תפריט נגישות
חיפוש

התמכרות לאוכל

התמכרות לאוכל

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

פעם, לפני עשרות, מאות ואלפי שנים, האוכל בחברה המערבית שימש רק למטרת הזנה והישרדות. אלא שככל שהחברה המערבית הלכה והתבססה כחברה של שפע, הלך האוכל וקיבל משמעויות נוספות: האוכל הפך לאמצעי בילוי, סמל סטטוס ומקור הנאה לא פחות משהוא משמש להזנה. על רקע זה, אנו עדים בעשורים האחרונים גם בשימוש לרעה שנעשה באוכל ובאופן ספציפי- לתופעה של התמכרות לאוכל.

האם אתה מכור לאוכל?

התמכרות לאוכל אינה מונח פורמלי ואינה נכללת בהגדרות הפורמליות של הפרעות אכילה. יחד עם זאת, אנשים לא מעטים מרגישים שגם אם אינם עונים לאבחנה של אחת מהפרעות האכילה הפורמליות, יחסם והשימוש שהם עושים באוכל הם בלתי תקינים. כיצד, אם כן, תדע האם אתה מכור לאוכל? אם אתה משיב בחיוב על חלק גדול מהשאלות הבאות, סביר להניח שאתה סובל מסימפטומים מסוימים של התמכרות לאוכל.

האם אתה אוכל יותר מכפי שהיית רוצה?
האם אתה מרבה לאכול מסיבות שאינן קשורות לרעב, כמו שעמום, עצבנות, תסכול או בדידות?
האם אתה מתקשה לשלוט בהרגלי האכילה שלך ולווסת את כמות המזון שאתה צורך באופן קבוע (למשל, לא רק בעת נסיעה לחו"ל או מסיבה)?
האם אתה מוציא סכומי כסף גדולים באופן לא סביר על מזון?
האם אכילה או מחשבות על אכילה תופסות חלק ניכר מהיום יום שלך?
האם אתה מתבייש בכמויות המזון שאתה צורך ו/או מנסה להסתיר אותן מאנשים אחרים?
האם אתה מרגיש שהאכילה היא הדבר המשמעותי, המהנה ו/או החשוב ביותר בחייך?

כאמור, חשוב להדגיש שהתמכרות לאוכל אינה הבחנה פורמלית ולכן שאלות אלו עשויות להעיד על כך שקיים קושי סביב האכילה, אך לא להצביע על קיומה של הפרעת אכילה באופן חד משמעי. כמו כן, במידה ומלבד להיבטים אלו אתה סובל גם מאפיזודות בהן אתה צורך כמות מזון קיצונית או במידה ואתה מעורב בהתנהגויות "מפצות" כהקאות, הרעבה עצמית, ספורט אובססיבי או שימוש במשלשלים- ייתכן ולא מדובר במצב של התמכרות לאוכל אלא במצבים של הפרעת התקפי זלילה או בולימיה, בהתאמה.

התמכרות לאוכל - איך זה משפיע עליך?

התמכרות לאוכל מתבטאת פעמים רבות בהשמנת יתר משמעותית, על כל נזקיה הרגשיים והפיסיולוגיים, אך חשוב לציין כי חלק מהאנשים המתמודדים עם התמכרות לאוכל אינם סובלים מהשמנת יתר עקב גורמים גנטיים, סגנון חיים אקטיבי וספורטיבי במיוחד, התמכרות למזונות שאינם עתירי קלוריות וכן הלאה.

בין אם ההתמכרות לאוכל מלווה בהשמנת יתר ובין אם לא, מדובר בתופעה מטרידה המלווה בנזקים שאינם רק פיסיים, אלא גם תפקודיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

אנשים המתמודדים עם התמכרות לאוכל מרגישים לא פעם שתפקודם היומיומי נפגע עקב ההתמכרות: הם עשויים להוציא סכומי כסף עצומים על מזון, להרגיש שהם מתקשים להתרכז במטלות תעסוקתיות מאחר והם עסוקים בפנטזיות ותכנון של הארוחה הבאה ולהימנע מאירועים חברתיים, נסיעות עבודה ואינטראקציות חברתיות כאשר אלו עשויים למנוע מהם לאכול כפי שהיו רוצים.

מעבר להשפעות השליליות המוחשיות של מצבי התמכרות לאוכל, רבים מהמתמודדים עם מצבים אלו חווים פגיעה משמעותית בדימוי העצמי הנובעת מהבושה והמבוכה המלווים את יחסם לאוכל. הבושה וניסיונות ההסתרה מביאים לא פעם להסתגרות, ביישנות וחוסר ביטחון באינטראקציות חברתיות אשר למרבה הצער, יוצרים מעגל שלילי בו פגיעה בדימוי העצמי ובחיים החברתיים מביאה לפנייה אל האוכל, הפנייה לאוכל מחמירה את הקושי הרגשי והחברתי וחוזר חלילה.

התמכרות לאוכל - למה זה קורה?

התמכרות לאוכל אינה רק "גרגרנות" או "הנאה מאוכל" אלא דפוס הנובע במרבית המקרים מקושי רגשי ובאופן ספציפי- מקושי לשאת רגשות ולהיות במגע עם העולם הפנימי. התמכרות לאוכל מתפתחת במקרים בהם האדם מרגיש שאינו יכול לשאת רגשות (בדרך כלל שליליים) בהם הוא מוצף עקב היותם עוצמתיים ביותר ו/או עקב חסר במיומנויות של וויסות והרגעה עצמית. עצב, כעס, שעמום, תסכול, בדידות ורגשות שליליים נוספים נחווים כבלתי נסבלים והאדם מחפש דרך לשכך אותם. על רקע זה עשויים להתפתח התמכרויות או דפוסי התנהגות שליליים רבים, שביניהם גם התמכרות לאוכל. האוכל מתחיל לשמש כאמצעי הרגעה וויסות, והופך לאמצעי היחיד דרכו האדם מצליח להקל על עצמו. עם הזמן נוצר דפוס התמכרותי בו האוכל אינו משמש להרגעה רק במצבי משבר אלא הופך לאמצעי קבוע להרגעה עצמית ושמירה על מצב רוח מאוזן.

הפנייה לאכילה כאמצעי לוויסות רגשי נובעת פעמים רבות מדפוסים שנלמדו בילדות. כדי שילד יהיה מסוגל להיות במגע עם רגשותיו ולווסת אותם, הוא זקוק להורה שילווה אותו בתהליך זה: הורה שיהיה מסוגל להיות במגע עם רגשותיו של הילד, לשקף אותם, להגיב אליהם באופן מותאם ולסייע לו לפתח אמצעים יעילים לוויסות עצמי. כאשר ההורה אינו מסוגל לסייע לילד בתהליכים אלו הוא פונה פעמים רבות לשימוש באמצעים חיצוניים- טלוויזיה, איסור על הבעת רגשות או "ניחום" באמצעות אוכל. הילד מפנים כי הדרך היחידה להתמודד עם העולם הפנימי היא הישענות על עזרים חיצוניים ומאחר והאכול הוא אמצעי זמין, נגיש ומהנה- לומד להשתמש באכילה באופן שמביא בסופו של דבר להתפתחות התמכרות לאוכל.

יש לציין כי התמכרות לאוכל המלווה בהשמנת יתר קיצונית קשורה פעמים רבות לקשיים משמעותיים ו/או אירועים טראומטיים בתחום הבין אישי. השמנת היתר מהווה פעמים רבות אמצעי לא מודע לדחיית והרחקת אנשים אחרים או יצירת חוויה חושית של "שריון שומן" מגונן וכך, בעוד שהאדם סובל מההשמנה שלו ברמה המודעת, הוא זקוק לה ונאחז בה ברמה הבלתי מודעת.

לאור מורכבותם של הגורמים הרגשיים הקשורים במצבי התמכרות לאוכל, לא מפתיע כי דיאטות, ניסיונות שליטה עצמית ושימוש בחומרים מדכאי תיאבון נמצאים פעמים רבות כבלתי יעילים לאנשים המתמודדים איתה. הטיפול המתאים למצבי התמכרות לאוכל הוא טיפול פסיכולוגי אשר מאפשר עבודה על גורמי העומק העומדים בבסיס ההתמכרות: טיפול נפשי מאפשר לאדם לעבד את הגורמים לצורך שלו באוכל, לפתח יכולות מנטליות שיאפשרו לו להיות במגע עם רגשותיו ולשפר מיומנויות רגשיות ובין אישיות אשר מונעות ממנו למצוא תחליפים מסתגלים יותר לאכילה.

אנשי מקצוע בתחום

בולמיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך