תפריט נגישות
חיפוש

Post Partum Depression - דיכאון אחרי לידה

לידה הנה אירוע משמעותי, אשר לרוב נקשרות בו משמעויות חיוביות של התחלה חדשה, הרחבת המשפחה והתרגשות. יחד עם זאת, נמצא כי למעלה מ 10% מהנשים סובלות מסימפטומים של דיכאון קליני / מז'ורי בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה. כמו כן, נמצא כי תופעה זו אינה ייחודית לאוכלוסיית הנשים, וכי 10% מהגברים אשר הופכים לאבות טריים, סובלים מסימפטומים דומים.

דיכאון אחרי לידה - דרגות חומרה

דיכאון אחרי לידה עשוי לבוא לידי ביטוי על פני רצף של דרגות חומרה. המקרים הפחות חמורים מכונים "בייבי בלוז", ומתייחסים לתופעה נורמאלית של דכדוך בימים הראשונים שלאחר הלידה, אשר חולפת מעצמה. במקרים החמורים יותר, מדובר במצב של דיכאון קליני, המתבטא בסימפטומים כגון מצב רוח ירוד, נטייה לבכי, שיבוש בתחושת הרעב ובהרגלי השינה (שלא בהשפעת הטיפול בתינוק), הסתגרות הכוללת צמצום במידת התפקוד היום יומי, ירידה במידת ההנאה והעניין בפעילויות אשר נתפסו כמהנות בעבר, עצבנות וקשיים בריכוז. סימפטומים אלו משפיעים הן על האם והן על איכות הקשר של האם והתינוק. במקרים החמורים ביותר, גם אם נדירים (1% מהמקרים), מתקיימת פסיכוזה שלאחר לידה אשר מאופיינת באיבוד הקשר עם המציאות, דיכאון פסיכוטי, ובמקרים הנדירים והקיצוניים ביותר המערבים פסיכוזה הנוגעת לתינוק עצמו, אף בסיכון לשלום התינוק.

גורמים של דיכאון אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה נובע במרבית המקרים משילוב של פרמטרים, במישור האישי והחברתי כאחד:

גורמים גנטיים והורמונאליים - מחקרים מצאו כי ישנה נטייה גנטית לפתח דיכאון אחרי לידה הקשורה לגנים המשפיעים על הורמון האסטרוגן, כמו גם כאלה המשפיעים על הולכת הסרוטונין, מוליך עצבי אשר חוסר בו נמצא קשור להופעת דיכאון.
 
שינויים הורמונאליים - תקופת ההיריון והלידה מאופיינת בשינויים הורמונאליים קיצוניים, אשר מגדילים את הסיכויים לתנודות מבחינת המצב הרגשי. מחקרים מצאו כי ספציפית, רמתם של הורמון הבטא אנדורפין וההורמון הקורטיקוטרופי השלייתי, במהלך ההיריון, מנבאת את התפתחותו של דיכאון אחרי לידה.
 
תורשה והיסטוריה קודמת - נשים אשר חוו בעבר אפיזודות של דיכאון, חרדה, או סבלו מהפרעות נפשיות אחרות, נמצאות בסיכון לפתח דיכאון אחרי לידה. כך גם נשים אשר קיימת במשפחתן היסטוריה של התופעות האמורות, בדגש על דיכאון.
 
גורמים חברתיים - מחקרים מצאו כי נשים המגיעות ממעמד סוציו אקונומי נמוך, נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון אחרי לידה. כמו כן, נמצא כי מידת התמיכה שמספקת הרשת החברתית של האם הטרייה, כולל הקשר הזוגי שלה, משפיעים על הסיכוי שלה לפתח דיכאון אחרי לידה.

טיפול בדיכאון אחרי לידה

שני הטיפולים הנפוצים כיום בדיכאון אחרי לידה, הנם פסיכותרפיה הניתנת ע"י פסיכולוג וטיפול תרופתי באמצעות תרופות נגד דיכאון הניתן ע"י פסיכיאטר ובמקרים מסוימים ע"י רופא משפחה. בתחום הפסיכותרפיה, הטיפולים הנפוצים הנם טיפול פסיכודינמי וכמו כן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול מקובל נוסף הנו טיפול זוגי שמטרתו לחזק את היכולת של בני הזוג לתמוך זה בזה לאורך התקופה שלאחר הלידה. בחירת סוג הטיפול המתאים מתבצעת בהתאם להעדפותיו של המטופל, ולדרגות החומרה של הסימפטומים הדיכאוניים. בשנת 2003, פורסמה מטא-אנליזה אשר מצאה כי הטיפול היעיל ביותר בדיכאון אחרי לידה הנו פסיכותרפיה. יחד עם זאת, מרבית הנשים אשר מדווחות אודות הסימפטומים, משתפות רופא, ועל כן מקבלות טיפול תרופתי אנטי דכאוני, ולא מופנות לפסיכותרפיה.

דיכאון אחרי לידה – קושי סביב דיווח מוקדם

למרות הידע הקיים לגבי הטיפול בדיכאון אחרי לידה, במקרים רבים נשים שומרות על כך בסוד, בשל הרתיעה מהסטיגמה של "אם רעה". החשש מהסטיגמה לא פעם מעורר באם רגשות אשם ובושה ("איזו מן אמא אני?", "כולן מסתגלות, ורק אני לא?"), אשר עשויים להחריף ואף להאריך את משך הסימפטומים הדיכאוניים. בנוסף, לא תמיד מזוהים הסימפטומים בתור סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, בייחוד במקרים בהם קיים מרווח זמנים בין זמן הלידה, לבין מועד הופעת הסימפטומים. אלמנט נוסף שמקשה על הזיהוי, הנו הנטייה של האם וסביבתה לתפוס את הסימפטומים כתגובה נורמאלית וכתהפוכות שחלו בחיי האם בעקבות הלידה כיציאה ממעגל העבודה, וההשקעה הרגשית והפיזית הרבה בתינוק. במקרים אלו נשים עשויות לא לפנות לטיפול אל לצפות לשיפור במצב, שלא תמיד מגיע. במקרים רבים התערבות טיפולית חיונית בכדי להביא להקלה בסימפטומים, ובכדי לאפשר לאם לגייס מספיק כוחות, בכדי לטפל הן בעצמה והן בתינוק.


ביבליוגרפיה

דולב, צ. (2003). נשים הורמונים ומצבי רוח. ישראל: כותרות הוצאה לאור. ע"מ 62-66, 68-69, 74, 76.

Solomon a. (2001). Anything for a baby: reproductive technology in Israel. Calling the equality bluff, university of Haifa, Haifa, Israel, 102-107
Treating postpartum depression. (2011). Phillips. M. Monitor on psychology, Vol 42, p. 46-48.

Prevention and treatment of post-partum depression: A controlled randomized study on women at risk. Chabrol, H.; Teissedre, F.; Saint-Jean, M.; Teisseyre, N.; Rogé, B.; Mullet, E. psychological Medicine: A Journal of Research in Psychiatry and the Allied Sciences, Vol 32(6), Aug 2002, 1039-1047.

Effectiveness of home visits by mental health nurses for Japanese women with post-partum depression. Tamaki, Atsuko. International Journal of Mental Health Nursing, Vol 17(6), Dec 2008, 419-427.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי