תפריט נגישות

Schizophrenia in Children - סכיזופרניה אצל ילדים

סכיזופרניה הנה הפרעה נפשית הנמנית על קבוצת "ההפרעות הפסיכוטיות" ומאופיינת בפגיעה נרחבת בהיבטים רגשיים, קוגניטיביים, תפיסתיים והתנהגותיים. במקרים נדירים, ההפרעה מתפרצת כבר בשנות הילדות, לעיתים אף לפני גיל 12. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הסימפטומים, תמרורי האזהרה ודרכי הטיפול. 

סימפטומים של סכיזופרניה אצל ילדים 

סימפטומים של סכיזופרניה אצל ילדים דומים ברובם לסימפטומים של סכיזופרניה אצל מבוגרים, וגורמים לפגיעה רחבה בכל תחומי החיים של הילד. במהדורה השנייה של ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) היא הופיעה כהפרעה בפני עצמה, אך מגרסתו השלישית ועד זו העדכנית של ימנו (DSM-5) היא נמחקה תחת ההסבר שהתמונה הקלינית של סכיזופרניה אצל ילדים אינה שונה מזו של מבוגרים.  

מקובל לחלק את הסימפטומים של סכיזופרניה לשתי קבוצות: "סימפטומים חיוביים", המתארים עיוותים בתהליכי חשיבה ותפיסה קיימים, לצד "סימפטומים שליליים", המתארים העדר של יכולות והתנהגויות מקובלות. להלן מספר סימפטומים מרכזיים של סכיזופרניה אצל ילדים: 

הלוצינציות

הלוצינציות (הזיות) הן תפיסה של גירוי חושי שאינו קיים במציאות, והן יכולות להופיע בכל אחד מחמשת החושים שלנו. ההלוצינציה הנפוצה ביותר היא זו השמיעתית - שמיעה של קולות שאינם קיימים במציאות, כאשר הם לרוב משמיעים דברים מאיימים או רודפניים. גם ראייה של דמויות שאינן קיימות יכולה להיות סוג של הלוצינציה. 


  • הדרכת הורים
  • טיפול פסיכולוגי לילדים: איך
    תדעו אם הילד זקוק לטיפול?
  • טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות

דלוזיות

דלוזיות נקראות גם "מחשבות שווא", והן משקפות אמונות או רעיונות מוזרים המעידים על עיוותים בחשיבה. כך למשל, ילד יכול לסבול מדלוזיות בעלות אופי פרנואידי ולחשוש כי בני משפחתו מנסים להזיק לו, או מדלוזיות בעלות אופי גרנדיוזי אשר גורמות לו להאמין כי בכוחותיו לקרוא מחשבות של אחרים. 

חשוב לדעת כי דלוזיות והלוצינציות עשויות להופיע אצל ילדים ומתבגרים כתגובה למצבי לחץ, לזמן קצר, ולכן לא בהכרח מעידות על סכיזופרניה או על מצב פסיכוטי אחר.

נסיגה חברתית

אחד הסימפטומים השליליים הבולטים של סכיזופרניה מתבטא בחוסר עניין ביחסים עם הזולת ובנסיגה חברתית. קושי ביצירת קשר עין לצד הבעות פנים קפואות ושפת גוף מינימלית יכולים להיות ביטוי לכך. כתוצאה מהעדר המוטיבציה לאינטראקציות חברתיות, נפגעת גם ההתפתחות הטבעית של הכישורים החברתיים, ואלו נותרים לוקים בחסר. מדובר בקריטריון חשוב לאבחון, שכן ילדים אשר מראים עניין בקשר עם אחרים לרוב אינם מאובחנים בסכיזופרניה (גם אם הם מראים סימפטומים אחרים). 

פגיעה רגשית

סכיזופרניה גורמת גם לפגיעה רגשית, אשר לרוב באה לידי ביטוי בדמות רגש שטוח (אפאטיות) או בהפגנת רגשות שאינם תואמים לסיטואציה (פרץ צחוק פתאומי בתגובה לסיפור עצוב). גם אנהדוניה, חסור יכולת לחוש הנאה, נוטה לאפיין את הסובלים מהפרעה זו. כאן חשובה למשל האבחנה המבדלת עם דיכאון, שיכול גם הוא לגרום לחלק מהסימפטומים שתוארו. 

קשיים קוגניטיביים

ההפרעה עלולה לפגוע ביכולת הדיבור ולגרום לקשיים ביכולות ניהוליות דוגמת קשב, ריכוז וזיכרון. פגיעות אלו הנן בעלות השלכות לטווח הזמן הארוך, וזו אחת הסיבות המרכזיות לצורך החשוב באבחון וטיפול מוקדם בהפרעה - כל התקף פסיכוטי נוסף עלול להחמיר את הפגיעה ביכולות אלו, ומכאן חשיבותה של התערבות טיפולית מאזנת בנקודת הזמן המתאימה. 

שכיחות, אבחון והגורמים להפרעה

מקרים של סכיזופרניה בילדות הנם נדירים, וההפרעה לרוב מתפרצת בבגרות הצעירה (גילאי 18-25). בבגרות, שכיחות ההפרעה היא 1 ל-100 איש, בעוד שבילדות שכיחותה קטנה בהרבה ועומדת על 1 ל-40,000 ילדים.

יחד עם זאת, לאבחון מוקדם של סכיזופרניה ישנה חשיבות רבה, שכן הוא יכול להקל באופן משמעותי על המצוקה ועל איכות החיים של הילד ושל משפחתו. מחקרים מראים כי ככל שהמחלה מופיעה בגיל מאוחר יותר, השלכותיה צפויות להיות פחות חמורות, שכן היא מסכנת פחות תהליכים התפתחותיים חשובים שמתפתחים בילדות.

תמרורי אזהרה אליהם כדאי לשים לב

היות וילדים נמצאים בחיק משפחתם ובמסגרות חינוכיות, לרוב סימניה של סכיזופרניה בילדות מושכים תשומת לב ומובילים להפניה לאבחון ולהמשך בירור. ישנם מספר תמרורי אזהרה אליהם כדאי לשים לב ולהקפיד על המשך מעקב ובירור במידה והם מופיעים. כך למשל, קושי של הילד להבדיל בין חלומות ובין מציאות או קושי להבחין בין משחקי דמיון וחברים דמיוניים ובין מציאות יכולים ללמד על פגיעה מסוימת בשיפוט ובבוחן המציאות. גם חרדה עזה ותחושה כי אחרים רוצים להזיק לי או רודפים אחריי עלולה לבטא דלוזיות פרנואידיות, והיא מצריכה המשך בירור.

ככלל, כל שינוי רגשי או התנהגותי חריף אצל הילד, אשר נמשך לאורך זמן, מצריך המשך בירור רפואי או נפשי - גם אם איננו מעיד ספציפית על סכיזופרניה בילדות. 

תהליך האבחון של סכיזופרניה בילדות

סכיזופרניה אצל ילדים מאובחנת מגיל 7 ואילך, כאשר אחד הקריטריונים המרכזיים לאבחנה הנה שילוב של מספר סימפטומים, לצד פגיעה משמעותית בתפקוד הנמשכת לפחות שישה חודשים. בעוד שאצל מבוגרים ההפרעה מופיעה בפתאומיות, עם התקף פסיכוטי ראשון, אצל ילדים היא נוטה להופיע באופן הדרגתי. 

מתן אבחנה של סכיזופרניה אצל ילדים הוא תהליך מורכב שכן הוא דורש ביצוע אבחנה מבדלת מול הפרעות נפשיות, נוירולוגיות והתפתחותיות רבות. הסימפטומים האופייניים לסכיזופרניה בילדות יכולים להזכיר למשל את אלו של הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) או מכיוון אחר לגמרי, את אלו של אוטיזם. גם תגובות דיסוציאטיביות כתוצאה מטראומה או התעללות יכולות לשאת אופי דומה ויש לשלול כי מדובר בכך. 

תהליך האבחון כולל ביצוע בדיקות גופניות (גובה, משקל, לחץ דם, תפקודי לב וריאות), כולל לעיתים גם בדיקות דימות של הפעילות המוחית (MRI או EEG). לצד זאת, מבוצעת הערכה פסיכיאטרית מקיפה של הילד ושל הוריו אודות הסימפטומים, מידת החומרה שלהם והאופן בו הם משפיעים על תפקודו של הילד.

מכיוון שמדובר בגילאים בהם ההתפתחות של הילד נמצאת בשיאה (גופנית, קוגניטיבית, חברתית) - תהליך האבחון יכול להתפרש על פני מספר חודשים ולדרוש מן ההורים מעקב אחר שינויים בהתנהגות וביכולות של הילד. 

הגורמים לסכיזופרניה בילדות 

הגורמים העומדים מאחורי סכיזופרניה אצל ילדים עודם מעורפלים. יחד עם זאת, נראה כי מדובר בשילוב של סיבות גנטיות-תורשתיות, סיבוכי הריון (זיהומים, חוסר חמצן בלידה, אי התאמה בין סוגי הדם של האם ושל העובר) וכן מצבי חיים קשים ומעוררי לחץ (התעללות, טראומה). לצד אלו, השדה המחקרי מסמן גורמי סיכון אשר מגבירים את הסיכוי ללקות בהפרעה, וביניהם גם גיל מבוגר של האב או צריכת סמים. 

טיפול בסכיזופרניה אצל ילדים 

סכיזופרניה היא הפרעה כרונית אשר מלווה את האדם לכל אורך חייו. סכיזופרניה אצל ילדים הנה מהמקרים היותר קשים לטיפול, שכן הפגיעה הנרחבת שהמחלה מסבה מתחילה בשלב מאוד מוקדם בחיים, וכך מפריעה למגוון תהליכים התפתחותיים חשובים.

יחד עם זאת, עם השנים התפתחו טיפולים שונים אשר מקלים על הסימפטומים ועוזרים רבות בתהליך השיקום. אבחון מוקדם ומדויק הנו קריטי בהקשר זה, שכן הוא מאפשר להתאים טיפול מאזן בשלב מוקדם ולצמצם את הפגיעה ההיקפית שההפרעה נוטה לגרום. 

טיפול תרופתי

קו ראשון לטיפול בסכיזופרניה, בילדות כמו גם בבגרות, מבוסס על מתן תרופות אנטי-פסיכוטיות. תרופות אלו יעילות במיוחד כנגד הסימפטומים החיוביים, הדלוזיות וההלוצינציות, וכן כנגד חלק מהסימפטומים השליליים וביניהן אפטיה וחוסר מוטיבציה. לא כל התרופות אנטי-פסיכוטיות מתאימות לשימוש אצל ילדים, ולכן מעקב פסיכיאטרי צמוד חשוב כאן במיוחד. 

התרופות האנטי-פסיכוטיות ידועות כבעלות תופעות לוואי רבות וחמורות (הפרעות בתנועה, טיקים, עלייה במשקל ועוד), למרות שעם השנים וההתפתחות המחקרית אלו הולכות ומצטמצמות. הורים לילדים המאובחנים בסכיזורפניה צריכים להקפיד לעקוב אחר תופעות הלוואי של הילד המטופל, שכן ילדים ובני נוער לא תמיד מסוגלים לשים לב בעצמם לשינויים המתחוללים בגופם ובהתנהגותם. 

טיפול נפשי

לצד הטיפול התרופתי מומלץ לשלב גם טיפול נפשי לסוגיו השונים. כך למשל, פסיכותרפיה אישית בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) מסייעת לילד בהקניית מיומנויות תקשורת ולימוד של דרכי התמודדות עם אתגרי היום-יום. שילוב של הילד במסגרת של חינוך מיוחד יכול להקנות לו תמיכה מקיפה והשתתפות בתכנית שיקומית המתמקדת ברכישת כישורים תפקודיים (שמירה על היגיינה, התנהלות במצבים חברתיים). גם תכניות של ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת יכולות להיות רלוונטיות וחשובות. 

לצד זאת, מומלץ לשלב גם הדרכת הורים או טיפול משפחתי שיתמוך בהורים ובאחים המלווים את הילד, בפרט כאשר מדובר באחים בוגרים. הטיפול המשפחתי יכול להקנות ידע וכלים להתמודדות עם המצב וליווי הילד, וגם להוות מרחב בטוח לעיבוד המתח והלחצים שהאבחון בהפרעה גורם לסביבה הקרובה של הילד (תשומת הלב הרבה שהילד המאובחן דורש מהוריו, בהשוואה לאחיו האחרים למשל). 

במקרים חמורים, או בתקופות של החמרה בסימפטומים, ניתן להעזר במסגרת אשפוזית מותאמת לגיל ולמצב - מחלקה סגורה, פתוחה או מסגרת של אשפוז יום. 


מקורות

Childhood Onset Schizophrenia: An Update from the National Institute of Mental Health. US Department of Health & Human ‏Services‎ National Institute of Mental Health. NIH Publication No. 04-5124, November 2003

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכיאטרי