תפריט נגישות

Bulimia Nervosa - בולימיה

בולימיה, או בשמה המלא בולימיה נרבוזה, הנה הפרעה המשתייכת לקבוצה המכונה קבוצת הפרעות אכילה. בולימיה קרויה על שם הבולמוסים שמאפיינים אותה, התקפי זלילה, אשר מלווים בדרכים קיצוניות לסילוק האוכל, בכדי למנוע עלייה במשקל.

מהלך ההפרעה

בדומה למצב של אנורקסיה, בולימיה מאופיינת בשאיפה לרדת במשקל הגוף באופן דרסטי. האדם מנסה להרעיב את עצמו, אך מתייאש ופונה להתקף זלילה, אשר מאופיין באכילה מהירה ומרובה של מזון, לרוב משמין, עד אשר פיזית לא ניתן לאכול יותר, לדוגמא בשל כאבי בטן חזקים. התקפי הזלילה מעוררים תחושה של פאניקה, דיכאון ואשמה, היות והאדם מרגיש כי איבד שליטה, ועלול לעלות במשקל. כתוצאה מכך הוא פונה ל"התנהגויות מפצות", כלומר לדרכים למניעת העלייה במשקל. התנהגויות אלו כוללו הקאה יזומה, לקיחת חומרים משלשלים, עשיית חוקן ועוד. לרוב התנהגויות אלו לא מצליחות לסלק את כל המזון שנצרך, כך שאין ירידה קיצונית במשקל הגוף.

תפוצה וגורמי סיכון

נמצא כי בולימיה פוקדת כ-2%-4% מהאוכלוסייה, בעיקר נשים צעירות. במובן זה היא יותר שכיחה מאנורקסיה. הסברה היא כי בולימיה נפוצה אף יותר, בשל מקרים רבים של בולימיה שאינם מדווחים, בין היתר היות ובמצב של בולימיה, משקל הגוף נשמר תקין, כך שההפרעה לא בולטת למראית עין.
בולימיה פורצת בסביבות גיל ההתבגרות, בקרב נערות שברובן היו במשקל גוף ממוצע, כלומר לא בעודף משקל. נמצא כי במרבית המקרים, מדובר בנערות אשר מתפקדות כשורה, לדוגמא בלימודים ומבחינה חברתית, אשר מאוד שאפתניות, ונתונות ללחצים חברתיים, בכל הקשור לכמיהה החברתית לרזון. כמו כן נמצא כי אלו נערות אשר נוטות להיות אימפולסיביות, וכחלק מכך יותר פגיעות להתמכרויות, לדוגמא לסמים ולאלכוהול. כמו כן, מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שבמרבית המקרים, בולימיה מופיעה בקרב נערות אשר חוות קושי גדול בתהליך הפרידה מההורים, כחלק מהפיכתן לבוגרות ועצמאיות.

דרכי טיפול

הטיפול בבולימיה הנו קריטי, שכן ללא טיפול, בולימיה עלולה להפוך למצב כרוני. בולימיה מטופלת לרוב באמצעות פסיכותרפיה, הניתנת ע"י פסיכולוגים, ובאמצעות תרופות פסיכיאטריות, הניתנות ע"י פסיכיאטרים. הטיפולים הנפוצים בפסיכותרפיה הנם טיפול דינאמי, וכמו כן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הטיפול הפסיכיאטרי המקובל הנו באמצעות תרופות נגד דיכאון. במרבית המקרים בולימיה לא מצריכה טיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי. נמצא כי כ-66% מהלוקות בבולימיה מחלימות תוך 18 חודשי טיפול, כאשר מחצית מהנערות חוזרות שוב לדפוסים הבולימיים בשלב כלשהו בהמשך חייהן.


ביבליוגרפיה

אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: הוצאת דיונון, מהדורה רביעית.

Sadock, B.J. Kaplan, H.I. Sadock, V.A. (2007). Kaplan & Sadock's Synopsis of psychiatry: Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, tenth edition.

תחומי מומחיות:
בולמיה ,הפרעות אכילה

אנשי מקצוע בתחום

בולמיה