תפריט נגישות

אוטיזם

אנחנו ההורים עוקבים אחרי ההתפתחות של ילדנו בכל המישורים. לפעמים נראה שהילד חי בעולם משלו, לא מתקשר כמו שצריך עם סביבתו, מתקשה לייצר קשרים חברתיים, ועולה החשד – האם מדובר בספקטרום האוטיסטי. אז מהי תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD)? מהם הגורמים להתפתחות תסמונת זו? איך מאבחנים? וכיצד ניתן לטפל?

  • טיפול באוטיזם בתל אביב

  • טיפול באוטיזם בחיפה

  • טיפול באוטיזם בהוד השרון

  • טיפול באוטיזם במודיעין

  • טיפול באוטיזם בבאר שבע

  • טיפול באוטיזם בפרדס חנה

  • טיפול אונליין

אנשי מקצוע בתחום אוטיזם

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום אוטיזם

אוטיזם
על הספקטרום: שיטות טיפול לילדים בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי
אוטיזם
עצות להורים לילדים עם מוגבלויות בזמן מגפת וירוס הקורונה
עצות להורים לילדים עם מוגבלויות בזמן מגפת וירוס הקורונה
אוטיזם
איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים ?
איך עוזרים לילדים עם הפרעות בתקשורת וקשיים חברתיים ?
אוטיזם
הרבה מעבר לחבר: כיצד יכולים כלבים לסייע לילדים על הרצף האוטיסטי?
אוטיזם
עצות להורים לילדים עם מוגבלויות בזמן מגפת וירוס הקורונה
נוטים ל"חשיבה קרה והגיונית"? כדאי שתבדקו את יכולות האמפתיה שלכם
אוטיזם
ריפוי בעיסוק לילדים
ריפוי בעיסוק לילדים

מהי תסמונת הקשת האוטיסטית?

תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD) הינה שם כולל לקבוצת הפרעות התפתחותיות-נוירולוגיות המאופיינות בפגיעה משמעותית ביכולתו של האדם לתקשר עם הזולת וליצור קשרים בין אישיים משמעותיים, ובקיומם של דפוסי עניין והתנהגות חזרתיים, מצומצמים או יוצאי דופן. בעבר, הפרעות אלו נכללו תחת שם כולל של "הפרעות התפתחות נרחבות" (PDD) וחולקו לחמש אבחנות עיקריות: אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת רט, הפרעה דיסאינטגרטיבית בילדות והפרעה התפתחותית נרחבת לא ספציפית. כיום, שלל אבחנות אלו יכללו תחת שם כולל של "תסמונת הקשת האוטיסטית", "הרצף האוטיסטי", "הספקטרום האוטיסטי" ובשפה השגורה היומיומית – "אוטיזם".

הפרעות אלו נעות על טווח רחב של חומרה. בקצה האחד של הרצף נמצאים אנשים הסובלים ממצבים קשים הפוגעים באופן עמוק ביכולת שלהם להיות בקשר עם העולם ולייצר קשרים בין אישיים ועל כן, תפקודם היומיומי נפגע משמעותית. בהיבט התקשורתי, אנשים המתמודדים עם אוטיזם ברמת תפקוד נמוכה נוטים להיות בעלי יכולות תקשורתיות דלות ביותר. חלקם כלל אינם רוכשים שפה, וחלקם משתמשים במילים או מחוות דלות, המכוונות להבעת צרכים ספציפיים ומצומצמים ביותר.

בקצה השני של הספקטרום נמצאים אנשים הסובלים ממצבים מתונים יחסית, אשר מקשים עליהם להשתלב חברתית, אך עדיין מאפשרים קיום אורח חיים נורמטיבי יחסית. אנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, מאופיינים פעמים רבות ברמת תפקוד קוגניטיבית תקינה ולעיתים אף גבוהה, וביכולות שפתיות טובות. עיקר הפגיעה במצבים המאופיינים בתפקוד גבוה היא בשדה החברתי והבין אישי: אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מאופיינים בדרך כלל ברמת עניין נמוכה יחסית בקשרים בין אישיים ובקושי בהבנת ניואנסים חברתיים.

כיצד מאבחנים את תסמונת הקשת האוטיסטית?

תסמונת הקשת האוטיסטית (ASD) היא הפרעה התפתחותית מולדת אשר שכיחותה היא 4:1000 תינוקות, כאשר בנים סובלים מההפרעה פי 4 מבנות. בדרך כלל, תינוקות מופנים לאבחון התפתחותי כאשר ההורה חש כי הילד אינו מתפתח בהתאם למצופה ממנו על פי גילו בהיבט המוטורי, השפתי והבין אישי, סביב גיל שנה וחצי. 

על פי הספרות המקצועית, ניתנת אבחנה של תסמונת הקשת האוטיסטית כאשר מתקיימים קשיים משמעותיים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית אשר מביאים לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, החברתי או התעסוקתי. התסמינים של תסמונת זו משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות:

1. קשיים מתמשכים ונרחבים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית המתבטאים ב:

* היעדר הדדיות חברתית: הילד לא יוזם ואינו מגיב לאינטראקציות חברתיות, הוא אינו מביע עניין בשיתוף אחרים בתחומי עניין וחוויות, הבעותיו הרגשיות מוגבלות והוא מתקשה לנהל שיח תקין.

* פגיעה ביכולות התקשורת הלא מילולית: הילד מתקשה להשתמש בהתנהגויות לא מילוליות תואמות גיל כגון יצירת קשר עין, יצירת קשר דרך הבעות פנים, וביצוע מחוות גופניות וחברתיות.

* פגיעה ביחסים החברתיים: הילד מתקשה לפתח, ליצור, לשמר ולהבין יחסים ואינטראקציות חברתיות. בהתאם, הוא מתקשה בקיום משחק והתנהגויות תואמות גיל במסגרת אינטראקציות בין אישיות.

2. דפוסי התנהגות, עניין ופעילות מצומצמים, חזרתיים ויוצאי דופן הבאים לידי ביטוי בשניים או יותר מההיבטים הבאים:

* דפוסים מוטוריים סטריאוטיפיים או חזרתיים: הילד מפגין דפוסים מוטוריים או קוליים יוצאי דופן כגון נפנוף ידיים, התנדנדות, חזרה על מחווה גופנית מסוימת וכדו'.

* נוקשות: הילד מפגין נוקשות, מקפיד על שמירת השגרה באופן מוגזם וחווה קושי משמעותי בהתמודדות עם שינויים.

* תחומי עניין קבועים ומצומצמים: הילד מגלה עניין מוגזם ואינטנסיבי בתחום עניין ספציפי, עסוק בו באופן חזרתי וכפייתי ומתקשה להקדיש תשומת לב לנושאים אחרים.

* קשיים בוויסות החושי: הילד מגיב באופן מוגזם או מופחת לגירויים חושיים כגון חיבוק.

מהם הגורמים לתסמונת הקשת האוטיסטית?

שכיחותן של הפרעות מהספקטרום האוטיסטי, והפגיעה התפקודית המשמעותית הנלווית להן, הפכו את האוטיזם והגורמים להיווצרותו לנושא מרכזי למחקר. למרות זאת, עד היום לא ברור מה הם הגורמים לאוטיזם, על אף שברור כי מדובר בהפרעה מולדת הקשורה בגורמים גנטיים, נוירולוגיים וביולוגיים. 

גורמים גנטיים: התפיסה הרווחת כיום היא שמצבי אוטיזם קשורים במספר גנים גדול, הכולל גנים ספציפיים ואינטראקציה בין גנים שונים. הגורם הגנטי נחשב לגורם המשפיע ביותר על הסיכון לכך שתינוק יסבול מאוטיזם. יש לציין כי למרות ההכרה בכך שגורמים גנטיים משפיעים באופן משמעותי ביותר על היווצרות אוטיזם, טרם זוהו גנים הקשורים באופן ספציפי להפרעה (לכן גם לא ניתן לערוך בדיקה גנטית לזיהוי אוטיזם במהלך ההיריון).

גורמים סביבתיים במהלך ההיריון: תקופת ההיריון היא התקופה בה מתפתחים מבני המוח הבסיסיים המאפשרים לעובר להיוולד כתינוק עם בסיס להמשך התפתחות קוגניטיבית ומנטלית תקינה. סיבוכי היריון וזיהומים נגיפיים מסוימים, ובפרט כאלו המתרחשים בטרימסטר הראשון להיריון, נמצאו קשורים בהתפתחות אוטיזם. כמו כן, מחקרים מצביעים על קשר בין עישון בהריון לבין אוטיזם.

גורמים נוירו-ביולוגיים: מחקרים נוירו-ביולגיים הציעו כי יתכן שפגיעה באמיגדלה, אשר מקשרת בין המערכת הלימבית לבין קליפת המוח, הינה גורם לאוטיזם. המערכת הלימבית היא מערכת פרימיטיבית הקשורה בחוויות חושיות ורגשיות בסיסיות, ואילו קליפת המוח היא האזור האחראי על תפקודים מוחיים מורכבים ומתוחכמים יותר, הקשורים בין היתר בשפה, חשיבה וויסות התנהגות. חוקרים הציעו כי הפגיעה בקישור בין שתי מערכות מוחיות חיוניות אלו מתבטאת בתסמיני אוטיזם. כיוון מחקרי נוסף התמקד בכך שפעילות נוירוני המראה של אנשים עם אוטיזם שונה מפעילותם בקרב אנשים נורמליים. נוירוני המראה הם נוירונים אשר קשורים ביכולת האנושית לחקות אחרים וללמוד מהם. יכולת זו קריטית להתפתחות התקינה מאחר והיא זו שמאפשרת לתינוק ולפעוט לרכוש כישורים בסיסיים של שפה, קודים חברתיים ותקשורת ראשונית. 

ומה לא גורם לתסמונת הקשת האוטיסטית?

הקושי בזיהוי הגורמים העומדים בבסיס מצבים הנמצאים על הרצף האוטיסטי הביא עם הזמן להיווצרות תיאוריות שגויות ומיתוסים מזיקים שניסו להסביר את היווצרות ההפרעה. 

הקשר בין האם לתינוק: אחד המיתוסים הקשים והמזיקים אשר נקשרו בהיווצרות הפרעות הנמצאות על הרצף האוטיסטי הוא המיתוס לפיו הפרעות אלו מתפתחות על רקע בעיות בקשר בין האם לתינוק. לתפיסה זו לא נמצא כל בסיס מחקרי, וחשוב מאוד להבחין בין הפרעה מולדת אשר גם הורות מצוינת לא יכולה למנוע, לבין הפרעות התקשרות אשר אכן נוצרות על רקע הזנחה או פגיעה בהתקשרות הראשונית. הבחנה זו חשובה בעיקר בכדי למנוע האשמה מיותרת אשר כרוכה בהחמרת הלחץ הנפשי הקשה אשר הורים חווים ממילא סביב קבלת ההבחנה הקשה של הימצאות על הספקטרום האוטיסטי.

חיסונים: מיתוס נוסף קושר בין התפרצות תסמונת הקשת האוטיסטית לבין קבלת החיסון המשולש בגיל שנה. מקורו של מיתוס זה הוא במאמר שפורסם בבריטניה בשנת 1998, בו העלו החוקרים השערה לגבי קיומו של קשר בין החיסון המשולש (חצבת-חזרת-אדמת) לבין בעיות במערכת העיכול ורגרסיה התנהגותית לתסמינים דמויי הרצף האוטיסטי. במאמר עצמו נכתב במפורש כי מדובר בהשערה ולא בטענה מוכחת, אך אחד ממחברי המאמר יצא לתקשורת בהצהרה הקושרת בין מתן חיסון לבין הופעת סימפטומים אלו, וקרא לשינוי מועד מתן החיסון. בשנים שלאחר פרסום המאמר התבצעו מספר מרשים של מחקרים מבוקרים אשר כוונו לבחינת הקשר בין מתן החיסון המשולש לבין התפתחות הפרעה על הרצף האוטיסטי. מחקרים אלו שללו, בזה אחר זה, את קיומו של קשר זה. יתרה מכך, בשנת 2010 כתב העת אשר פרסם את המחקר הראשוני מחק אותו מארכיון פרסומים לאחר שהוכחו בעיות אתיות ומתודולוגיות משמעותיות בפרוצדורה המחקרית. לסיכום, מעולם לא הוכח קשר ישיר בין מתן החיסון המשולש לבין תסמונת הקשת האוטיסטית.

כיצד מטפלים בילד עם שנמצא על הרצף האוטיסטי?

טיפול בילד המאובחן על הרצף האוטיסטי הוא טיפול מורכב אשר צריך להתייחס למכלול קשייו של הילד ולהיות מותאם להיבטים הקוגניטיביים, המוטוריים, השפתיים והרגשיים בהם הוא זקוק לעזרה. מאחר שספקטרום הפרעות האוטיזם הוא רחב וביטוייו מגוונים, ילדים שונים נתרמים מתוכניות טיפול שונות. 

השתלבות בגני תקשורת: השתלבות בגני תקשורת אינה "שיטת טיפול", אך הכניסה אל גן תקשורת היא היבט טיפולי המשפיע באופן משמעותי על התפתחותם של ילדים במצבי אוטיזם שונים. גני התקשורת מציעים מערך טיפולי המכוון להרחבת ושיפור תפקודו של הילד, לחיזוק מיומנויות התקשורת שלו ולשיפור יכולותיו החברתיות. 

טיפול בשיטת ABA: שיטת ABA היא שיטת טיפול התנהגותית המבוססת על עקרונות פשוטים של מתן חיזוקים להתנהגויות חיוביות ומניעת תגובה או מתן תגובה שלילית סביב התנהגויות שליליות, מתוך תפיסה שאלו יביאו בסופו של דבר להפנמת דפוסי התנהגות חיוביים ואפקטיביים. 

טיפול בשיטת DIR: הרכיב הייחודי לשיטת DIR הוא רכיב "זמן יחד" או "זמן רצפה" (floor time) המבקש לתת מענה לקשיים המשמעותיים של ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי בתחום יצירת הקשר הבין אישי. זמן יחד מתייחס לפעילות שהילד מבצע עם ההורה או עם מטפליו במשך 6-8 פעמים ביום. פעילות זו אינה מוקדשת לקידום יכולות, התנהגויות או מטלות ספציפיות של הילד. ההורה או המטפל מלווה את הילד בפעילויות שהוא בוחר, משחק לידו או איתו ולעיתים פשוט מחקה את תנועותיו ומעשיו של הילד כדי להצטרף לחווייתו. זאת, מתוך תפיסה כי פעילות משותפת זו מאפשרת לילד לפתח בהדרגה ובאופן המותאם ליכולותיו, יכולות תקשורת וקשר המהוות בסיס גם לרכישת שפה, וויסות רגשי ויכולות התפתחותיות בסיסיות נוספות.

טיפול פסיכודינמי: רבים תוהים לגבי נחיצותו של טיפול נפשי במצבי הספקטרום האוטיסטי לאור עוצמת המגבלה התקשורתית ממנה סובלים אנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, טיפול נפשי במצבים אלו מהווה פעמים רבות רכיב טיפולי משמעותי, בפרט בקרב הסובלים מתסמונת הקשת האוטיסטית בתפקוד גבוה. הטיפול הנפשי אינו מכוון לשיפור או שינוי התנהגותו של הילד, אלא למתן מקום לחוויות הפנימיות המלוות אותו וליצירת חוויה של קשר נפשי מעמיק ואינטימי.

טיפול תרופתי: טיפול תרופתי אינו מספק מענה לסימפטומים המרכזיים אשר מאפיינים את תסמונת הקשת האוטיסטית, אלא לסימפטומים הנלווים להפרעה. כך, למשל, אנשים עם הרצף האוטיסטי נעזרים פעמים רבות בתרופות הרגעה אשר מסייעות להם להימנע מהתפרצויות זעם ומהתנהגויות אלימות כלפי הסביבה וכלפי עצמם. בדומה, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה אשר סובלים מסימפטומים של דיכאון או חרדה עקב קשייהם נתרמים לא פעם מטיפול בתרופות נוגדות חרדה או דיכאון. 

טיפול פרא-פסיכולוגי: טיפול בספקטרום האוטיסטי כולל בדרך כלל טיפולים פרא-פסיכולוגיים המכוונים לשיפור תפקודו של הילד בהיבטים ספציפיים. שניים מהטיפולים הפרא-פסיכולוגיים השכיחים ביותר במצבים אלו הם ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. ריפוי בעיסוק קשור בשיפור יכולותיו המוטוריות של הילד ובקידום תפקודו במטלות תפקודיות יומיומיות. הטיפול באמצעות קלינאות תקשורת מכוון הן לשיפור יכולותיו המילוליות של ילד והן לשיפור היוזמה והנכונות שלו לתקשורת באופן כללי. 

אומנם אין דרך לרפא את תסמונת הקשת האוטיסטית, וילד הנמצא על הספקטרום יאלץ להתמודד עם הפרעה זו לאורך כל חייו, בנער מתבגר וכאיש מבוגר כך שרוב הקשיים איתם הוא מתמודד ילוו אותו למשך חייו. מטרת הטיפול לתת לילד כלים איתם יוכל ללמוד לחיות עם קשיו, לתקשר עם סביבתו ולנווט את דרכו כדי שיוכל לנהל אורח חיים מלא בהתאם ליכולותיו.