תפריט נגישות

שליטה וניהול כעסים

שליטה וניהול כעסים

אריאלה מלצר

יוסי, גבר נשוי העוסק בהוראה, הרגיש שהוא מאבד את השליטה על חייו ובמקביל גם את ההנאה מהם. התפרצויות הזעם התדירות שלו, שכללו התנהגות מילולית אגרסיבית, חסמו והגבילו את התקדמותו המקצועית וערערו את יחסיו עם משפחתו. כאשר הבין כי המחירים שהוא משלם על ההתפרצויות שלו גבוהים מדי - פנה לקבלת עזרה מקצועית. 

יוסי השתתף בסדנא לשליטה בכעסים במסגרת מכון רעות לטיפול במשפחה, בזוג ובפרט. הוא מספר כי אותה סדנא היוותה את הגורם המשמעותי לשינוי שחל בו: "כיום אני מסוגל להקשיב, לשאת את התסכול שלי, לשמוח ולאהוב את עצמי ואת האנשים הקרובים לי". הערכתו העצמית גבוהה יותר ויחסיו המקצועיים והמשפחתיים השתפרו באופן ניכר. 

בדומה ליוסי, גברים ונשים רבים סובלים מהתפרצויות כעס בלתי נשלטות או מהיעדר יכולות לבטא כעס. מצבים ונטיות אלו פוגעים בהערכתם העצמית, בתפקודם המקצועי וביחסיהם הבין-אישיים. אריאלה מלצר, מנהלת מכון רעות, מסבירה על הגורמים לקשיים אלו ועל האפשרות להתמודד עמם באמצעות סדנאות לשליטה בכעסים הניתנות במסגרת המכון.

כעס - IN, התפרצויות זעם והתכחשות לכעס - OUT

"אני כועס בגלל שאני בעצם...." - מה מסתתר מאחורי הכעס? 

לדבריה של אריאלה מלצר, כעס הוא רגש טבעי, אנושי ולגיטימי: "כולנו נולדים עם תוקפנות, אך דרך המגע שלנו עם המשפחה, הסביבה והנורמות החברתיות אנו לומדים לעדן אותה. כעס אינו רגש ראשוני אלא רגש משני אשר ניזון מרגשות אחרים ובלתי נסבלים כקנאה, בושה, חוסר אונים, תחושת דחייה, נחיתות, עלבון וכן הלאה".

אז מדוע אנחנו מרגישים כעס ולא את הרגשות השליליים האחרים שבבסיסו? אריאלה מסבירה: "כאשר איננו מצליחים לזהות מה אנחנו מרגישים או כשקשה לנו מאוד לשאת רגשות אלו, אנו פונים לתחושה של כעס. הכעס מתעורר בדרך כלל כאשר איננו מקבלים מענה לצרכינו ואז מתעוררת חרדה שחלקנו מסוגלים להכיל וחלקנו לא מסוגלים לשאת. במצב של חוסר יכולת לשאת את הכעס אנו פונים לאחד משני קצוות קיצוניים - התפרצות בלתי נשלטת של כעס או לחלופין דחיסה של הכעס פנימה והימנעות מביטוי שלו".

לשחרר הכל החוצה או לשמור הכל בבטן? שני צדדים של אותו מטבע 

חשוב להבין שלמרות שמדובר בשני קצוות מרוחקים - התפרצויות זעם חסרות שליטה אל מול היעדר ביטוי של כעס - למעשה מדובר בביטויים שונים של אותו הקושי. כל ילד זקוק להכוונה כיצד לשלוט ברגשותיו בכלל ובכעס בפרט, וההתנהגות בבגרות מושפעת מהרגלים אשר נרכשו בסביבה הביתית הראשונית. אז כיצד מתבטאים שני הקצוות הקיצוניים של התמודדות לקויה עם כעסים בחיי היום יום?

אנשים אשר נוטים להתפרצויות כעס בלתי נשלטות יחוו בדרך כלל פגיעה משמעותית במערכות היחסים הקרובות והמשמעותיות ביותר. פעמים רבות הם הצליחו לסגל לעצמם מנגנון פנימי שמאפשר להגביל את ההתפרצויות מחוץ לבית (בעבודה, מול אנשים זרים) - אך מצב זה הופך את הסביבה הקרובה למקום לגיטימי, כביכול, לשחרור מכלול המתחים והתסכולים. במקביל, ההתפרצויות מעוררות תחושות של אשמה, בושה ופגיעה בדימוי העצמי. אנשים הנוטים להתפרצויות זעם הם פעמים רבות אנשים שלמדו שאסור להם לבטא כאב או חולשה באופן ישיר, ולכן רגשות מכאיבים (קנאה, דחייה וכד') יתבטאו דווקא בכעס.

בקצה השני של הסקלה נמצאים אנשים אשר כמעט ואינם מבטאים רגשות כעס ותסכול. פעמים רבות מדובר באנשים אשר למדו בילדותם כי הבעת כעס תביא לתוצאות שליליות כדחייה ואובדן האהבה, ולכן הם חווים פחד עצום מהכעס של אחרים ושלהם עצמם. הנטייה לדחוק פנימה את כל הכעסים עשויה להתבטא בהתנהגות מרצה ולא אסרטיבית, דימוי עצמי נמוך, מועקה, חרדה, דיכאון ובעיות פסיכוסומטיות (כאבי ראש, בטן וכד' אשר מקורן בגורם נפשי ולא פיסי).

התמודדות טובה יותר עם כעס - יש מה לעשות

כמעט כל הורה לילדים יוכל להעיד על כך שכעס הוא אחד הרגשות הבסיסיים והמטלטלים ביותר שחווה הילד בחייו. אלא שבאופן טבעי, מרבית הפעוטות אשר משליכים את עצמם על הרצפה בבכי וצרחות בגיל שנתיים - יגדלו להיות מבוגרים אשר מסוגלים לשאת תסכולים מבלי להתפרץ בזעם. אך מה עושים כשזה לא המצב בבגרות? ניתן לפנות לקבלת עזרה מקצועית, כפי שמציעות למשל סדנאות לשליטה בכעסים. 

איזה תהליך מתרחש בסדנא לשליטה בכעסים? 

הדגש בסדנא הוא על התהליך החוויתי ולא רק על ההבנה הרציונלית שעוזרת פעמים רבות להתגונן מהעולם הרגשי. בהתאם, אחת המטרות הראשונות והמשמעותיות בסדנא היא יצירת מרחב בטוח, בהתאם לשיטת אימגו לטיפול זוגי של הנדריקס - יוצרים מרחב יחסים בטוח בין משתתפי הסדנא באופן שמאפשר לבטא את כל החלקים האישיותיים, כולל אלו הפחות יפים. המרחב הבטוח מאפשר למשתתפים לספר על האירועים הקשים שנוגעים לכעס, על החולשה ועל הבושה שהם מרגישים. החשיפה העצמית, אשר מעוררת דווקא תגובות של אהדה והבנה ולא של לגלוג ודחייה, מחזקת את הדימוי העצמי ואת הביטחון ומאפשרת לשמוע זוויות ראייה חדשות על הסיטואציה.

מעבר להיבט החוויתי של הסדנא, יש גם היבט תיאורטי שכולל למידה על מהות הכעס ועל השפעת המוח על ההתנהגות התגובתית. המשתתפים לומדים למשל לזהות את הטריגרים והרמזים המקדימים להתפרצות שלהם, ולהבחין בין הכעס לבין רגשות אחרים המתעוררים (למשל: לזהות מתי מדובר בקנאה או עלבון, ולהפריד בין תחושות אלו לבין הכעס המתעורר בעקבותיהן). בהתאם, נלמדות דרכים חלופיות לקבלת מענה לרגשות השליליים שהתעוררו - גם מבלי להתפרץ. כמו כן, מושם דגש על לקיחת אחריות על ההתנהגות (להשתחרר מאמירות כגון: "היא גורמת לי להתעצבן") ונלמדות טכניקות ומיומנויות של שליטה בכעס, ביטוי הולם יותר שלו וכן יצירת תקשורת בין אישית יעילה וטובה יותר.

איזו משמעות יש למסגרת הקבוצתית בתהליך? 

לבחירה בפורמט קבוצתי יש משמעות מאוד גדולה. אנשים שנוטים להתפרצויות כעס חשים הרבה פעמים שהם חיים חיים כפולים של הסתרה וזיוף כלפי חוץ. הסרת ה"תחפושת" הנעימה וחשיפה של הצדדים התוקפניים בפני הקבוצה מביאה להקלה גדולה - הקבוצה מעבירה מסר של הערכת הרצון להשתנות ושל קבלה למרות קיומם של צדדים פחות יפים ונעימים. חווית שותפות הגורל הדומה מסירה את תחושת הבדידות ויוצרת חוויה של "ביחד" המעניקה כוח וביטחון, תחושת שחרור ובעיקר, הסרת תחושת הזיוף של ה"אני" ובמקומה קבלת החופש להיות "אני" אותנטי, שלם ואמיתי.

החשיפה ההדדית של סיטואציות הקשורות בכעס מאפשרת לחברי הקבוצה גם לשמש מראה אחד לשני - כלומר, להתבונן מהצד כיצד הם נראים בשעת התפרצות כעס ולזהות בעצמם זוויות ראייה ואלטרנטיבות חלופיות. מעבר לכך, העובדה שהקבוצות מורכבות מגברים ונשים וכן מ"מתפרצים" ו"מבליגים על כעס" מאפשרת חיבור לחלקים רגשיים איתם מאוד קשה לבוא במגע ביום יום: גברים הנוטים להתפרצויות כעס יכולים לשמוע את הכאב הנגרם בגלל התפרצויות מסוג זה, בעוד שאת כאבן של בנות זוגן הם לא מסוגלים לשמוע; אנשים המתקשים לבטא כעס מצליחים להבין כי מקורו של הכעס הוא בכאב גדול. למעשה, הקבוצה מחצינה דיאלוג פנימי המתקיים הרבה פעמים באופן סמוי בנפשם של המשתתפים, מבלי שיעזו לבטא אותו.

מעבר לכך, עצם ההשתתפות בקבוצה מחזקת מיומנויות של אמפתיה, השתתפות והקשבה לאחר. מיומנויות אלו באות לידי ביטוי בקשרים בין אישיים ומשפרות אותם. בסופו של דבר, המשתתפים יוצאים עם תחושת ביטחון ושליטה עצמית אשר מאפשרת להם להתנסות בחוויות שלא יכלו לשאת קודם לכן, דוגמת שיתוף אדם אחר בקושי או ביטוי של רגשות שונים. מתפתחת אצלם גמישות ויכולת לחשיבה פחות נוקשה ודיכוטומית, אשר מגדילה את היכולת להתמודד עם רגשות קשים ותסכולים באופן מאוזן - אסרטיבי אך לא חסר שליטה.

על המטפלת אריאלה מלצר

אריאלה מלצר היא מנהלת מכון רעות לטיפול זוגי, משפחתי ואישי. עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W), פסיכותרפיסטית, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ובעלת ניסיון רב בטיפול באלימות במשפחה. בוגרת לימודי פסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב, מטפלת זוגית מוסמכת בשיטת אימגו, מגשרת, מרצה ומנחת סדנאות.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי

עוד מאמרים שיעניינו אותך