התיאוריה של התודעה מתארת את היכולת שלנו לייחס מצבים מנטליים כמו מחשבות, רגשות, אמונות ורצונות, לעצמנו ולאחרים, ולהבין שמצבים אלו משפיעים על התנהגותנו
התיאוריה של התודעה היא תרגום של מונח שמקורו באנגלית "Theory of Mind" (או ToM), שהומשג לראשונה על ידי צמד החוקרים וודראף (Woodruff) ופרמאק (Premack) בשנת 1978. המונח מתייחס ליכולת להבין שלעצמנו ולאנשים אחרים יש עולם פנימי המאופיין במחשבות, רגשות, אמונות ורצונות ושאלו מניעים את התנהגותנו. יכולת זו מאפשרת הבנה טובה יותר של עצמנו ושל אחרים, יצירת קשר, אינטראקציה חברתית ושיתוף פעולה.
בניגוד לאופן שבו אנו תופסים חפצים או תופעות טבע, כאשר אנו מתבוננים באדם אחר רובנו מייחסים לו חיים נפשיים פנימיים, נקודת מבט ייחודית על העולם, יכולת לחשוב ולהרגיש. הבנה זו, שאחרים פועלים על פי מצבים מנטליים סובייקטיביים, היא הליבה של תיאוריית התודעה. מושג סמוך אך שונה הוא מנטליזציה, יכולת מתקדמת המשלבת הבנת מצבים מנטליים של האחר ועצמי לצד מעורבות רגשית, ויסות רגשי ביחסים ועיבוד חוויות רגשיות.
תיאוריית התודעה עומדת בבסיס מגוון פעולות ואינטראקציות יומיומיות: כשאנו בוחרים מתנה לחבר ומנסים לדמיין מה ישמח אותו או כשאנו שואלים את עצמנו מדוע אנו ממשיכים לדחות משימה באופן עקבי – אנו עושים שימוש ביכולת זו באופן אינטואיטיבי. אף שהיא נראית טבעית, מדובר במיומנות מורכבת המתפתחת בהדרגה לאורך הילדות והבגרות.
התפתחות התיאוריה של התודעה
תיאוריית התודעה מתחילה להתפתח החל משנת החיים הראשונה ומושפעת משילוב של גורמים ביולוגיים, קוגניטיביים וסביבתיים. להלן אבני דרך בהתפתחותה התקינה:
בגיל הינקות מופיעים ניצני היכולת להבין את עולמם הפנימי של אחרים. תינוקות מגלים עניין בפנים ובתנועות אנושיות, מגיל חודשיים מחייכים חיוך חברתי ומעורבים באינטראקציות חברתיות. לקראת סוף השנה הראשונה לחיים, מתרחשת "מהפכת החודש התשיעי", שלב שבו הם מתחילים להבין מטרות וכוונות של אחרים.
בגילאי שנתיים-שלוש ילדים עדיין חיים בעולם אגוצנטרי ועלולים להניח כי מה שהם מרגישים או יודעים תקף גם לאחרים. לדוגמה, ילד עשוי להביא את הצעצוע האהוב עליו כדי לנחם ילד אחר, מתוך הנחה שגם עבור האחר זהו הצעצוע האהוב ולכן יתנחם. בשלב זה הורים ממלאים תפקיד מרכזי בהתפתחות ToM כשהם מפרשים עבור הילד את עולמו הרגשי (למשל, "נראה שאתה כועס כי הוא לקח לך את המשחק") ומקשרים בין רגשות להתנהגות.
בסביבות גיל ארבע מתרחש שינוי התפתחותי משמעותי, ילדים מתחילים להבין כי לאנשים אחרים יש אמונות ייחודיות, שונות ואף שגויות. דרך מקובלת להמחיש זאת היא באמצעות מבחן "האמונה הכוזבת": הילד צופה בסצנה שבה אדם מניח חפץ בקופסה אחת, וכאשר האדם אינו נוכח החפץ מועבר לקופסה שנייה. הילד נשאל, "היכן האדם יחפש את החפץ?".
לרוב, ילדים מתחת לגיל ארבע עונים באופן שיטתי ושגוי כי האדם יחפש בקופסה השנייה, היכן שהחפץ באמת נמצא. לעומתם, מגיל ארבע בערך ילדים מצליחים במשימה ומצביעים על הקופסה הראשונה, היכן שהאדם חושב שהחפץ נמצא. הצלחה במשימה מעידה על ההבנה כי לאחר יש תודעה שונה משלנו – כלומר, על התפתחות היכולת הבסיסית לייחס מצבים מנטליים סובייקטיביים לאחרים.
בגיל ההתבגרות ילדים לומדים להבין רגשות מורכבים, מצבי ביניים, אירוניה ומניעים נסתרים ובמקביל חלים שינויים נרחבים במבנים במוח הקשורים בעיבוד מידע חברתי. יכולת ToM ממשיכה להתפתח גם בהמשך החיים.
רכיבים קוגניטיביים ורגשיים של ToM
התיאוריה של התודעה כוללת שני מרכיבים מרכזיים: המרכיב הקוגניטיבי והמרכיב הרגשי. המרכיב הקוגניטיבי מתייחס להבנת מחשבות, אמונות וכוונות של הזולת ואילו המרכיב הרגשי, עוסק בהבנת רגשותיהם של אחרים. בעוד ששני המרכיבים מושפעים מאינטליגנציה רגשית ומיכולות קשב, המרכיב הקוגניטיבי מושפע גם מזיכרון עבודה, הבנת שפה ואינטליגנציה ואילו המרכיב הרגשי קשור ביכולת אמפתית.
אמפתיה, היא היכולת להבין ולחלוק את החוויות הרגשיות של אחרים. היא מסתמכת על רשתות מוחיות – קבוצות של אזורים שונים במוח העובדים יחד, החופפות לאלו של ToM, אך דורשת גיוס נוסף של רשתות המעורבות בעיבוד רגשי. בעוד ש-ToM מאפשר לנו להבין מה אחרים חושבים או מרגישים, אמפתיה מוסיפה את המימד של עיבוד רגשי של אותם המצבים.
קשיים בהתפתחות התיאוריה של התודעה
התפתחות תיאוריית התודעה אינה אחידה ותלויה בגורמים סביבתיים, רגשיים ונוירולוגיים. ילדים הגדלים בסביבה שאינה מספקת תיווך רגשי, או חווים חוויות טראומטיות, עלולים להראות קושי בהבנת מצבים מנטליים ובוויסות רגשי. כמו כן, קשיים ניכרים נצפו במגוון הפרעות נוירו-התפתחותיות.
עיכוב או קושי ב-ToM מאפיינים אוכלוסיות שונות, ביניהן ילדים ובוגרים עם תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD), מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ועוד. בחלק מהמקרים מדובר בקושי בהבנה קוגניטיבית של מצבים מנטליים ובאחרים בקושי בהבנה רגשית.
בקרב ילדים ובוגרים על הקשת האוטיסטית תועדו קשיים בעיבוד מידע חברתי, בזיהוי רגשות, בהבנת כוונות ובפענוח הומור או מטאפורות. עם זאת, לא כל אדם על הספקטרום חווה קושי משמעותי ב-ToM, וכן מיומנויות שפה טובות וניסיון חברתי עשויים לשפר יכולת זו. באופן דומה, גם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז עשויים להפגין קשיים בפרשנות של מצבים חברתיים או בפתרון בעיות.
מחקרים מצביעים על כך שתכניות המשלבות פיתוח מיומנויות חברתיות, שפה ותפקודים ניהוליים נמצאו יעילות. למשל, חיזוק יכולות שפתיות ולמידת מילים מנטליות כמו "חושב" ו"מרגיש", עבודה על עיכוב תגובה, ותיווך רגשי של מצבים חברתיים. ככל שההתערבות מתרחשת מוקדם יותר, כך היא עשויה לסייע באופן משמעותי יותר להתפתחות מיטבית של יכולות ToM.
תיאוריית התודעה היא אחת מאבני הבניין של חיינו החברתיים והרגשיים, היא מאפשרת לנו להבין אחרים, לפתח אמפתיה וליצור קשרים משמעותיים.
מקורות
Gabriel, E. T., Oberger, R., Schmoeger, M., Deckert, M., Vockh, S., Auff, E., & Willinger, U. (2021). Cognitive and affective Theory of Mind in adolescence: developmental aspects and associated neuropsychological variables. Psychological research, 85(2), 533-553
Premack, D., & Woodruff, G. (1978). Does the chimpanzee have a theory of mind?. Behavioral and brain sciences, 1(4), 515-526
Rakoczy, H. (2022). Foundations of theory of mind and its development in early childhood. Nature Reviews Psychology, 1(4), 223-235
Szamburska-Lewandowska, K., Konowalek, L., & Brynska, A. (2021). Theory of Mind deficits in childhood mental and neurodevelopmental disorders. Psychiatr Pol, 55(4), 801-13 3
Völlm, B. A., Taylor, A. N., Richardson, P., Corcoran, R., Stirling, J., McKie, S., ... & Elliott, R. (2006). Neuronal correlates of theory of mind and empathy: a functional magnetic resonance imaging study in a nonverbal task. Neuroimage, 29(1), 90-98
