תפריט נגישות

Judith Lewis Herman - ג'ודית לואיס הרמן

ג'ודית לואיס הרמן היא פסיכיאטרית אשר טבעה את המונח פוסט טראומה מורכבת ופיתחה מודלים טיפוליים חדשניים לכך. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הרקע של ג'ודית לואיס הרמן ועל עבודתה בתחום הטראומה.

ג'ודית לואיס הרמן היא פסיכיאטרית, כותבת, חוקרת ואקטיביסטית, אשר עבודתה בתחום הבנת ההשפעות של טראומות מתמשכות ודרכי הטיפול בהן, נחשבת לחלוצית ורבת השפעה. לאורך השנים, התמקדה הרמן בעבודה בעיקר עם ילדים ונשים, קורבנות גילוי עריות, התעללות ואלימות במשפחה. היא טבעה את המושג פוסט טראומה מורכבת, לתיאור מכלול תסמינים האופייני לאנשים אשר חוו טראומה ממושכת, ופיתחה מודלים טיפוליים חדשניים לכך. היא משמשת כפרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, וכאחראית על תחום הכשרת מטפלים ב"תכנית לקורבנות אלימות" אשר הקימה במחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים קיימברידג’. 

רקע

הרמן נולדה בניו יורק ב-1942 להורים ממשפחות יהודיות אשר היגרו ממרכז אירופה. אביה היה פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטת העיר ניו יורק, ואמה הייתה פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית. אמה, אשר הייתה פעילה פוליטית, נחשדה בשנות ה-50 בחברות במפלגה הקומוניסטית ובעקבות כך לא המשיכה בדרך אקדמית. בראיונות עמה, הרמן מייחסת לאמה השפעה רבה על עיצוב דרכה המקצועית ועל פעילותה למען זכויות אוכלוסיות מוחלשות. הרמן למדה במכללת רדקליף ולאחר מכן בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. כסטודנטית צעירה הייתה פעילה במחאות של התנועה לזכויות האזרח וכנגד המלחמה בוייטנאם. בסוף שנות ה-60 הצטרפה למאבק תנועות הנשים, והחלה לקחה חלק בקבוצות פמיניסטיות שונות. כל אלה השפיעו על השקפת עולמה המקצועית ועל תחומי העניין בהם בחרה להתמקד בעבודתה.

התמקדות בגילוי עריות

בראשית שנות ה-70, בתחילת התמחותה בפסיכיאטריה, פגשה הרמן 2 מטופלות אשר היו מאושפזות לאחר ניסיונות אובדניים, ושיתפו אותה כי היו קורבנות של גילוי עריות בילדותן. בהמשך הכשרתה במקומות אחרים, ביניהם מרפאה קהילתית ללא עלות לבריאות הנפש של האישה, פגשה עוד ועוד סיפורים דומים על התעללות וגילוי עריות בילדות. עדויות אלה ודיווחים נוספים מעמיתים, לימדו אותה על שכיחות התופעה, זאת בניגוד לטענה אשר הייתה מקובלת בזמנו כי מדובר בתופעה נדירה ביותר, עם שכיחות של גילוי עריות בארצות הברית של 1 למיליון. בתקופה זו למדה על השפעותיה המזיקות של חשיפה מוקדמת לאלימות מינית על ההתפתחות הנפשית, תובנה אשר תלווה את המשך עבודתה.

הרמן שיתפה פעולה עם עמיתתה, הפסיכולוגית ליסה הירשמן, ויחד פרסמו ב-1976 מאמר על ממצאיהן, בכתב העת ללימודי נשים "Signs". המאמר זכה לתפוצה רחבה מפה לאוזן, ובעקבותיו קיבלו השתיים מכתבים רבים מנשים ברחבי ארצות הברית אשר הוסיפו ללמד עד כמה התופעה של אלימות והתעללות מינית במשפחה הייתה נרחבת. ב-1981 פרסמו השתיים  את הספר "Father-Daughter Incest" אשר זכה לפרסים.

רקע לטראומה והחלמה

בתחילת שנות ה-80, החלה הרמן את עבודתה במחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים קיימברידג', אחד מבתי החולים האוניברסיטאיים של אוניברסיטת הרווארד. יחד עם הפסיכולוגית מארי הארווי, הקימה במחלקה זו את ה"תכנית לקורבנות אלימות" (The Victims of Violence Program), תוכנית חדשנית לטיפול בטראומה נפשית, אשר סיפקה בנוסף הכשרה לאנשי מקצוע בבריאות הנפש וערכה מחקרים לקידום הידע בנושא. במסגרת עבודתה בתכנית העמיקה הרמן את הבנתה והיכרותה עם ביטוייה והשלכותיה של אלימות ממושכת ביחסים בין אישיים. תכנית זו פועלת מאז והפכה למרכז טיפולי משפיע ובעל שם. 

בבית חולים קיימברידג' פגשה הרמן את הפסיכיאטר בסל ואן דר קולק, אשר התמקד גם הוא בעבודה עם אנשים הסובלים מפוסט טראומה, אך בעיקר לוחמים משוחררים. יחד עם עמיתים נוספים הקימו קבוצת מחקר אשר בחנה את השפעותיו של דחק פוסט טראומטי על אוכלוסיות שונות. בקבוצה זו נחשפה הרמן להקשרים שונים בהם מתרחשת טראומה מלבד ההקשר המשפחתי, ולקווי הדמיון בתגובות אנשים לכך. התובנות אשר הפיקה מהעבודה בתכנית לקורבנות אלימות ומקבוצת המחקר שימשו בסיס לכתיבת ספרה השני ופורץ הדרך, "טראומה והחלמה", אשר יצא ב-1992.

פוסט טראומה מורכבת

במסגרת ספר זה, טבעה הרמן את המונח פוסט טראומה מורכבת, בכדי למלא לקונה בשיח המקצועי על טראומה באותה העת, אשר התמקד באפיון וטיפול בפוסט טראומה הנגרמת מחשיפה לאירוע טראומטי יחיד, דהיינו הפרעת דחק פוסט טראומטית. היא ביקשה לתת את הדעת על פוסט טראומה הנגרמת מחשיפה לטראומה מתמשכת וחוזרת, לרוב במסגרת יחסים קרובים, כגילוי עריות בילדות, אלימות במשפחה, שבי במלחמה ועוד.

הרמן עמדה על אופייה הייחודי של הטראומה המורכבת הנובע ממשכה, ממערכת היחסים הקרובה עם התוקפן אשר מאפיינת רבים מהמקרים (למשל ילדים עם הוריהם המתעללים), ומחוסר היכולת או הקושי העצום לחמוק ממצב זה. בהתאמה, הצביעה על השפעותיה הנרחבות יותר, הכוללות לצד תסמינים פוסט טראומטיים המאפיינים גם מקרים יחידים, מאפיינים נוספים כבעיות בויסות רגשות ודחפים (למשל קושי בשליטה בכעס, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, נטילת סיכונים מוגברת), שינויים בתודעה (כגון אמנזיה דיסוציאטיבית), פגיעה בזהות ובדימוי העצמי, קשיים בקיום מערכות יחסים קרובות, כמו גם סומטיזציה, קשיים בתחום המיני ועוד. כל אלה גורמים לליקוי משמעותי בתחומי חיים שונים.

בשל אופייה הייחודי של פוסט טראומה מורכבת, סברה הרמן כי השיטות הקיימות לטיפול בטראומה אינן מתאימות. לאור זאת, פיתחה בספר זה ובהמשך עבודתה מודלים ייחודים של פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית לקורבנות אלימות ממושכת ופרסמה מדריכים למטפלים בנושא. בין הנחות היסוד של גישתה נמצא דגש על חמלה וביסוס תחושת ביטחון דרך הקשר הטיפולי, מתן מרחב לסיפור האישי של הנפגעות והנפגעים, מתן תוקף והכרה לעוולות שנעשו להם תוך נקיטה עמדה מוסרית ברורה. כל זאת כדי לסייע לקורבנות האלימות להיפטר מבושה, פחד, ייאוש ואשמה אשר ליוו אותם שנים רבות. כמו-כן, שמה הרמן דגש על עבודה קבוצתית בכדי לייצר תחושה של קהילתיות המשמעותית לתהליך ההחלמה. 

נכון להיום, נעשה שימוש במושג של פוסט טראומה מורכבת בהקשרים קליניים ומקצועיים שונים, אך הוא טרם קיבל מעמד רשמי על-ידי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקני. המהדורה ה-11 והעדכנית של מסמך סיווג המחלות של ארגון הבריאות העולמי (ה-ICD) מ-2018 מכירה בהפרעה זו לראשונה, אך מהדורה זו טרם נכנסה לשימוש בישראל. 

לאורך השנים ערכה וכתבה הרמן בשותפות מספר ספרים, ופרסמה פרקי ספרים ומאמרים בכתבי עת שונים. 2 ספריה המרכזיים תורגמו לשפות שונות, ועבודתה זכתה להכרה בינלאומית ולפרסים שונים. ב-2017, כחלק מפעילותה האקטיביסטית, לקחה חלק בספר בו 27 פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים מבריאות הנפש העריכו את מצבו הנפשי של הנשיא דאז דונלד טראמפ. 


מקורות

לואיס הרמן, ג'. (2001). טראומה והחלמה. עם עובד

ראיון עם ג'ודית לואיס הרמן (2019). מדברים על טיפול. הבלוג של עדי בר וויטסון. נדלה ב25 ביוני 2022 מתוך https://talktipul.com/judith-lewis-herman/

Clark, M. (2021). Judith Herman, The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women. Retrieved June 25, 2022 from https://jwa.org/encyclopedia/article/herman-judith

Judith Herman. Retrieved June 25, 2022 from https://www.radcliffe.harvard.edu/people/judith-herman

Herman, J. L. (2006). My life and work. In C. R. Figley (Ed.), Mapping trauma and its wake: Autobiographic essays by pioneer trauma scholars (pp. 77–83). Routledge/Taylor & Francis Group

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה