חיפוש

דואגים לחייל שלך? טיפים להתמודדות

דואגים לחייל שלך? טיפים להתמודדות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

לצד ההתמודדות עם אזעקות, נפילות טילים ופגיעה בשגרה היומיומית, חלק מהמשפחות מתמודדות גם עם הדאגה ליקיריהן אשר משרתים בשירות סדיר או גויסו למילואים. משפחות לחיילים בשירות סדיר חוות עלייה ברמת הדאגה לאור ההסלמה במצב הביטחוני והאפשרות למבצע קרקעי, ואילו משפחותיהם של חיילי המילואים מתמודדות עם השינוי בשגרת החיים ועם מגע פתאומי עם שירות צבאי בעת משבר. איך מתמודדים?

"כבר שבועיים אני לא ישנה": הורים לחיילים

הורים לחיילים קרביים מתמודדים מדי יום ביומו עם הדאגה לשלומם, אך דאגה זו גוברת במצבי משבר וערעור של המצב הביטחוני. הורים רבים חווים כאב וחוסר אונים לאור העובדה שאין באפשרותם להגן ולסייע לילדם אשר עלול להיות בסכנה, ומרגישים ש"מי שלא חווה את זה- לא מבין מה זה". למרות זאת, ישנן מספר דרכים שמסייעות בהתמודדות.

לנסות לשמור על שגרה: כן, דווקא עכשיו השמירה על השגרה חשובה במיוחד. צפייה אינסופית בטלוויזיה, המתנה מתוחה ליד הטלפון וכן הלאה הן תגובות טבעיות אך בלתי יעילות מאחר ואינן מאפשרות רגיעה והסחת דעת.

לדבר על זה: ייתכן ואתם מרגישים צורך "להיות חזקים בשבילו", אך שיתוף ברגשות השונים, שביניהם פחד עז וכעס ("למה הוא התעקש כל כך ללכת לקרבי?! אמרתי לו!")- הוא כלי מרכזי להתמודדות. דווקא בתקופה זו חשוב במיוחד להרחיב את מעגל התמיכה ולשתף ברגשות.

להמשיך להשקיע בילדים שבבית: הימנעו מהפניית כל האנרגיה לדאגה לבן החייל, והקצו תשומת לב לילדים שבבית. כך תקלו גם עליהם וגם על עצמכם.

עשו משהו: תחושת חוסר אונים היא תחושה קשה במיוחד, ובפרט למי שמצוי בתחושת מתח ודאגה. בדקו האם אתם יכולים להתנדב ולסייע לחיילים או לקבוצות אוכלוסייה אחרות, וסביר להניח שתחוו עלייה מסוימת בתחושת השליטה והרגיעה.

איך יודעים עם הדאגה מוגזמת? קשה מאוד למדוד את הדאגה ולהבחין בין דאגה "נורמלית" לדאגה ,מוגזמת", אך במידה ואתם חווים סימפטומים פיסיים או רגשיים חמורים, אשר אינם מאפשרים לכם לתפקד, גורמים למצוקה עזה או פוגעים באופן ניכר במערכות היחסים שלכם- ייתכן ואתם זקוקים לסיוע והכוונה מקצועית בהתמודדות עם החרדה. במקרים אלו, אל תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי.

את בבית- והוא במילואים

בעוד שמשפחות ה"סדיריניקים" רגילות במידה מסוימת לדאגה הנלווית לשירותו של הבן החייל, משפחותיהם של חיילי מילואים מתמודדות עם מעבר חד משגרה יומיומית למצב של דאגה וחשש. כאשר מדובר במילואימניק בעל משפחה, נוספים לדאגה לשלומו גם קשיי ההתמודדות עם ניהול משק הבית ועם פחדיהם של הילדים. איך מתמודדים בכל זאת?

שומרים על שגרה: מנסים לשמור על שגרה ככל האפשר, כדי לסייע לילדים, וגם לכן עצמכן, לא לשקוע בדאגה ולא להוסיף קשיים לקושי שקיים ממילא.

מגבילים את הצפייה בטלוויזיה: באופן טבעי, מרבית ערוצי הטלוויזיה עוסקים במצב הביטחוני, אך בפועל, מעט מאוד אינפורמציה מתחדשת. הצפייה הממושכת בתמונות והכתבות החוזרות מגבירה לא פעם את תחושת חוסר האונים וחוסר הודאות ולכן מומלץ להתעדכן אך לא לשקוע בצפייה.

מבקשים עזרה: לא מתביישים לגייס סבים, סבתות וחברות לסיוע הן במטלות היומיומיות של איסוף הילדים מהגנים, בישול ובייביסיטר, והן במתן תמיכה רגשית. הכוח שלכן הוא הכוח של המשפחה כולה.

אומרים לילדים את האמת- במידה: אחד הקשיים המרכזיים הוא ההתמודדות עם שאלות הילדים ופחדיהם בנוגע לאפשרות ש"משהו יקרה לאבא". על אף שהורים רבים מנסים להסתיר מילדיהם את המצב, ילדים חשים היטב את הדאגה וקולטים לא מעט מידע מסביבתם. לכן, חשוב להסביר להם במילים פשוטות את המצב ולהדגיש את ריבוי האמצעים בהם מגנים עליהם ועל אביהם/אחיהם: כדאי להסביר שמרבית המלחמה היא אווירית ולכן מסוכנת פחות, לתאר להם את כלי הנשק החזקים והממגנים שיש ברשותנו ובעיקר- לתת להם מקום להביע את רגשותיהם, ולשתף בכך שגם אתן דואגות- אך בטוחות שהכל יהיה בסדר.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך