תפריט נגישות

Autism Diagnosis - אבחון אוטיזם

אבחון אוטיזם נקבע על פי התנהגות נצפית או מדווחת המעידה על פגיעה בתקשורת והתנהגות חזרתית, והאבחנה ניתנת על-ידי רופא ופסיכולוג בעלי הכשרה בתחום. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי פונים לאבחון אוטיזם, כיצד מתבצע תהליך האבחון והמלצות טיפוליות.

אבחון של תסמונת הקשת האוטיסטית (אוטיזם) נקבע על פי התנהגות נצפית או מדווחת המעידה על פגיעה עקבית ורחבה בתקשורת חברתית, ודפוס חזרתי ומוגבל של התנהגות, עניין או פעילות. למעשה, מחקרים אשר בהם נעשו ניסיונות לגלות סמנים ביולוגיים המעידים על אוטיזם, אשר היו יכולים לשמש גם כדרך אבחון, לא הניבו עד היום תוצאות משביעות רצון. כמו כן, מאפיין נוסף המקשה על אבחון אוטיזם הוא ההטרוגניות של התסמונת, שכן לא ניתן למצוא סימפטום אחד המעיד בהכרח על התסמונת או לזהות מסלול התפתחות המשותף לכל המתמודדים עם אוטיזם. 

בישראל, דיווחים עדכניים מצביעים על אבחון של ילד אחד מכל 200 ילדים בגילאי 1-12, כאשר ברוב המקרים אוטיזם מאובחן לפני גיל 3. פנייה מוקדמת לאבחון אוטיזם היא משמעותית ביותר, מאחר ומחקרים מצביעים על כך שטיפול מוקדם לאוטיזם, מעלה את הפוטנציאל של המטופל לשפר את תפקודו בתחום התקשורתי, ההתנהגותי והלימודי.

מתי פונים לאבחון אוטיזם?

אוטיזם בינקות (1-2 שנים)

חוקרים סבורים כי בשנתיים הראשונות לחיים, ובפרט בשנה הראשונה, לא קיימים סימנים מהימנים לאיתור אוטיזם. יחד עם זאת, בינקות ניתן לזהות שתי קבוצות אשר נוטות להיות מאובחנות באוטיזם בהמשך. הקבוצה הראשונה כוללת תינוקות קשים להרגעה, והקבוצה השנייה כוללת תינוקות נוחים במיוחד שנוטים להעסיק את עצמם ומעדיפים להיות לבד.

בשנה השנייה לחייהם של פעוטות אשר מאוחר יותר מאובחנים באוטיזם, ניתן לזהות עיכוב ברכישת התנהגויות סימבוליות כמו: מילים ראשונות, הצבעה, מחוות גופניות (למשל נפנוף לשלום), חיוך חברתי או צחוק כתגובה במהלך אינטראקציה אשר אינה פיזית. סיבת הפנייה השכיחה ביותר לאבחון היא איחור בהבנה ובהפקה של דיבור.

אוטיזם בגיל הרך (3-5 שנים)

בנוסף לעיכוב בהתנהגויות סימבוליות אשר מתחילות להירכש בשנתיים הראשונות לחיים, בגילאי 2-3 ניתן לראות עודף של התנהגויות מסוימות, כמו התנהגות חזרתית וסטראוטיפית (כמו נפנוף ידיים), צורך בגרייה אוראלית מרובה (כמו הכנסת חפצים לפה) ותנועתיות יתר. בגיל זה מתהווה ההתנהגות החברתית, כך שבקרב הילדים המאובחנים נראתה פחות התנהגות של קשר עין (או קשר עין אשר אינו איכותי), פחות משחק הדדי, וכן פחות תגובתיות לקריאה בשמו של הילד או הפניית קשב משותף (כמו התנהגות של הצבעה).

אוטיזם בגילאי בית הספר

בגילאי בית הספר מתרחשת עליית מדרגה בדרישות החברתיות המוצבות בפני ילדים וכן במורכבות יחסי הגומלין הסביבתיים. כך, במקרים רבים, במיוחד ברמות התפקוד הגבוהות על הרצף, הקשיים התקשורתיים וההתנהגותיים של הילד או הילדה באים לידי ביטוי באופן בולט יותר.

למשל, התנהגויות חזרתיות כמו הפקת רעשים (לדוגמה אקולליה) ותנועתיות-יתר, עשויים להקשות על הסביבה הלימודית. בנוסף, הקשיים התקשורתיים עשויים להקשות על רכישת חברים חדשים בכיתה חדשה וכך עלולים להסב מצוקה רגשית משמעותית. כמו כן, הקושי השפתי יכול להתבטא בקשיים לימודיים בתחומים המילוליים.

אוטיזם בבגרות

מבוגרים יכולים לפנות לאבחון אם וכאשר לא קיבלו אבחנה מתאימה בילדות. מקרים אלו שכיחים יותר כאשר מדובר באבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה (אשר כונה בעבר גם אספרגר). למעשה, מבוגרים אלו מתפקדים באופן סביר ברוב תחומי החיים מלבד בתחום החברתי, כאשר הם מפצים על קשייהם בעזרת אינטליגנציה גבוהה ולמידה או חיקוי של התנהגויות חברתיות. יש לציין כי תת-אבחון בקרב מבוגרים בתפקוד גבוה נפוץ יותר בקרב נשים.

תהליך אבחון אוטיזם

מי רשאי לתת אבחנה?

על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שיצא לאור בשנת 2013, על מנת לקבוע אבחנה של אוטיזם יש צורך ברופא ופסיכולוג אשר כל אחד מהם קבע כי מדובר באבחנה זו. כלומר, יש ביניהם הסכמה על האבחנה של תסמונת הקשת האוטיסטית (Autism Spectrum Disorder).

על הפסיכולוג להיות בעל אחת מההכשרות הבאות: (1) פסיכולוג התפתחותי; (2) פסיכולוג קליני מומחה שיש לו הכשרה מוכחת בתחום הקליני של הילד; (3) פסיכולוג שיקומי או חינוכי בתנאי שיש לו הכשרה מוכחת בתחום אבחון האוטיזם.

כאמור, במקביל לאבחון הפסיכולוגי, חייבת להיות הסכמה של רופא מומחה בעל אחת מההכשרות הבאות: (1) פסיכיאטר של ילדים ונוער; (2) רופא ילדים מומחה עם ניסיון של 3 שנות עבודה לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד; (3) מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד.

כיצד מתבצע תהליך אבחון אוטיזם?

תהליך האבחון מתחיל בשאלוני סינון אשר מטרתם לאתר ילדים שיש להם סימנים המצביעים על סיכון גבוה לאוטיזם. מדובר בשאלונים קצרים יחסית המיועדים להורים ויש בהם שאלות על הופעת התנהגויות המוכרות כאופייניות לילדים אשר מצויים על הרצף האוטיסטי. העברתם פשוטה ואינה מחייבת הכשרה מעמיקה בכלי האבחון או בתחום האוטיזם.

כאשר שאלוני הסינון מעידים על סיכוי גבוה לאוטיזם, הנבדק יופנה אל רופא ופסיכולוג אשר מורשים באבחון אוטיזם. מעבר לכלי האבחון המקובלים בכל אבחון פסיכולוגי, הפסיכולוג המאבחן יעשה שימוש בכלי אבחון מומלצים לאוטיזם שנקבעו על ידי משרד הבריאות. כלים אלו הם ריאיון או תצפית, אשר נשענים על כלי אבחון אובייקטיבים ומועברים על ידי איש מקצוע מנוסה בתחום האוטיזם ובעל הכשרה ספציפית להעברת הכלי. הכלי הראשון, נקרא ADI-R והוא כולל ראיון קליני הנערך על ידי פסיכולוג או איש מקצוע אחר. הכלי השני, נקרא ADOS והוא כולל תצפית בהתאם לגירויים אשר מניח הבודק, בהתאם לגילו ותפקודו של הנבדק.

המלצות טיפוליות

על פי הקשיים הספציפיים, רמת התפקוד וגילו של הנבדק, הפסיכולוג והרופא המאבחנים יניחו בפני הנבדק או משפחתו המלצות טיפוליות אשר מטרתן לקדמו בתחומים שונים. למשל, כאשר קיים עיכוב ברכישת שפה או תקשורת סימבולית, המטופל יופנה לקלינאית תקשורת. כאשר קיים קושי בוויסות חושי או קושי מוטורי, המטופל יופנה לריפוי בעיסוק, וכן הלאה.

ניתן להתאים שיטה טיפולית מבין השיטות אשר פותחו לעבודה עם מטופלים על הרצף האוטיסטי, כמו שיטת DIR או שיטת ABA. זאת ועוד, בהינתן קשיים חברתיים, ניתן לפנות לקבוצה למיומנויות חברתיות המיועדת למטופלים על הרצף. בנוסף, האבחון מקנה לנבדק זכויות מרשויות המדינה, בהתאם לרמת התפקוד שלו, כמו חינוך מיוחד או סל שיקום. 


מקורות

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח., נוימן, מ. (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה (מהדורה שישית). תל אביב: דיונון.

דרומי, א. (2018). אוטיזם – מסע להבנת הרצף. הרצליה: ניב.

משרד הבריאות (2013). אבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי (חוזר מנכ״ל מס׳: 15/13). ירושלים. https://www.health.gov.il/hozer/mk15_2013.pdf

אנשי מקצוע בתחום

טיפול באוטיזם