זמן רצפה, או זמן יחד, הוא טכניקה העומדת בלב שיטת DIR לטיפול במצבי אוטיזם.
שיטת DIR היא שיטת טיפול אינטנסיבית ורב מערכתית המכוונת לתת מענה לצרכי הילד במגוון היבטי החיים בם הוא מתקשה. בהתאם, השיטה מבוססת על בניית תכנית טיפולית מותאמת לצרכי הילד הכוללת מרפאים בעיסוק, תרפיסטים, קלינאית תקשורת ואנשי מקצוע נוספים, במידת הצורך.
האלמנט המרכזי בשיטת DIR הוא זמן רצפה: מפגשים יזומים בין הילד לבין מטפלים שונים של הילד (הורים, בני משפחה, מטפלים מקצועיים) אשר מתקיימים בין 6-8 פעמים ביום ואורכם בין 20-30 דקות בכל פעם.
העיקרון המנחה העומד בלב מפגשים אלו הוא שהמטפל מצטרף אל הילד במקום בו הוא נמצא מבחינה רגשית והתפתחותית, אך עושה זאת באופן שמצליח להעשיר את החוויה הרגשית והבין אישית של הילד. במסגרת זמן רצפה המטפל אינו מכוון את הילד להתמודדות עם מטלות התפתחותיות או כישורים שפתיים/התנהגותיים בהם הוא מתקשה, אלא מצטרף אל הפעילות המעסיקה את הילד ומסייע לו להתחיל לחוות אותה כפעילות משותפת בעלת משמעות רגשית. זאת, בניגוד לאופן המבודד והחזרתי בו ילדים אוטיסטיים רבים מתנהלים באופן טבעי.
המטפל המלווה את הילד במסגרת זמן רצפה צריך להבין את השלב ההתפתחותי בו הילד נמצא (להרחבה על השלבים ההתפתחותיים לחצו כאן) ולהצטרף אליו באופן שתואם את יכולותיו אך במקביל- המטפל מגרה את הילד בעדינות להרחבת התקשורת וחוויה. כך, למשל, כאשר ילד מפריח בועות סבון, המטפל במסגרת זמן רצפה יכול ללוות את הפרחת הבועות בתיאור החוויה הרגשית ("אוי-אוי-אוי, הבועה התפוצצה..."), בהוספת רעיון משלו ("עכשיו אני מנסה לתפוס אותה") או בהזמנה לאינטראקציה משחקית הדדית ("עכשיו אני נושפת את הבועה אליך... ועכשיו אתה נושף את בועה אלי...?").
לסיכום, שיטת DIR היא שיטת טיפול היוצאת מהנחה כי ילדים בעלי התפתחות תקינה מתפתחים בתוך קשר בין אישי משמעותי, וכי ניתן לקדם את התפתחותם המעוכבת של ילדים עם אוטיזם באמצעות יצירה אינטנסיבית של סיטואציות בין אישיות מקדמות התפתחות. בהתאם לתפיסה זו, זמן רצפה הוא טכניקה המכוונת ליצירת אינטראקציות בין אישיות חוויתיות ומשמעותיות רגשית המותאמות לצרכי הילד. זמן רצפה הוא האמצעי המכוון לבניית וחיזוק הסביבה הרגשית מקדמת ההתפתחות, בעוד שמטלות תפקודיות, שפתיות והתנהגותיות נוספות שהילד צריך להתמודד עמן מקבלות מענה במסגרת התערבויות טיפוליות נפרדות.
