תפריט נגישות

איך הפסיכולוגיה הבודהיסטית תוכל לעזור לכם בתקופת הסגר השני?

איך הפסיכולוגיה הבודהיסטית תוכל לעזור לכם בתקופת הסגר השני?

גבי זקס

ימי הסגר בתקופת החגים יכולים לאתגר משפחות וזוגות באופן שונה, אך סביר שיאתגרו. במיוחד הורים לילדים קטנים, הצפויים לחוות את עומס הטיפול היום-יומי, בעודם נדרשים לעבוד ולבצע משימות רבות אחרות. אחד הדברים הקשים במיוחד הוא שזו יכולה להיות תקופה שמעמידה לנו מראה מול דברים שאנחנו לא תמיד רוצים לראות או להתמודד עימם. אותם דברים שאנחנו נוהגים להדחיק או להכחיש, אם לגבי הזוגיות, האקלים המשפחתי או לגבי ההורות שלנו.

מול הקשיים הרבים, יש דבר אחד חיובי בסגר הנוכחי והוא הניסון הפסיכולוגי שצברנו בסגר הקודם – חצי נחמה, אך נחמה חשובה. אנחנו כבר יודעים להגיד יותר טוב במה הילדים שלנו יתקשו, עם איזה רגשות אנחנו עשויים להתמודד בעצמנו ומה הם האתגרים המרכזיים.

אוקי אז עכשיו תגידו "אנחנו יודעים מה הקושי – אבל איך מתמודדים?" אז במאמר הזה אני אנסה לתת לכם כלי התמודדות אחד מעולם הפסיכולוגיה הבודהיסטית שבעיני הוא בעל עוצמה רבה.

מה הקשר של הפסיכולוגיה הבודהיסטית?

כהורה בעצמי לשני ילדים קטנים, מצאתי בסגר הקודם עזרה ונחמה רבה בהיבטים מסוימים של הפסיכולוגיה הבודהיסטית – זרם בפסיכולוגיה המושתת על עקרונות הבודהיזם מן המזרח. היבטים שונים בפסיכולוגיה זו נחקרו רבות בשנים האחרונות ונמצאו כבעלי השפעה מיטיבה חזקה, אבל כאן אתייחס רק לאחד מהם, שהוא אולי המרכזי שבהם, והוא החמלה.

יכול להיות שאתם מכירים כבר את מושג החמלה, אך מניסיוני רק מעטים מבינים מהי חמלה באופן מדויק ומעמיק. מעטים עוד יותר מבינים את הפוטנציאל הפסיכולוגי הטמון בה. אז לצורך העניין, אפשר להגדיר חמלה כתכונה המורכבת מאמפתיה רגשית (לעומת קוגניטיבית/ שכלתנית) ומתאפיינת בתחושת כבוד לאחר ורצון לעזור לו.

אמפתיה רגשית, בשונה מאמפתיה קוגניטיבית, מאפשרת לי להרגיש איך אדם אחר מרגיש כך שאני מתקרב לחוויה שלו או מסוגל לחוות אותה בעצמי (בניגוד להבנה מהראש של הרגש שהוא חש). אמפתיה קוגניטיבית אינה דבר פסול, להיפך, אך במצבים מורכבים, כדאי הרבה יותר להתחבר רגשית לחוויית האחר, כי לרוב כשאנו מרגישים את כאבו של האחר ולא רק חושבים אותו, יש סיכוי רב שנרצה גם לעזור לו.

אז איך חמלה תעזור לי להתמודד עם הסגר?

אז חמלה יכולה לעזור ב-3 דרכים מרכזיות:

• חמלה מגבירה את יכולת ההכלה והסבלנות שלנו כלפי אנשים אחרים בסביבתנו – במיוחד אם השהייה הממושכת ביחד ללא הפסקה בסגר מביאה אותנו למצב של "פתיל קצר".

• חמלה עוזרת לנו לעבד ולווסת רגשות, ואפילו להשתחרר מרגש קשה מהר יותר – כיוון שבסגר אנו צפויים לחוות מצבים רגשיים מורכבים ובעלי עוצמה, החמלה רלוונטית במיוחד.

• חמלה עוזרת בניהול כעסים וקונפליקטים בצורה בריאה יותר – כאן אנחנו כבר מבינים, אם חמלה עוזרת לנו לווסת את תחושתינו ולהיות סבלניים יותר לאחר, כנראה שנצליח גם לריב פחות!

לא הבנתי – אפשר דוגמא?

בטח! דוגמא קלאסית לאתגר שחמלה יכולה לסייע בו נמצאת בזירה הזוגית, שצפויה להיות מאתגרת במיוחד בימי הסגר. נחשוב למשל על מצב בו במהלך הסגר אחד מבני הזוג, יוסי, נמצא במצב נפשי מורכב ולכן מתנהג בצורה תוקפנית או חסרת סבלנות כלפי בת זוגתו, עדי. סביר להניח שבאותו הרגע עדי, שאולי נמצאת במצב לא פשוט בעצמה עם העומס הנפשי של הסגר, מתקשה להכיל את התנהגותו של יוסי, כועסת עליו ואף מרגישה פגועה ומושפלת מתגובתו. לכן, במצב רגיל, היא מחזירה ליוסי בתגובה תוקפנית משל עצמה ומכאן הסוף ידוע מראש.

כיצד אותו המצב יראה עם חמלה?

אז עדי, שקראה את המאמר הזה כמובן, תאמר לעצמה לאחר התגובה המאכזבת של יוסי: "אה! מה שצריך עכשיו זה חמלה, וחמלה מורכבת מאמפתיה רגשית, כבוד לאחר ורצון לעזור לו". בהמשך לכך, היא תנסה להתקרב לחוויה של יוסי ("הוא נמצא עכשיו במתח עם הסגר והמצב התעסוקתי, למעשה גם אני מודאגת מהדברים האלה בעצמי ומבינה את כאבו"), תשאיר מרחב מכבד כלפי אחרותו של יוסי ("אני לא אוהבת את חוסר הסבלנות שלו, אבל זה מי שהוא, אני מקבלת אותו גם על הצדדים הלא מושלמים שלו") ולבסוף תתמקד ברצון לעזור לו ("מה אני יכולה לעשות כעת על מנת לעזור לו? אם אגיב חזרה בחוסר סבלנות האם זה יסייע ליוסי ולי כעת?").

חשוב להדגיש כי החמלה של עדי לתגובתו של יוסי איננה מושתת על קבלה פסיבית של יחס עוין, ובוודאי שאינה מהווה תחליף להצבת גבול במצבים בהם היחס של בן הזוג הוא פוגעני או אלים. עם זאת, אלמנט הכבוד והלגיטימציה לאחר מאפשר לנו, במצבים שאינם פוגעניים, להשתמש בהבנה וקבלה של מעשיו של בן הזוג בכדי לפתח חמלה כלפי מצבו והתנהגותו.

חמלה: במקום לחשוב ב"שחור ולבן"

והנה הסיבה השנייה בגינה חמלה עוזרת להתמודדות במצבים קשים: כשבני אדם מרגישים רגשות שליליים באופן עוצמתי ופתאומי, הם נוהגים להיכנס לעמדה פסיכולוגית שמתאפיינת בהיעדר מורכבות, שליליות ונוקשות. באותו הרגע ההסברים למעשים מסוימים הופכים ברורים, פשוטים ושליליים. למשל, עדי הייתה יכולה לחשוב על יוסי "הוא התנהג בתוקפנות כי הוא אדם כזה, הוא תמיד היה כזה ותמיד יהיה, או כי לא אוהב אותי מספיק, או כי לא בא לו להשקיע, כמו תמיד".

מדובר בתגובה טבעית, מוח האדם בנוי להתמודד כך עם מצבים רגשיים עוצמתיים, ובפרט כשאנו מרגישים איום, פיזי או רגשי. במצבים של איום משמעותי, נטייה זו היא לא רק רצויה אלא לעיתים הכרחית להישרדותנו. אך במצבי ביניים, הפוטנציאל ההרסני של נטייה זו אדיר והוא מהווה מקור לסבל.

חמלה כפי שהגדרנו אותה כאן, היא בדיוק ההפך מעמדה כזו. כשחשים חמלה, רואים את מורכבותו של האחר ואת הסיבות השונות להתנהגותו, מתוך עמדה אוהבת, או לפחות מכבדת. כאשר אנו חושבים על האחר באופן כזה, עולה הסיכוי שנוכל למתן את תגובתנו הנגדית, להבין מה עובר על הצד השני לבסוף לסלוח או לסייע לו, תוך הימנעות מפיצוץ!

הורה עם חמלה הוא הורה שמח יותר

כמובן שנשאף להפעיל את אותה חמלה ואת אותה עמדה של מורכבות כלפי ההתנהגות של ילדינו, במיוחד כשהיא "עולה לנו על העצבים". אם תנסו לבחון בדיעבד, ייתכן שתגלו כי בכל פעם שהגבתם לילדיכם באופן שהצטערתם עליו מאוחר יותר, תגובתכם נבעה, אם באופן מודע ואם לא, מעמדה שלילית וחד-ממדית כלפי הילדים או כלפי מעשיהם (למשל "הוא מתנהג כך כי הוא חוצפן/ חסר גבולות/ לא מכבד").

לכן, אם נחזיק בחמלה כלפי ילדינו ייתכן שנגלה כי התנהגותם המאתגרת נובעת מתחושת מצוקה כל שהיא וכי יש ביכולתנו לסייע להם מבלי להיקלע איתם למריבות!

ומה איתנו? חמלה עצמית בראש ובראשונה

לפני הכל, על מנת שנוכל להכיל את רגשותיהם של אחרים בימי הסגר, רצוי שנוכל להכיל את רגשותינו אנו ולכן חשוב להפנות את זרקור החמלה כלפי עצמנו. חמלה עצמית היא אותה עמדה של אמפתיה ומורכבות אך כלפי ההתנהגות שלנו, כלומר ההבנה שמעשה מסוים אינו מגדיר אותנו, אלא מבטא רק חלק אחד ממי שאנחנו ומאיך שהרגשנו באותו הרגע.

זה אמנם הרבה יותר קשה, אך רצוי להתעקש על חמלה זו שכן היא תסייע לנו בהמשך להעניק את אותה החמלה לבן או בת הזוג ולילדים.

כך למשל, יוסי מן הדוגמא הקודמת יוכל להגיד משהו בסגנון של "קשה לי עם זה שצעקתי ופגעתי באשתי וילדיי, אני מרגיש אשמה על כך ומתבייש בכך. יחד עם זאת, זה יכול לקרות, שכן אני נמצא במצב מורכב עם כל הסטרס מהעבודה ואי הוודאות הכלכלית. זה מוציא ממני חלקים פחות סובלניים ותוקפניים, אך זה לא כל מי שאני".

אם יוסי יאמץ עמדה כזו, הסיכוי שיוכל לבקש סליחה מאשתו וילדיו יגבר, וכך גם הסיכוי לפיוס. זאת כיוון שחמלה עצמית היא ההפך המושלם מתחושות בושה ואשמה שלרוב מובילות אותנו להתנהגות מתגוננת ונוקשה.

לסיכום

כבר לפני שנים רבות הבינו הבודהיסטים את חשיבות החמלה לבני האדם, אך הם ראו גם את הקושי ואת המחסומים בדרך אליה. אפשר להגיד שאפילו הייתה להם חמלה כלפי אנשים המתקשים לחוש חמלה. לכן, הם ראו את החמלה כמיומנות שיש לטפח ולהתאמן עליה, ובמיוחד - שניתן להשתפר בה! בסגר הנוכחי, אני מציע לכם ולכן לנסות לאמץ עמדה כזו, ככל יכולתכם. טפחו את היכולת להרגיש חמלה כלפי אחרים שיקרים לכם ולא פחות חשוב מזה – כלפי עצמכם. ושוב, גם לטפח חמלה למצבים בהם לא הצלחתם להרגיש חמלה. אם הרגשתם חמלה כלשהי, היא בסוף תוביל אתכם למקום טוב יותר ולבחירות נבונות יותר, גם לאחר מעשה או בפעמים הבאות.

על הכותב - גבי זקס

גבי זקס, פסיכולוג, מתמחה בטיפול פסיכולוגי בילדים ונוער, עוסק באופן נרחב בתחום פסיכולוגיית הספורט.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך