תפריט נגישות
חיפוש

דיכאון וטיפול במסגרת השירות הצבאי

דיכאון וטיפול במסגרת השירות הצבאי

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אחד המעברים החדים והמשמעותיים העוברים על בני נוער בישראל הוא המעבר לשירות הצבאי: גיל ההתבגרות הוא גיל בו גדלים העצמאות והחופש והנער/נערה מגבשים את זהותם העצמית, מעמיקים את קשריהם הבין אישיים ומרחיבים את טווח התנסויותיהם. המסגרת הצבאית, לעומת זאת, היא מסגרת נוקשה בעלת חוקים מוגדרים. לפחות בשלבי הגיוס הראשונים נדרש המתגייס הצעיר לוותר על עצמאותו ולהתמודד עם המסגרת החדשה כאשר הוא מרוחק מסביבתו התומכת הטבעית.

מרבית המתגייסים עוברים תהליך טבעי של הסתגלות למסגרת הצבאית, אשר בסופו הם מצליחים להתאים עצמם למערכת הצבאית מבלי לחוות מצוקה אקוטית. יחד עם זאת, חלק מהחיילים חווים במהלך שירותם הצבאי משבר נפשי משמעותי אשר דורש טיפול נפשי.

ניתן לחלק את המשברים הנפשיים המתרחשים הצבא לשלוש קבוצות מרכזיות:

הפרעות פוסט טראומטיות: הפרעה פוסט טראומטית היא הפרעת חרדה הפורצת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי הכולל סכנת חיים או פגיעה של האדם עצמו או אנשים אחרים. חלק מן החיילים נחשפים, במהלך שירותם, לאירועים טראומטיים כקרבות, פיגועים, התנקשויות ופציעות וכתוצאה מכך מפתחים הפרעה או סימפטומים פוסט טראומטיים.
הפרעות נפשיות: חלק מן ההפרעות הנפשיות נוטות לפרוץ בשלהי גיל ההתבגרות; המסגרת הצבאית עשויה להיות מסגרת מלחיצה ותובענית ולכן עשויה לשמש זרז לפריצתן של הפרעות נפשיות אשר סביר להניח כי היו פורצות בשלב חיים מאוחר יותר.
משברים הקשורים בהסתגלות: רבים מן החיילים הסובלים מקשיים רגשיים או פסיכולוגיים אינם סובלים ממחלת נפש או מהפרעה פוסט טראומטית. חיילים אלו מתמודדים עם קשיים הנוגעים להסתגלות למסגרת הצבאית וזקוקים לייעוץ, טיפול או הכוונה אשר יאפשרו להם להתגבר על המשבר איתו הם מתמודדים ולשוב לתפקוד.
מאמר זה עוסק במשברים מקבוצה זו והטיפול בהם.

משברים - למה דווקא בצבא?

לא פעם אנו שומעים על מקרים של בני נוער מוצלחים, חברותיים ומאושרים אשר "הצבא שינה אותם מקצה לקצה". ואכן, המסגרת הצבאית מעמידה בפני מרבית המתגייסים אתגרים ולחצים שונים מאוד מאלו בהם התנסו במשפחתם ובבית הספר. כאשר קשיים מתעוררים בסביבתו הטבעית של הנער, עומדים לרשותו רשת התמיכה החברתית- משפחתית וניתנת לו האפשרות להתמודד עם קשייו בקצב המתאים לו. בצבא, לעומת זאת, הנער מנותק ממערכות התמיכה בהן הוא מורגל ונדרש לתפקד גם אם חברתו עזבה אותו בערב שלפני.

מוטי גלעם, עובד סוציאלי קליני, מטפל משפחתי ויועץ נישואין מוסמך וקב"ן (קצין בריאות נפש) בצה"ל, מצביע על מספר גורמים הקשורים בפריצת משברים בתקופת השירות הצבאי:

"אחד הדברים שמשפיעים מאוד על ההסתגלות לצבא הוא המסר שמעבירה המשפחה למתגייס.

אם ההורים תופסים את הצבא כבזבוז זמן ("לא עדיף לך ללכת ללמוד?") או מעבירים מסר שלא יחזיקו מעמד אם הילד יעזוב את הבית, החייל מגיע עם רגשות אשמה וחרדה והופך פגיע עוד יותר ללחץ. מעבר לכך, הכניסה למסגרת הצבאית היא מאוד אינטנסיבית והפידבק ניתן בה מאוד מהר: תוך שבוע של טירונות מודבקות תוויות ונעשה סיווג- מי "נשמה טובה", מי אף פעם לא עוזר וכד'. הפידבק המהיר הזה, שניתן הרבה פעמים באופן בוטה, מציב בפני המתגייס "מראה" שיכולה לעורר הרבה לחץ וקושי. דוגמא לכך, למשל, היא נער שסובל מהפרעת קשב וריכוז- באזרחות, החברים שלו יודעים שלוקח לו יותר זמן להתארגן, שהוא קצת מעופף, אבל בצבא הוא יכול להיות מסווג, בטעות, כעצלן ואגואיסט. הצבא, לפחות בשלבי השירות הראשונים, הוא מסגרת מלחיצה ולכן עשוי לשמש כטריגר לקשיים שלא היו מתבטאים בסביבה פחות עמוסה ולוחצת.

יחד עם זאת, יש אנשים שבאמת קשה להם יותר עם אופי המסגרת הצבאית. אם הצבא מאתר בזמן את הקשיים ומתאים את סוג ומיקום התפקיד ליכולות והקשיים, השירות עשוי להיות חוויה טובה. כאשר ההתאמה הזאת לא נעשית- עשויים לפרוץ משברים".

במקרים קיצוניים מאוד, משברים בצבא מובילים לאובדנות. למה זה קורה דווקא בצבא?

ניסיונות אובדניים קשורים פעמים רבות לקשיים שהזכרנו קודם- התמודדות עם מסגרת חדשה ומלחיצה ללא רשתות תמיכה הרגילות. כאשר המתגייס מבקש ומקבל עזרה, הקשיים האלו עשויים להיפתר, אבל חוסר היענות או היעדר פנייה לעזרה עשויים לגרום לחייל לתחושה שאין עם מי לדבר על המצוקה שלו. תחושת ה"אין מוצא" מאוד מסוכנת ועשויה להביא למעשים אובדניים. מעבר לכך, אנחנו יכולים לראות שלפעמים דווקא אנשים עם הרבה מוטיבציה לשירות, שמציבים לעצמם רף מאוד גבוה, מועדים לאובדנות: יש תחושה של "או ניירת או סיירת"- או שאני ביחידה הכי מובחרת או שאני לא רוצה כלום. במקרים אלו, כאשר המתגייס לא מתקבל או נושר מקורס איכותי במיוחד, עלולים להתעורר בושה ומצוקה משמעותיים.

הגמישות מאוד חשובה, צריך להתכונן נפשית לכך שהצבא לא תמיד הגיוני ברמת הפרט ושיש רפרטואר של תפקידים, לא מדובר ב"שחור או לבן".

קל"ב, קב"ן, או שחבל על הזמן? במי ניתן להיעזר בצה"ל

רבים מהחיילים חשים כי הנוקשות והראייה המערכתית המאפיינים את הצבא יביאו לחוסר התחשבות בקשיים, הרצונות והצרכים שלהם. חשש זה מונע מחיילים רבים לפנות לעזרה גם כאשר הם חווים מצוקה משמעותית.

למרות תחושה זו, מסביר גלעם, צה"ל ערוך כיום לטיפול ועזרה בתחום הנפשי: חשוב זכור שהצבא הרבה יותר מותאם ורגיש היום מבעבר. מפקדים מונחים לשים לב ולהתייחס למצוקה וקשיים של חיילים, ובמרבית המקרים עושים זאת. כאשר מתעורר קושי, פונים למפקד הישיר והוא מעביר הלאה את הבעיה, בהתאם לסוגה: אם מתעורר קושי סביב תנאי השירות- ניתן לפנות למש"קית ת"ש (תנאי שירות) אשר יכולה להתאים את מסגרת השירות לצרכיו של החייל. למשל, חייל שבמשפחתו יש מצב כלכלי קשה, או שאחד מבני המשפחה סובל ממחלה קשה, עשוי לעבור לשרת קרוב לבית. במקרה והקושי הוא נפשי (קשיים בהסתגלות, חרדה, דיכאון וכן הלאה), פונים לברה"ן- יחידה העוסקת בבריאות הנפש בצבא. מדובר בגוף מטפל ומסייע אשר מציע גם טיפולים קצרים של ליווי ותמיכה בהסתגלות הראשונית וגם טיפולים ארוכים יותר- טיפול בדיכאון או טיפולים שמקלים על ההתמודדות לאורך השירות.

חשוב להדגיש כי פנייה לברה"נ או לקב"ן אינה מקלקלת או "מלכלכת" את התיק האישי- אנשים שפונים לעזרה מקבלים ייעוץ, הכוונה וסיוע, ולא בהכרח מסווגים כסובלים מבעיות רגשיות או מועמדים לשחרור מהצבא.

ביבליוגרפיה

שלב השיגור- התמודדות המשפחה עם גיוס ילדיה לצה"ל/ לאה קסן ותמר ויטנברג, הוצאת מכון הנרייטה סאלד, 2000.
פסיכותרפיה קצרת-מועד לישראלים צעירים בעת השירות הצבאי בזמן שלום/ אברהם בלייך ואלי חן, מתוך "פסיכותרפיה קצרת-מועד", בעריכת דסברג, איציקסון ושפלר, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית תשנ"ז

למידע נוסף על טיפול בדיכאון בצפון, טיפול בדיכאון בבאר שבע , טיפול בדיכאון בחיפה, טיפול בדיכאון בירושליםטיפול בדיכאון בתל אביב

מאמרים נוספים בתחום: דיכאון קלדיכאון קלינידיכאון אחרי לידה

מידע נוסף לטיפול בדיכאון: טיפול בדיכאון - מוזל, פסיכולוגים מומלצים לטיפול בדיכאוןפסיכוליגים קלינים לדיכאון

אנשי מקצוע בתחום

דיכאון

עוד מאמרים שיעניינו אותך