ניהול צוותים בזמן מלחמה: כלים מעשיים לחיזוק חוסן

מיכל גור, עינת טאובר-בורוכוב, אירה לפרדין, קמליה ויטנר, ליאורה פלר-יהלום, עדי פנחס-רבי

מצבי חירום ומלחמה מערערים את תחושת היציבות והוודאות בכל מערכות החיים. במציאות כזו, מנהלים מוצאים עצמם מתמודדים עם אתגר כפול: מצד אחד הם נדרשים לשמור על רציפות תפקודית של הצוות והארגון, ומצד שני להוות מקור תמיכה, ביטחון והחזקה עבור עובדיהם. ייחודו של התפקיד הניהולי במצבי קיצון טמון בכך שהמנהלים אינם רק מתמודדים אישית עם אותה מציאות מאתגרת, אלא גם נושאים באחריות לרווחת אחרים.

המאמר הנוכחי מבקש להעניק למנהלים ארגז כלים מעשי וממוקד, שישמש אותם בשגרה ובמיוחד בשעת חירום. לצד מאמרים רבים שפורסמו בתקופה האחרונה ועוסקים בהיבטים טיפוליים או מערכתיים של חוסן, כאן נתמקד במבט ניהולי-יישומי: שישה כלים פשוטים, בהירים וברי-יישום, אשר מחזקים את החוסן האישי, הצוותי והארגוני גם תחת תנאים של אי-ודאות ומשבר.

כלי 1: התאמת ציפיות – להגדיר מחדש מהי הצלחה

במצבי סטרס, המערכת הסימפתטית, אשר אחראית לתגובת הגוף למצבי חירום, פועלת בעוצמה. פעולתה מצמצמת את יכולות הריכוז והחשיבה, ועל כן, קשה להגיע לתפוקה מלאה. לכן, כדאי למנהל להוריד את ציפיות העבודה ליעד ריאלי, ולתת לכך גם לגיטימציה ארגונית ואישית. התאמת הציפיות מחזירה לצוות תחושת שליטה ומפחיתה ביקורת עצמית.

איך ליישם? כדאי לנהל שיח פתוח עם העובדים, להכיר בכך שירידה בתפוקה היא טבעית, להגדיר מחדש סטנדרטים ריאליים, ולחגוג גם התקדמות חלקית.

כלי 2: פישוט משימות – הפחתת עומס וחיזוק תחושת מסוגלות

כשמוצפים, קשה להתמודד עם משימות מורכבות. במצבי הצפה העומס הקוגניטיבי גובר, והמוח מתקשה בעיבוד מידע, חשיבה בהירה וריכוז. פישוט משימות מאפשר הפחתת גירויים עודפים וחוויית שליטה, ומחזק את תחושת המסוגלות. אלה גורמים קריטיים לשימור חוסן ולתפקוד מתמשך במצבי משבר או שיבוש.

איך ליישם? חשוב לפרק כל משימה ליחידות ברורות, ישימות ופשוטות, להגדיר מטרות קצרות טווח (יומיות), ולספק הוראות ברורות ותמיכה שוטפת.

כלי 3: יצירת שגרות יציבות – עוגן שמחזיק את הצוות

שגרה קבועה מסייעת לשמור על ויסות רגשי ומחשבתי. שגרות מפעילות את המערכת הפרא-סימפתטית, המערכת בגוף האחראית להרגעה, ובכך מפחיתות חרדה ומחזירות תחושת שליטה. בעידן של אי-ודאות, שגרה מספקת עוגן, ומאפשרת שימור תפקוד לאורך זמן.

איך ליישם? להקפיד על פתיחת יום קבועה (סבב רגשי, תיאום ציפיות), סיכומי יום, ושמירה על מבנה עקבי של משימות, גם אם התוכן משתנה. חשוב להדגיש את ערך השגרה כמשאב חוסן.

כלי 4: מתן רשות "לא לתפקד" – קבלה וחמלה עצמית

כולנו בני אדם. מתן לגיטימציה לכך שיש ימים פחות טובים מוריד לחץ ומאפשר חזרה מהירה יותר לאיזון. זהו תנאי בסיסי ליצירת מרחב בטוח, בו ניתן לשתף בקושי ולבקש עזרה.

איך ליישם? חשוב לאפשר לעובדים להביע בגלוי קושי ("היום אני לא במיטבי"), להימנע משיפוטיות, ולעודד איזון אישי בין מחויבות לבין רווחה נפשית. מתן רשות פנימית "לא לתפקד במלוא העוצמה", גם עבור מנהלים, מפחית שחיקה ומאפשר התאוששות.

כלי 5: חיזוק קשרים חברתיים – שייכות וחוסן קבוצתי

קשרים אנושיים טובים הם מקור כוח בתקופה מאתגרת. על פי מודלים של חוסן, תמיכה חברתית מונעת שחיקה ובדידות, מחזקת שייכות, שומרת על תפקוד ומונעת פגיעות נפשית.

איך ליישם? רצוי לעודד שיח לא פורמלי, ליזום מפגשים קצרים לשיתוף ולחזק את תחושת הצוות כמרחב לתמיכה הדדית. נוכחות אנושית עקבית יוצרת עוגן רגשי ותחושת ביחד.

כלי 6: הכרה בקושי – מנהיגות אותנטית, שיח רגשי ואמון

הכרה בקושי, עידוד שיח פתוח סביב מצוקה ומתן שם לרגש מאפשרים לעובדים לגיטימציה להיות פגיעים. שיח כזה מפחית סטיגמה, מגביר אמון ומעודד פנייה לעזרה. הכרה בקושי היא תנאי ליצירת אמון הדדי, הן בין עובדים לבין עצמם, והן בין עובדים למנהלים.

איך ליישם? מומלץ לעודד שיח על אתגרים, גם ברמת ההנהלה, לשתף באופן מותאם, ולנרמל תחושות של פחד או קושי. דוגמה אישית של מנהיגות אנושית מגבירה אמון, שייכות ותחושת ביטחון לאורך זמן.

סיכום

הכלים המוצעים אינם רק עוזרים לשרוד ולהתמודד בתקופות קשות, הם מאזנים את תגובת ההישרדות האוטומטית באמצעות מודעות, קבלה וחיזוק מערכות התמיכה. יישומם בונה אמון, גמישות ותחושת משמעות, ומאפשר לארגון חוסן וצמיחה מתוך המשבר.

על הכותבות

מייסדות מיזם ResilienceHub - לתמיכה וליווי א.נשים וארגונים במציאות משובשת ולחימה מתמשכת. יועצות ארגוניות בכירות בעלות ניסיון של מעל 15 שנים במערך מדעי ההתנהגות של צה"ל ובמגוון ארגונים עסקיים, ציבוריים וביטחוניים. מפתחות ומנחות סדנאות ותהליכי עיבוד חוויות לחימה ביחידות צה"ל וכן סדנאות לחיזוק חוסן ולצמצום לחץ ושחיקה בארגונים ציבוריים ועסקיים.

מיכל גור – יועצת ארגונית בכירה, מנחת קבוצות מוסמכת ומאמנת ניהולית ואישית ([email protected]).

עינת טאובר-בורוכוב – פסיכולוגית ארגונית מומחית, יועצת קריירה, מתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ומדריכת יועצים ארגוניים. שותפה לפיתוח מתודולוגיית עיבוד חוויות לחימה בצה"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל״ ([email protected]).

אירה לפרדין – פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מומחית, מדריכת יועצים ארגוניים וראש ההתמחות בניהול ופיתוח הון אנושי במסלול לתואר שני במנהל מערכות חינוך בסמינר הקיבוצים. הובילה את הפיתוח וההטמעה של תפיסות, מודלים וכלים לניהול ופיתוח קריירה בצה"ל ([email protected]).

קמליה ויטנר – פסיכולוגית ארגונית-תעסוקתית מומחית, מנחת סדנאות מוסמכת, יועצת ארגונית בכירה במגוון ארגונים עסקיים, ביטחוניים וציבוריים, יועצת קריירה ועוסקת בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ([email protected]).

ליאורה פלר-יהלום – יועצת ארגונית בכירה, יועצת לתהליכים אסטרטגיים-מערכתיים ומדריכת יועצים ארגוניים ([email protected]).

עדי פנחס-רבי – יועצת ארגונית בכירה, מומחית בניהול פרוייקטים מערכתיים, מנחת קבוצות, ומדריכת יועצים ארגוניים. ראש צוות ב"תכנית עמית" שהינה תוכנית לאומית לחיזוק החוסן הנפשי של מי ששירת במלחמת "חרבות ברזל"([email protected]).

מקורות

Adler, A. (1931). What Life Should Mean to You. Blue Ribbon Books

Avolio, B. J., & Gardner, W. L. (2005). Authentic leadership development: Getting to the root of positive forms of leadership. The Leadership Quarterly, 16(3), 315–338

Beck, J. S. (2011). Cognitive behavior therapy: Basics and beyond (2nd ed.). Guilford Press

Heifetz, R. A., & Laurie, D. L. (1997). The work of leadership. Harvard Business Review, 75(1), 124–134

Luthar, S. S., Cicchetti, D., & Becker, B. (2000). The construct of resilience: A critical evaluation and guidelines for future work. Child Development, 71(3), 543–562

Masten, A. S. (2001). Ordinary magic: Resilience processes in development. American Psychologist, 56(3), 227–238

McEwen, B. S. (2007). Physiology and neurobiology of stress and adaptation: Central role of the brain. Physiological Reviews, 87(3), 873–904

Neff, K. D. (2003). Self-compassion: An alternative conceptualization of a healthy attitude toward oneself. Self and Identity, 2(2), 85–101

Putnam, R. D. (2000). Bowling alone: The collapse and revival of American community. Simon & Schuster