חיפוש

לרגל יום בריאות הנפש העולמי: הפרעות אכילה של נשים בוגרות

לרגל יום בריאות הנפש העולמי: הפרעות אכילה של נשים בוגרות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

לאורך שנים התרגלנו לחשוב על הפרעות אכילה כהפרעות של גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת. אבל מה עם השכנה שלך, שבכל פעם שאת רואה אותה בדיוק חוזרת משיעור ספינינג והחברה הטובה שלא אוכלת אחרי שש בערב, ובטח שלא פחמימות? ומה איתך שאולי לא סובלת מאנורקסיה או בולימיה אבל נמנעת מלצאת למסעדות או לאכול באירועים? בעשורים האחרונים גדל מספרן של הנשים הבוגרות אשר מתמודדות עם קשיים הנוגעים לדימוי גוף והרגלי אכילה, לעיתים עד התפרצותן של הפרעות אכילה מלאות כאנורקסיה, בולימיה והתקפי זלילה. מדוע זה קורה, וכיצד מזהים ומטפלים?

כן, גם בגילך: הפרעות אכילה ואכילה רגשית של נשים בוגרות

בעלה ובנותיה של נעמי, בת 47, לחצו עליה במשך תקופה ארוכה לפנות לטיפול בעקבות מה שתיארו כ"עיסוק אובססיבי ובלתי נסבל באוכל". במשך תקופה ארוכה היא עצמה ראתה את אימוץ הרגלי התזונה הבריאים והירידה במשקל שבאה בעקבותיהם כשינוי חיובי שהתחולל בחייה ואיפשר לה להרגיש טוב יותר עם עצמה. הרגע בו היא הבינה שמשהו ממש לא בסדר היה כשבעלה סירב, לראשונה בחייהם הזוגיים, לצאת לחופשה משותפת. את הרגע בו בעלה אמר שהוא לא רואה טעם לנסוע לחו"ל כשכל מה שמעניין אותה הוא התפריט והאפשרות לשלב אימוני כושר בתוכנית הטיול, היא לא תשכח. "פתאום הבנתי", היא אומרת, שחלק גדול מהחיים שלי הצטמצם לעיסוק באוכל. דברים שעניינו אותי פעם, קולנוע, מוזיאונים, ספרים, שיחות עם בני המשפחה- כולם הפכו למשניים בחיים שלי. הבנתי שאני מאבדת את עצמי ואת המשפחה שלי לטובת מחשבון קלוריות".

מה קורה לנעמי, ולנשים נוספות בנות גילה, אשר מפתחות הפרעות אכילה ועיסוק מוגזם באוכל ובמשקל דווקא בגילאי הבגרות? מומחים בתחום הפרעות האכילה מחלקים את הנשים הסובלות מהפרעות אכילה לשתי קבוצות מרכזיות. בקבוצה הראשונה נכללות נשים אשר סובלות מהפרעת אכילה לאורך שנים או שסבלו בעברן מהפרעות אכילה, וחוות התפרצות מחודשת של הסימפטומים בגיל המעבר. במקרים אלו מדובר בדרך כלל בנשים אשר התמודדו או מתמודדות עם קשיים רגשיים שונים- החל מהפרעות אישיות המלוות במגוון קשיים רגשיים ובין אישיים, דרך מצבי דיכאון וחרדה ועד למצבי טראומה (התעללות פיסית ומינית בפרט) המביאים להתפתחות קשיים רגשיים וביניהם הפרעות האכילה. הקבוצה השנייה, בה נתמקד בכתבה זו, כוללת נשים אשר לא סבלו בעברן מהפרעות אכילה ומתמודדות איתן לראשונה בחייהן בגיל הבגרות. נשים אלו עשויות לדווח על דיאטות או עיסוק מסוים במשקל ובהרגלי האכילה בעבר, אך לא בהכרח.

בת 50, שוקלת כמו בת 16. למה דווקא עכשיו?

קל לנו יותר להבין כיצד נשים שהתמודדו עם הפרעות אכילה בעברן נאלצות להתמודד עמן שוב בבגרות, בתגובה לשינויים הגופניים בגיל המעבר ולמשברי חיים שונים. לעומת זאת, עיסוק מוגזם במשקל והרגלי אכילה אצל נשים מצליחות, בעלות משפחות וללא עבר של הפרעות אכילה- מעורר תהייה וחשש אצל רבים.

מזה עשרות שנים ידוע כי למסרים החברתיים-תרבותיים המעודדים יופי ורזון יש השפעה משמעותית על התפתחותן של הפרעות אכילה. במובן זה, המסרים המועברים בשנים האחרונות גם לנשים בוגרות, והטכנולוגיות המאפשרות לשמור על מראה צעיר גם בגיל מבוגר (בוטוקס, שאיבת שומן, ניתוחים פלסטיים), מהווים גורם סיכון משמעותי לפיתוח הפרעות אכילה בקרב נשים בגיל המעבר. כאשר החברה מקדשת ערכים של יופי, רזון ומעבירה מסר כי "העולם נועד לצעירים"- גדל הסיכון כי אישה שהופעתה החיצונית אינה תואמת סטנדרטים אלו תחוש נחותה, לא נינוחה ומבוישת עד שתפנה לאפיק המתבקש כמעט של שמירה אינטנסבית על המשקל.

כמובן, מסרים תרבותיים לבדם אינם מביאים להתפרצותן של הפרעות האכילה ולא כל אישה מושפעת מהם באותה המידה. גיל המעבר מביא עמו שינויים בהיבטי חיים שונים. שינויים גופניים אופייניים, וביניהם עלייה במשקל, מערערים לעיתים את דימוי הגוף ואת הערך העצמי החיובי בתחום המיני-גופני. נשים אשר ערכן העצמי מבוסס באופן ניכר על הופעתן החיצונית- עקב תחום עיסוקן, ערכיהן או מסרים מהסביבה הקרובה- עשויות להתקשות יותר להשלים עם השינויים הגופניים ולהתמודד עמם באמצעות ניסיון "להכניע" את השינוי הגופני היחיד הניתן לשליטתן: יותר קל לשלוט ולהגביל את המשקל מאשר למנוע קמטים או ירידה באיכות השמיעה. דוגמא קלאסית לשימוש מסוג זה בהגבלת המשקל היא אופירה.

אופירה היא אישה נאה ומטופחת, בת 46, אשר חלק ניכר בעבודתה מוקדש להרצאות בפני צוותי עובדים. היא חשה כי חלק גדול מהצלחתה המקצועית נובע מהופעתה החיצונית המרשימה ומכך שקהל לקוחותיה "נהנה לראות, ולא רק לשמוע" מה שיש לה לומר. בעלה מעריך מאוד גם הוא את הופעתה החיצונית: הוא עצמו רוכב על אופניים ומתעמל באופן קבוע והיה הראשון לזהות "כמה קילו מיותרים" אצל אשתו. כך, כאשר חברה של אופירה הציעה לה להצטרף לקבוצת שומרי משקל היא הסכימה בקלות. על אף העידוד שניתן בקבוצה להרזיה איטית ומבוקרת, אופירה מצאה עצמה מתחרה בינה לבין עצמה עם בנות הקבוצה האחרות, משווה את הופעתן החיצונית ומשתדלת לשרוף יותר ויותר קלוריות באמצעות פעילות ספורטיבית וצמצום ארוחותיה במידה ניכרת. המחמאות שקיבלה על ההרזיה המהירה עודדו אותה להמשיך אך גם כאשר דאגה ותהייה החליפו אותן, היא הרגישה שאינה רוצה לוותר על האפשרות לרזות ולשלוט במשקלה.

גם שינויים בהיבטי חיים שאינם גופניים עלולים להביא להתפרצות הפרעות אכילה. עבור נשים רבות הכניסה לגיל המעבר מהווה "נקודת חשבון נפש" אשר בחלק מהמקרים מעוררת גם תחושות של אכזבה, החמצה ותסכול מהחיים וההישגים שהושגו עד כה. תחושות אלו מביאות בחלק מהמקרים לתוצאות חיוביות וחיפוש אחר אפיקים לשינוי חיובי והגשמה עצמית. עם זאת, כאשר אפיקים אלו חסומים מסיבות פנימיות או חיצוניות, חלק מהנשים פונות לעיסוק במשקל כדרך להשבת תחושת השליטה וההישג לחייהן. העיסוק האינטנסיבי במשקל עשוי לאפשר גם המנעות מההתמודדות- הכואבת לעיתים- עם שינויים כעזיבת הילדים את הבית והשפעות השינוי על הזוגיות, ירידת העניין בקריירה, התמודדות עם הזדקנות ההורים וכן הלאה.

"אני?! הפרעת אכילה?!" זיהוי וטיפול בהפרעות אכילה בבגרות

בניגוד לבת המתבגרת שלך, שיש לך מושג (פחות או יותר) על הרגלי האכילה שלה, את ונשים בנות גילך אחראיות באופן בלעדי על תפריט הארוחות שלכן. לכן, קל להחמיץ סימנים מדאיגים המעידים על שינוי קיצוני בהרגלי האכילה ובעיסוק באוכל. סימנים אלו כוללים סימפטומים "ברורים" כעיסוק אינטנסיבי בספורט, המנעות מאכילה, חישוב קלוריות אובססיבי, הקאות ושימוש במשלשלים, אך גם סימפטומים בולטים פחות כקביעת הרגלי אכילה נוקשים (לא אוכלים אחרי שעה מסוימת, הורדת קבוצות מזון מסוימות), המנעות מאכילה מחוץ לבית, עיסוק רב בבישול או בקריאה על אכילה ומזון בריאים, שינויים במצב הרוח בהתאם לעלייה/ירידה במשקל ועיסוק רב במשקלם של אחרים.

ההכרה בקיומה של בעיה היא גורם המפתח לטיפול בה אך למרבה הצער, ה"היי" שמספקת הירידה במשקל והאופן בו העיסוק באוכל ממלא את החיים- מונעים מנשים רבות להודות בצורך בעזרה. לכן, רבות מהן פונות לטיפול רק בלחץ המשפחה ובניגוד לרצונן. למרות זאת, ולמרות הקושי בויתור על העיסוק במשקל ובאכילה, קיימות שיטות טיפול יעילות אשר מאפשרות לזהות ולטפל בגורמי העומק העומדים מאחרי הפרעת האכילה, לנטרל מחשבות ואמונות המשמרות אותה ולסייע בתיעול האנרגיות המושקעות באוכל להתפתחות וצמיחה אישית. במקרים רבים, הטיפול מלווה במפגשים עם דיאטנית או תזונאית.

זקוקה לעזרה? פני למטפלים מומחים בהפרעות אכילה או צרי קשר להכוונה ראשונית
עם מוקד ההפניות שלנו בטל' 1800-200-205

תחומי מומחיות:
אנורקסיה ,הפרעות אכילה