תפריט נגישות
חיפוש

Post Partum Depression - דיכאון אחרי לידה

לידה הנה אירוע משמעותי, אשר לרוב נקשרות בו משמעויות חיוביות של התחלה חדשה, הרחבת המשפחה והתרגשות. יחד עם זאת, נמצא כי למעלה מ 10% מהנשים סובלות מסימפטומים של דיכאון מז'ורי/קליני בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה. כמו כן, נמצא כי תופעה זו אינה ייחודית לאוכלוסיית הנשים, וכי 10% מהגברים אשר הופכים לאבות טריים, סובלים מסימפטומים דומים.

דיכאון אחרי לידה - דרגות חומרה

דיכאון אחרי לידה עשוי לבוא לידי ביטוי על פני רצף של דרגות חומרה. המקרים הפחות חמורים מכונים "בייבי בלוז", ומתייחסים לתופעה נורמאלית של דכדוך בימים הראשונים שלאחר הלידה, אשר חולפת מעצמה. במקרים החמורים יותר, מדובר במצב של דיכאון קליני, המתבטא בסימפטומים כגון מצב רוח ירוד, נטייה לבכי, שיבוש בתחושת הרעב ובהרגלי השינה (שלא בהשפעת הטיפול בתינוק), הסתגרות הכוללת צמצום במידת התפקוד היום יומי, ירידה במידת ההנאה והעניין בפעילויות אשר נתפסו כמהנות בעבר, עצבנות וקשיים בריכוז. סימפטומים אלו משפיעים הן על האם והן על איכות הקשר של האם והתינוק. במקרים החמורים ביותר, גם אם נדירים (1% מהמקרים), מתקיימת פסיכוזה שלאחר לידה אשר מאופיינת באיבוד הקשר עם המציאות, ובמקרים הנדירים והקיצוניים ביותר המערבים פסיכוזה הנוגעת לתינוק עצמו, אף בסיכון לשלום התינוק.

דיכאון אחרי לידה – גורמים

דיכאון אחרי לידה נובע במרבית המקרים משילוב של פרמטרים, במישור האישי והחברתי כאחד:

גורמים גנטיים והורמונאליים: מחקרים מצאו כי ישנה נטייה גנטית לפתח דיכאון אחרי לידה הקשורה לגנים המשפיעים על הורמון האסטרוגן, כמו גם כאלה המשפיעים על הולכת הסרוטונין, מוליך עצבי אשר חוסר בו נמצא קשור להופעת דיכאון.

שינויים הורמונאליים: תקופת ההיריון והלידה מאופיינת בשינויים הורמונאליים קיצוניים, אשר מגדילים את הסיכויים לתנודות מבחינת המצב הרגשי. מחקרים מצאו כי ספציפית, רמתם של הורמון הבטא אנדורפין וההורמון הקורטיקוטרופי השלייתי, במהלך ההיריון, מנבאת את התפתחותו של דיכאון אחרי לידה.

תורשה והיסטוריה קודמת: נשים אשר חוו בעבר אפיזודות של דיכאון, חרדה, או סבלו מהפרעות נפשיות אחרות, נמצאות בסיכון לפתח דיכאון אחרי לידה. כך גם נשים אשר קיימת במשפחתן היסטוריה של התופעות האמורות, בדגש על דיכאון.

גורמים חברתיים: מחקרים מצאו כי נשים המגיעות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון אחרי לידה. כמו כן, נמצא כי מידת התמיכה שמספקת הרשת החברתית של האם הטרייה, כולל הקשר הזוגי שלה, משפיעים על הסיכוי שלה לפתח דיכאון אחרי לידה.

דיכאון אחרי לידה - טיפול

שני הטיפולים הנפוצים כיום בדיכאון אחרי לידה, הנם פסיכותרפיה הניתנת ע"י פסיכולוג וטיפול תרופתי באמצעות תרופות נגד דיכאון הניתן ע"י פסיכיאטר ובמקרים מסוימים ע"י רופא משפחה. טיפול מקובל נוסף הנו טיפול זוגי שמטרתו לחזק את היכולת של בני הזוג לתמוך זה בזה לאורך התקופה שלאחר הלידה. בחירת סוג הטיפול המתאים מתבצעת בהתאם להעדפותיו של המטופל, ולדרגות החומרה של הסימפטומים הדיכאוניים. בשנת 2003, פורסמה מטא-אנליזה אשר מצאה כי הטיפול היעיל ביותר בדיכאון אחרי לידה הנו פסיכותרפיה. יחד עם זאת, מרבית הנשים אשר מדווחות אודות הסימפטומים, משתפות רופא, ועל כן מקבלות טיפול תרופתי אנטי דכאוני, ולא מופנות לפסיכותרפיה.

טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון

כיום, דיכאון מטופל במקרים רבים באמצעות תרופות פסיכיאטריות מסוג נוגדי דיכאון. טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות תרופות רלוונטי בייחוד כאשר הסימפטומים הדיכאוניים מעוררים מצוקה רבה ופוגעים בתפקוד. למרות שהשפעת הטיפול ניכרת רק החל מ 3 שבועות ויותר מתחילת הטיפול, הטיפול התרופתי נחשב לאפקטיבי במקרים בהם יש צורך בהקלה מהירה בסימפטומים, ולעיתים נעשה בשילוב פסיכותרפיה.

טיפול באמצעות פסיכותרפיה 

פסיכותרפיה פסיכודינמית

טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות פסיכותרפיה דינמית רואה בסימפטומים הדיכאוניים בתור סימן המעיד על מצוקה נפשית עמוקה יותר, כזו אשר נוצרה בילדות המוקדמת מול ההורים, ונותרה בלתי פתורה ולא נגישה. למשל, נטישה רגשית או פיזית של הורה בעבר. טיפול בדיכאון אחרי לידה בגישה דינמית, מבקש לתת מילים ומשמעות לאותה מצוקה, ובכך מסייע להורים להגיע לתובנות לגבי המקור של הדיכאון, מתוך הנחה כי עצם התובנה היא מפתח מרכזי בדרך לשינוי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו טיפול קצר מועד אשר מתבסס על ההנחה כי מקורו של הדיכאון בדפוסי חשיבה שליליים, לצד התנהגויות שנלמדו, שמעצימות את המצוקה. למשל אם טרייה עשויה לחשוב "התינוק בוכה - שוב נכשלתי". הטיפול מניח כי איתגור ושינוי של אותם דפוסי חשיבה שליליים, לצד התנסות חדשה בשטח, יקדמו תהליכים של שינוי ויקלו על המצוקה.

טיפול בין אישי

טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול בין אישי מבקש להקל על מצבי דיכאון באמצעות התמקדות בזירה הבין אישית. במסגרת זאת מסייעים לאם או לאב הטריים להבין את האופן שבו הדיכאון קשור למשל לשינוי במערך התפקידים של המשפחה. לדוגמא, יתכנו מצבים בהם ההורים חווים מצוקה משום שהם מתקשים להיכנס לתפקיד נוסף בחייהם כהורים, ולאזן בינו לבין תפקידים אחרים. טיפול בדיכאון אחרי לידה באמצעות טיפול בין אישי שואף להקל על הסימפטומים באמצעות איזון מחודש של תפקידו של המטופל בקשרים השונים, כך שתתאפשר בהם יותר קבלה, תמיכה והדדיות.

טיפולים המתמקדים בקשרים ובתמיכה הדדית

טיפול בדיכאון אחרי לידה מתאפשר גם באמצעות שילוב מקורבים אשר מושפעים מההורה המתמודד עם הדיכאון. לדוגמא, כאשר אם סובלת מדיכאון אחרי לידה, הזוגיות עם בעלה עלולה להיפגע, ולצד זאת בעלה וודאי מבקש להבין כיצד יוכל לתמוך בה בתקופה זו. טיפולים כגון טיפול זוגי או טיפול משפחתי מבקשים לסייע הן להורה הטרי והן למקורביו, בכדי לאפשר לקשרים להיות מוקד של העצמה ותמיכה. טיפול בדיכאון אחרי לידה מתקיים גם בפורמט של טיפול קבוצתי, במסגרתו הורים טריים יכולים לספק זה לזה מרחב הדדי לשיתוף, חיזוק ולמידה, בסיועו של המנחה.

דיכאון אחרי לידה – קושי סביב דיווח מוקדם

למרות הידע הקיים לגבי הטיפול בדיכאון אחרי לידה, במקרים רבים נשים שומרות על כך בסוד, בשל הרתיעה מהסטיגמה של "אם רעה". החשש מהסטיגמה לא פעם מעורר באם רגשות אשם ובושה ("איזו מן אמא אני?", "כולן מסתגלות, ורק אני לא?"), אשר עשויים להחריף ואף להאריך את משך הסימפטומים הדיכאוניים. בנוסף, לא תמיד מזוהים הסימפטומים בתור סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, בייחוד במקרים בהם קיים מרווח זמנים בין זמן הלידה, לבין מועד הופעת הסימפטומים. אלמנט נוסף שמקשה על הזיהוי, הנו הנטייה של האם וסביבתה לתפוס את הסימפטומים כתגובה נורמאלית וכתהפוכות שחלו בחיי האם בעקבות הלידה כיציאה ממעגל העבודה, וההשקעה הרגשית והפיזית הרבה בתינוק. במקרים אלו נשים עשויות לא לפנות לטיפול אל לצפות לשיפור במצב, שלא תמיד מגיע. במקרים רבים התערבות טיפולית חיונית בכדי להביא להקלה בסימפטומים, ובכדי לאפשר לאם לגייס מספיק כוחות, בכדי לטפל הן בעצמה והן בתינוק.


ביבליוגרפיה

דולב, צ. (2003). נשים הורמונים ומצבי רוח. ישראל: כותרות הוצאה לאור. ע"מ 62-66, 68-69, 74, 76.

Solomon a. (2001). Anything for a baby: reproductive technology in Israel. Calling the equality bluff, university of Haifa, Haifa, Israel, 102-107

Treating postpartum depression. (2011). Phillips. M. Monitor on psychology, Vol 42, p. 46-48.

Prevention and treatment of post-partum depression: A controlled randomized study on women at risk. Chabrol, H.; Teissedre, F.; Saint-Jean, M.; Teisseyre, N.; Rogé, B.; Mullet, E. psychological Medicine: A Journal of Research in Psychiatry and the Allied Sciences, Vol 32(6), Aug 2002, 1039-1047.

Effectiveness of home visits by mental health nurses for Japanese women with post-partum depression. Tamaki, Atsuko. International Journal of Mental Health Nursing, Vol 17(6), Dec 2008, 419-427.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי