדמויות מרגישות ("מה אתה חושב שהילד הרגיש כשאמא שלו כעסה?"), לשקף תכנים הרלוונטיים לילד ("סינדרלה בטח היתה כל כך עצובה ובודדה כשכולן הלכו לנשף והיא נשארה לבד...") ולסייע לו לגלות דרכי התמודדות אפשריות ("מה אתה היית עושה במקומו?"). כך, טיפול באמצעות ביבליותרפיה יכול לסייע למטופל הילד להכיר טוב יותר את חוויתו הרגשית ולפתח הן דרכי התמודדות אדפטיביות והן יכולת גבוהה יותר לשאת רגשות מורכבים ושליליים. מלבד לשימוש בטקסטים כתובים, טיפול באמצעות ביבליותרפיה בילדים יכול לכלול גם הזמנה אקטיבית של המטפל לכתיבת סיפור משותף, במטרה לסייע לילד לתאר חוויות פנימיות, מחשבות ורגשות, ובמטרה לזהות ולפתח דרכי התמודדות אקטיביות ואדפטיביות. לצד השימוש שנעשה במסגרת ביבליותרפיה בילדים בטקסטים, יש לציין כי ביבליותרפיה לילדים כוללת פעמים רבות שימוש באמצעים טיפוליים נוספים שהבולט ביניהם הוא משחק חופשי דרכו הילד מספר גם כן את הסיפור של כאביו הרגשיים, כאשר המטפל מסייע לו לעבד את התכנים הרגשיים העולים מתוך המשחק. כך, למשל, המטפל יכול לשקף את המשאלה להיפטרות מאח חדש כאשר הילד משחק ב"אמא ובן שגרו לבד לבד לבד, רק הם", את התקווה להצלחה וחיזוק הערך העצמי המובעת דרך משחק בדמויות של גיבורי על בעלי כוחות מיוחדים, ואת הכעס המתעורר בעקבות גירושי ההורים אותו הילד ממחיז במשחק בו "השופט שם בכלא את אמא ואבא ואומר להם לחשוב על איך שהם התנהגו".
מתבגרים המופנים לטיפול באמצעות ביבליותרפיה או אל טיפול נפשי בכלל הם מטופלים בעלי מאפיינים ייחודיים. מתבגרים מצויים בעיצומם של תהליכי התפתחות פיסיים, רגשיים וקוגניטיביים ובהתאם - מיומנויותיהם הרגשיות של חלק מהמתבגרים אינן מפותחות דיין בחלק מהמקרים, ומקשות עליהם להשתמש בשיח הטיפולי באופן יעיל ומספק. מעבר לכך, מאחר ומתבגרים מצויים בעיצומם של פיתוח העצמאות והנפרדות מההורים, ומושקעים בעיקר בקשרים עם בני גילם, חלקם אמביוולנטיים לגבי יצירת קשרים אינטימיים עם מבוגרים בכלל ועם המטפל בפרט. כאשר לוקחים בחשבון אלמנטים אלו ומוסיפים אליהם את העובדה שחלק מהמתבגרים אינם מעוניינים בקבלת טיפול נפשי אלא מופנים אליו בלחץ הוריהם או המסגרת החינוכית - הרי שהטיפול הנפשי במתבגרים עשוי להיות מורכב במיוחד.
ביבליותרפיה למתבגרים נחשבת לשיטת טיפול יעילה מאחר ובמובנים מסוימים היא עוקפת קשיים אלו. במסגרת הטיפול באמצעות ביבליותרפיה המתבגר מוזמן לעבד חוויות פנימיות, מצבים רגשיים וסיטואציות בין אישיות באופן עקיף השומר על האוטונומיה ותחושת הכבוד האישי שלו. כך, למשל, טיפול באמצעות ביבליוגרפיה עשוי לסייע למתבגר להתחבר לכאב, העלבון והזעם הנלווים לדחייה חברתית מבלי שיצטרך להודות בפה מלא, לפחות בשלבים מוקדמים של הטיפול, בקשיים איתם הוא עצמו מתמודד. כמו כן, מתבגרים רבים מתקשים לנסח ולבטא את רגשותיהם, או מביעים התנגדות עקרונית לחשיפת רגשותיהם בפני המטפלת, וטיפול באמצעות ביבליותרפיה מציע להם ערוץ ביטוי ותקשורת חלופי. עם הזמן, דרך עיבוד עדין של התכנים הרגשיים ובנייה של הקשר הטיפולי, יכולתו ונכונותו של המטפל לחשוף ולתקשר את עולמו הפנימי גדלות, ואיתן גם יכולתו להתמודד עם קשיים רגשיים, התנהגותיים ובין אישיים שונים.
טיפול באמצעות ביבליותרפיה יכול להינתן במסגרת טיפול פרטנית אך גם במסגרת של טיפול קבוצתי. דוגמאות לטיפולי ביבליותרפיה הניתנים בין היתר במסגרת קבוצתית הם טיפולי ביבליותרפיה לקשישים, קבוצת ביבליותרפיה לילדים או מתבגרים המתמודדים עם קשיים רגשיים, קבוצות ביבליותרפיה הנערכות במסגרת אשפוז פסיכיאטרי למתבגרים וכן הלאה. ביבליותרפיה הנערכת במסגרת קבוצתית מבוססת על תפיסות ועקרונות דומים לאלו שמנחים את הטיפול הפרטני באמצעות ביבליותרפיה, אך המפגש הקבוצתי מקנה לו ממדים ויתרונות נוספים. לדוגמה, באמצעות טיפול ביבליותרפיה קבוצתי המטופל יכול לחשוף טקסטים הנוגעים למצבו הרגשי ולזכות לתמיכה קבוצתית נרחבת, הזדהות ושיתוף הן בחוויות דומות והן באסטרטגיות התמודדות ופתרון. כמו כן, ההתייחסות של קבוצה שלמה לטקסט מסוים יכולה לסייע בזיהוי ההבדלים בין תפיסות וזוויות מבט שונות, להרחיב את רפרטואר התגובות האפשרי של משתתפי הקבוצה ולחדד הבדלים רגשיים ובין אישיים בין המשתתפים (למשל, מה גורם לכך שמתבגר מסוים תופס את החיזור העיקש של הדמות בסיפור כפתטי וכמעיד על חולשתה, בעוד שמתבגר אחר ראה בה ביטוי לאהבת אמת?). טיפול ביבליותרפיה קבוצתי אף תורם פעמים רבות לילדים ומתבגרים המתנגדים ללקיחת חלק אקטיבי בתהליך הטיפולי: דרך האזנה לטקסטים ולאופן בו הם נחווים על ידי מתבגרים אחרים, ולאופן בו מתבגרים אחרים משתמשים בהם כאמצעי תקשורת וביטוי אישי, המתבגר יכול להיתרם ולעבד חוויות רגשיות גם מבלי שיחשוף את תחושותיו ורגשותיו באופן שאינו מתאים לו.
