להיות או לא להיות אמא? משמעות המעבר להורות

שוש כרמל

ילד בא לעולם: החלטה גדולה ושיקולים רבים

אתם ביחד כבר לא מעט זמן. טוב לכם ביחד. אתם יודעים איך לשמח זה את זו ואיך לעודד כשקשה. אתם חולקים היסטוריה משותפת, זיכרונות, חלומות ותוכניות לעתיד. יום אחד עולה ביניכם השאלה: "אולי נביא ילד לעולם?". יכול להיות שהרעיון נבט כבר מזמן, התבשל בבטן של אחד מכם או של שניכם עד שהצליח להפוך לאפשרות ממשית.

עבור חלק מהזוגות והאנשים – ההחלטה פשוטה וברורה. ברור שהם רוצים ילדים, להקים בית ומשפחה. אל מול אלו שחלמו מאז ומתמיד להפוך הורים - יותר ויותר יחידים וזוגות מגדירים את עצמם כ"אל-הוריים", בולמים את הלחצים הסביבתיים ובוחרים להשתייך אל תנועה עולמית הדוגלת בהימנעות מהבאת ילדים לעולם מתוך בחירה (Childless by choice).

רובנו ודאי נמצאים איפשהו בין שתי הקבוצות, ורואים במעבר להורות החלטה הרת גורל שכלל לא קל לקבל. ההיסוסים וההתלבטויות לגבי המעבר להורות בכלל ולאמהות בפרט מובנים מאוד, שכן מדובר בהכרעה קריטית. בימינו, יש הכרה בכובד הבחירה להיות או לא להיות אמא, להיות או לא להיות אבא - וכל ההתלבטויות ראויות.

• הפכתם הורים? זה בדיוק הזמן
  לעבוד על הזוגיות

  
• מזוג לזוג הורים: מה קורה
  במעבר להורות?

  
• תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר:
  על דיכאון אחרי לידה

  

למה זו החלטה מורכבת כל כך?

אל הבחירה להפוך להורים מתלווה התנגשות רגשית - גם של האישה וגם של הגבר, עם תחושת אל-חזור ואובדן חופש. חלק גדול ממנה נובע מכך שהלידה משנה את המיקוד מהאישה היולדת, מהאב ומצרכי הזוג, אל התינוק וצרכיו. יעידו על כך המחסור המתמיד של הורים צעירים בשעות שינה, ויתור על אפשרויות להתקדמות בקריירה, צמצום החיים החברתיים ועוד.

מרגע שוולד מגיח לאוויר העולם ומשמיע קול צעקתו, הקערה מתהפכת - ביתר שאת בינקות ובילדות, אך באופנים שונים גם בהמשך החיים (לא סתם אנו נשארים "ילדים" להורינו גם בבגרותנו). ההתמקדות בצרכי התינוק הינה חיונית, ומחייבת לאורך כל תהליך ההתפתחות שלו לשקול לעומק את טובתו, טובת הדור הבא - במטרה להניח תשתית בריאה לפרט ולחברה.

אבל לא תמיד זה פשוט כל כך. לעיתים, המחויבות אל צרכי הצאצא יכולה לגרום להתנגשות מוסרית - לא רק בין צרכי ההורה הצעיר וצרכי ילדו, אלא גם אל מול ההורים המזדקנים. "כבד את אביך ואת אימך", הדיבר החמישי, עדיין מטיל צל על בני "דור הסנדוויץ" – אלו שהפכו לאחרונה להורים.

לא מעט התלבטויות בקרב דור זה נובעות מההתנגשות בין צרכי הצאצא וצרכי הסבים, הוריהם, באופן המייצר קונפליקטים בין דוריים מורכבים. עם לידת הצאצא, יכולות להתעורר מספר אינטראקציות משפחתיות מסובכות. המטוטלת מסיבה את המבט אל מספר רבדים בולטים של אינטראקציות: באופן אנכי - בין האם או האב לכל אחד מהצאצאים או בין הצאצאים לדור הסבים, וכן באופן רוחבי - בין בני דור הממשיכים את קשרי הדם, הלוא הם בני הדודים.

בין לידה למוות: נקודות אל-חזור שונות בתכלית

הן עבור נשים והן עבור גברים, ההורות מהווה מעבר-חיים בלתי הפיך, שני רק לסיום החיים. אך כדאי בכל זאת לשים לב אל הבדלים מהותיים בין השניים. בתור התחלה, נזכור כי בשונה מהמוות, שמטבעו אינו נשלט, ההורות לרוב מתממשת מבחירה - בעיקר בתרבות המערבית ובימינו.

הבדל מהותי נוסף הוא בין האל-חזור של המוות ובין האל-חזור של ההורות, אשר שונים הם באופיים. האל-חזור של המוות סופי וגמור, מפגיש אותנו עם הידיעה שהמוות מאיין את הנפטר, ומעלים אותו מן העולם. עבור ממשיכיו, קרוביו וחבריו, האינטראקציות איתו פוסקות לעד - נעלם הפרטנר לשיח ולחוויות משותפות, ואנו נותרים רק עם זיכרונות סובייקטיביים.

אבל כשזה מגיע ללידה ולהורות, אמנם מדובר בצעד שאין חזור ממנו – אך חשוב שנזכור כי כל עוד חיים אנחנו, קיימת האפשרות לשינוי ולתיקון. עם כל החששות והספקות שמלווים את המעבר להורות – זוהי נקודה שיכולה לתת לנו תחושת אור ואופטימיות לאחוז בה.

בקשרים משפחתיים תמיד קיימת האפשרות לתיקון!

מושג חשוב מתחום ההורות שכדאי להכיר הוא "העברה בין דורית" – דפוסי קשר בין הורה לילד אשר משתחזרים מדור לדור. הרבה פעמים לבטים וחששות מהמעבר להורות יכולים להיות קשורים להורות שקיבלנו אנו בתור ילדים – הלחץ להיות "הורים טובים דיים" (Good Enough Parents), כמו שהיו לנו, או הפחד המשתק להידמות להורים שלא עמדו היטב במשימתם. כאן בדיוק כדאי שנזכור כי ביכולתנו ליצור חוויות מתקנות.

להצליח לקיים הורות מיטיבה הוא אתגר קשה עבור אמא שספגה בעצמה פגיעה בילדותה (הורות מזניחה או מתעללת למשל). במצבים מסוימים, בהפיכתה לאם, היא עלולה לשאוב - באופן לא מודע - את פרי בטנה להגנה עליה עצמה. כתוצאה מכך, היא יכולה לחסום את צאצאיה מהקשר אל הסבים (ההורים שלה, המתעללים לשעבר), באופן שימנע מהם חוויות סובייקטיביות מקוריות על גווניהן במחיצת דור הסבים (העבר) ודור בני הדודים (העתיד). יודגש כי לצורך גדילה והתפתחות, ילד/ה זקוק/ה הן לבסיס העבר והן לתקווה לעתיד.

מודעות ועיבוד של קונפליקטים בין דוריים מורכבים אלו, למשל בטיפול, יכולים לעזור, לסייע ולתמוך באם, ובכך למנוע את גרירת הפגיעה לדור החדש (הנכדים), אשר "לא ידע את יוסף" (הסבים והסבתות). עבודה על דפוסי ההעברה הבין דורית יכולה ליצור שינוי מיטיב במשפחה למען אלו שימשיכו את קשרי הדם לאחר המוות.

מספר טיפים לסיכום

• הכירו את מה שמתחייב מכם כחלק מהבחירה להביא או לא להביא ילד לעולם – על כל המשמעויות הרגשיות והמציאותיות של ההחלטה

• זכרו כי יש לשקול בכובד ראש, בכל עת, את טובת הילד, ולנסות להימנע מתיעדוף צרכים אישיים על פני צרכי הצאצא

• המעבר להורות היא החלטה בלתי הפיכה, אך תמיד קיימת אפשרות לתיקון!

• כדאי לאפשר גמישות, פתיחות וניידות בקשר בין נכדים וסבים

• כדאי לטפח קשרים בין בני הדודים, שהם מטבע הדברים ממשיכיה של שרשרת הדורות המשפחתית

• זכרו שחוויה סובייקטיבית בין אמא (הורה) לבן/בת שלה אינה זהה לחוויה בין נכד/ה לסב/תא.  

מקורות

דונת ארנה, "ממני והלאה", הבחירה בחיים בלי ילדים בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010

ד"ר נורית דורון-בר, "ילדים? מעולם לא רציתי ולא ארצה": על הבחירה באל-הורות. סגנון-לייף סטייל, מעריב

הנטמן שירה וברנשטיין מם "דור הסנדוויץ": כיצד נלמד להשלים עם הזדקנות הורינו ולהסתגל אליה, הוצאת מודן, 2000

ויניקוט ד.ו, "הילד, משפחתו וסביבתו", תרגמה יהודית כפרי, הוצאת ספרית פועלים, 1989

על הכותבת - שוש כרמל

עובדת סוציאלית (MSW) ופסיכותרפיסטית. ניתן ליצור קשר במייל: [email protected]