תפריט נגישות

Traumatic Stress Victims - נפגעי חרדה

נפגעי חרדה הם אנשים אשר נכחו באירוע טראומטי אשר כלל איום ממשי לשלמותם הגופנית ו/או הנפשית, ובתגובה אליו מפגינים תגובות גופניות, התנהגותיות ונפשיות של חרדה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על דרכי התמודדות וכללים להגשת עזרה ראשונית לנפגעי חרדה.

"במקום שבעה פצועים ועשרות נפגעי חרדה..." נשמע מוכר? בישראל, למרבה הצער, הביטוי נפגעי חרדה הפך לביטוי מוכר ושכיח אשר נלווה פעמים רבות לנפילת טילים. מי ומה הם אותם נפגעי חרדה, כיצד להתמודד אם הפכת לאחד מאותם נפגעי חרדה, והאם ומתי יש צורך בסיוע מקצועי?

נפגעי חרדה - הגדרה

נפגעי חרדה הם אנשים אשר נכחו באירוע טראומטי אשר כלל איום ממשי לשלמותם הגופנית ו/או הנפשית, ובתגובה אליו מפגינים תגובות גופניות, התנהגותיות ונפשיות של חרדה. בין תגובות אלו יכולים להיות סימפטומים של רעד, הזעה, דפיקות לב מואצות, עילפון, צעקות, קפיאה במקום, חוויה עזה של פחד, תחושת חוסר אונים, בכי ועוד. במרבית המקרים, נפגעי חרדה יתאוששו ממצב החרדה בו הם שרויים לאחר מספר דקות או שעות יחד עם ההכרה בכך שהסכנה חלפה.

חשוב להדגיש כי לא כל האנשים אשר נוכחים באירוע טראומטי מוגדרים כנפגעי חרדה, אלא רק אלו מהם שמפגינים תגובות חרדה גם לאחר סיום האירוע. לא ברור מדוע אנשים מסויימים הופכים לנפגעי חרדה בעוד שאחרים אשר חוו את אותו האירוע מגיבים באופן שונה, אך סביר להניח כי ההבדלים נובעים ממידת הסכנה, מידת החוסן הנפשי, אובדנים בחיים וברכוש שנלוו או לא נלוו לאירוע ומהחוויה הסובייקטיבית: אנשים אשר חשו חסרי אונים וקרובים למוות מצויים בסיכון גבוה יותר להיות נפגעי חרדה מאנשים אשר חוו שליטה ויכולת התמודדות בעת האירוע. גם אירועי העבר וההיסטוריה האישית משפיעים על האופן בו נחווה האירוע המאיים ועל התגובה אליו.

חשוב לציין שתגובת חרדה בסמוך לאירוע טראומתי אינה אותו דבר כמו הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD), ואינה אומרת שהאדם יפתח PTSD בהמשך. במידה ותגובת החרדה לא עוברת לאחר מספר שעות או יורדת מאוד בעוצמתה לאחר מספר ימים, יכול להיות שמדובר בהפרעת דחק אקוטית (Acute Stress Disorder), וחשוב לפנות לייעוץ מקצועי. בחלק מהמקרים, כמו למשל לאחר פעולות טרור, ניתן להגיש בקשה לזכאות לטיפול נפשי דרך ביטוח לאומי.  

נפגעי חרדה - כיצד מתמודדים?

נפגעי חרדה זוכים בדרך כלל לטיפול מידי על ידי כוחות ההצלה וצוותים של בריאות הנפש המגיעים לאיזור האירוע, כאשר ההתמודדות הראשונית כוללת בעיקר הרגעה ומתן אפשרות לספר על האירוע והרגשות שליוו אותו. כאמור, מרבית נפגעי החרדה יצליחו להתאושש תוך זמן מה ולשוב לתפקוד רגיל, כאשר מספר אלמנטים יכולים לסייע בהתמודדות:

תמיכה: כמה בנאלי - ככה נכון: נפגעי חרדה זקוקים לתמיכה, עידוד ואוזן קשבת. חלק מהנפגעים ירגישו צורך לספר שוב ושוב את הסיפור וחלקם יעדיפו לא לדבר על האירוע אלא רק להיות בקרבת האנשים איתם הם מרגישים בטוחים. כדאי להישאר קשובים לצרכיהם של נפגעי חרדה ולכבד אותם.

להישאר יחד: פעמים רבות, נפגעי חרדה נשלחים מהאיזור בו התרחש האירוע הטראומטי וכך מופרדים מבני משפחותיהם והסביבה הקרובה. על אף ההקלה המיידית שעשויים נפגעי חרדה לחוש בעקבות ההתרחקות מאיזור הסכנה, שיטה זו אינה יעילה ולכן חשוב להשאיר את נפגע החרדה עם האנשים הקרובים לו היכולים לספק לו תמיכה ומענה.

מעש"ה - ארבעה כללים להגשת עזרה ראשונה נפשית

משרד הבריאות גיבש מספר עקרונות תחת ראשי התיבות: מעש"ה:

1. מיקוד והבעת מחויבות לנפגעים - הבהירו להם שהם לא לבד ושאתם איתם.

2. עידוד לפעולות יעילות - מתן הנחיות לפעולות פשוטות יכול להגביר את תחושת השליטה ולהסיח את דעתם מהמצוקה. אפשר למשל להציע להם לשתות מים, לאסוף מספרי טלפון או ליצור קשר עם קרובי משפחה. 

3. שאלה של שאלות פשוטות המאפשרות חשיבה ובחירה - זאת לעומת שאלות רגשיות שעשויות להגביר את מצוקתם. שאלות פשוטות על האירוע יכולות לכלול: כמה זמן אתם כאן? מאיפה הגעתם? הגעתם לבד? תרצו לחזור הביתה עכשיו או להישאר כאן עוד קצת?

4. הבניה של רצף האירועים - תיאור רצף האירועים והדגשת סיום האירוע יכולה לסייע עם תחושת הבלבול וחוסר היציבות המאפיינות את מצבם של נפגעי חרדה.


מקורות

עזרה ראשונה נפשית בשעת חירום. אוחזר מתוך אתר משרד הבריאות.
https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/Anxiety/Pages/default.aspx

טיפול נפשי לנפגעי חרדה עקב פעולת איבה (2022). אוחזר מתוך אתר כל זכות.
https://www.kolzchut.org.il/he/טיפול_נפשי_לנפגעי_חרדה_עקב_פעולת_איבה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה