שיטת DIR (Developmental Individual Relationship), המוכרת גם בשם שיטת גרינשפן, היא שיטת טיפול המיועדת לטיפול בילדים המתמודדים עם אוטיזם או הפרעות התקשרות חמורות. השיטה פותחה על ידי הפסיכיאטר ד"ר סטנלי גרינשפן והפסיכולוגית הקלינית ד"ר סרינה וידר, והחלה להיקלט בישראל לפני כעשר שנים. שיטת DIR היא שיטת טיפול אינטנסיבית הדורשת השקעה רבה, אך נחשבת לשיטה יעילה בטיפול במצבי אוטיזם והפרעות התקשרות.
אוטיזם הוא שם כללי לקבוצת הפרעות המצויות על הספקטרום האוטיסטי וכוללות פגיעות, ברמה חמורה יותר או פחות, ביכולות התקשורתיות, השפתיות, ההתנהגותיות והתפקודיות של האדם. מאפיין בולט במיוחד של מצבי אוטיזם הוא הקושי המשמעותי ביצירת תקשורת בין אישית אפקטיבית: אנשים עם אוטיזם נוטים להימנע מיצירת קשרים בין אישיים ולסבול מקשיים שפתיים ותקשורתיים המקשים עליהם להבין, לפרש ולהתנהג באופן תואם בסיטואציות חברתיות.
התפתחותם של ילדים עם אוטיזם לקויה בדרך כלל במגוון היבטים- בהיבט המוטורי, הקוגניטיבי, השפתי, הרגשי והבין אישי ובהתאם, שיטת DIR מבוססת על בניית תכנית טיפולית מקיפה הכוללת טיפול רב מערכתי באמצעות קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכותרפיה- בתאם לצרכיו הספציפיים של הילד. עם זאת, הרכיב המרכזי והייחודי לטיפול באמצעות שיטת DIR הוא רכיב ה"זמן יחד" (floor-time, במקור).
זמן יחד מתייחס למפגשים יזומים בני כחצי שעה המתקיימים בין 6-8 פעמים ביום בין הילד לבין ההורה או אחד ממטפליו של הילד. במסגרת זמן יחד ההורה/מטפל מפעילים את הילד באופן המכוון לחיזוק התקשורת והקשר, אך מבלי לכוון אותו לרכישת או שיפור מיומנויות ויכולות מסוימות. זמן יחד מכוון לחיזוק הקשר ויכולות התקשורת בהתאם לרצף שלבי ההתפתחות הטבעיים ובהתאם- במסגרת זמן יחד המטפל/הורה מצטרף אל הילד בכל פעילות שהוא מבצע, אך מנסה להעשיר את הפעילות, לסייע לילד להרגיש כי הוא נמצא עם אדם נוסף ולהרחיב את יכולותיו התקשורתיות.
שיטת DIR יוצאת מהנחה כי קיימים שישה שלבים מרכזיים בהתפתחות המוקדמת. שלבים אלו מתקיימים על פי לוחות זמנים קבועים פחות או יותר בהתפתחות הנורמלית, אך ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות להתמודד אפילו עם המטלות ההתפתחותיות הקשורות בשלבים המוקדמים ביותר. לפי שיטת DIR, לקויותיהם המולדות של ילדים עם אוטיזם מקשות עליהם להתמודד עם שלבי ההתפתחות, ולכן הם זקוקים לליווי וגרייה אינטנסיביים יותר כדי לנוע ביניהם. מפגשי זמן יחד מאפשרים להורה/מטפל להפעיל ולגרות את הילד באופן שיקדם את התפתחותו בין השלבים.
וויסות עצמי (0-3 חודשים): בשלב זה הילד נחשף לגירויים רבים ושונים ומטרתו המרכזית היא השגת איזון בין קליטת הגירויים לבין וויסות הקליטה כך שלא תהיה מציפה מדי. מתוך איזון זה, הילד יכול להתחיל להתעניין בסביבה ובגירויים שבה. ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות כבר בשלב זה: עקב רגישותם החושית הגבוהה הם מתקשים לווסת את ההצפה הנובעת מהמפגש עם הגירויים החיצוניים ולהסתגר בעולמם הפנימי במקום לגלות עניין בעולם החיצוני. כאשר ילד עם אוטיזם נמצא בשלב זה, ההורה /מטפל המבלה איתו זמן יחד יסייע לו להתמודד עם גירויי הסביבה מבלי להעמיס עליו גירויים מציפים מדי.
אינטימיות (2-7 חודשים): בשלב זה של ההתפתחות, תינוקות נורמליים מתחילים לזהות וליצור קשר אישי יותר עם המטפלים בהם: הם יוצרים קשר עין ממוקד יותר, מחייכים ומתקשרים באמצעות צלילים וקשר עין. ילדים עם אוטיזם מתקשים מאוד בשלב זה, מאחר והם נוטים להסתגרות והתכנסות בעצמם במקום להפניית תשומת הלב לסביבה. במסגרת זמן יחד, ההורה/מטפל יסייע לילד המצוי בשלב זה להתחיל להרגיש שנוכחות האחר אינה מהווה איום המצריך הסתגרות.
תקשורת הדדית (6-9 חודשים): שלב זה מאופיין בהרחבת התקשורת של הילד עם אחרים: הוא מתחיל לשלוט בדרכים להבעת רצונותיו, יוזם אינטראקציות ומגע עם גירויים שונים, מביט סביבו, מתקשר באופן פעיל יותר ונותן ביטוי לחוויות רגשיות ראשוניות. בשלב זה, האתגר של הילד הוא להצליח ליצור משחק וקשר הדדיים יותר. כך, למשל, במסגרת זמן יחד הוא יוכל להתחיל לקבל יוזמות של האחר (למשל, לקבל הצעה של ההורה/מטפל לבנות מגדל באופן מעט שונה מזה שהילד חשב עליו).
תקשורת מורכבת (12-18 חודשים): בשלב זה מאופיין בשכלול התקשורת הבין אישית וחווית הרצון והכוונה האישית.
רעיונות רגשיים (24-30 חודשים): שלב זה מאופיין בהתחלת השימוש בייצוגים וסמלים, המאפשר לילד להתחיל להשתמש בתקשורת מילולית. כמו כן, שלב זה מאופיין ביותר תשומת לב לחוויה הרגשית. במסגרת זמן יחד, ההורה/מטפל יסייע לילד לייצג את חוויותיו הפנימיות והרגשיות דרך משחק סימבולי ומילים.
חשיבה רגשית (30-36 חודשים): פיתוח יכולת סימבולית ברמת מורכבות הולכת וגדלה, כאשר הילד מתחיל להבין רעיונות ומושגים לא קונקרטיים. בשלב זה ההורה/מטפל ישתמש בזמן יחד כדי לחזק את יכולתו של הילד למשחק סימבולי ולהכרת עולמו הרגשי.
