תפריט נגישות
חיפוש

התפרצויות זעם בבגרות

התפרצויות זעם בבגרות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

כאשר אנו חושבים על התפרצויות זעם, אנחנו נוטים לחשוב על התקפי צרחות ובכי של פעוטות בגיל הרך המתקשים להתמודד עם תסכול. התקפי זעם אצל ילדים נוטים להסתכם ב"נזק" של מבוכה ותסכול להורה, אך התפרצויות זעם בבגרות הן בעיה מורכבת הרבה יותר. בכתבה זו נתאר את הגורמים למצבים של התפרצויות זעם בבגרות, ואת הדרך להתמודדות איתן.

התפרצויות זעם בבגרות: למה זה קורה?

כעס הוא רגש בסיסי איתו כולנו מתמודדים כבר מגיל צעיר. ילדים צעירים הנתקלים בתסכול, סירוב או קושי מגיבים לא פעם בהתפרצויות זעם אשר מבטאות את הקושי שלהם להכיר במגבלותיהם ואת ניסיונם לשלוט בסביבה כך שתתאים עצמה לרצונותיהם. עם הזמן, ההתנסות והתפתחות היכולות הקוגניטיביות והרגשיות הילד לומד לשאת תסכולים ולווסת את רגשותיו, ואותן התפרצויות זעם מפנות את מקומן לאסטרטגיות ביטוי והתמודדות יעילות יותר. כמו כן, דימויו העצמי החיובי של הילד מתחזק ומתייצב ותסכולים ועלבונות אשר היו בלתי נסבלים הופכים למטלטלים ומכעיסים הרבה פחות.

מרבית הילדים לומדים להתמודד עם כעסם באופן בריא אך חלקם גדלים להיות מבוגרים אשר חסרות להם מיומנויות בסיסיות של וויסות עצמי ורגשי, ועל כן הם פגיעים להופעת התפרצויות זעם. חשוב להבחין בין הבעת כעס נורמטיבית (גם אם מוגזמת) לבין התפרצויות זעם: התפרצויות זעם יכללו בדרך כלל שינוי קיצוני בהתנהגות, לעיתים עד כדי שימוש באלימות פיסית ומילולית, ויאופיינו באטימות לניסיונות הסביבה להרגיע את הרוחות. כמו כן, התפרצויות זעם יעוררו בדרך כלל תגובות של פחד וצייתנות ויגרמו במרבית המקרים לפגיעה בקשריו הבין אישיים של האדם עם בני משפחתו, בן/בת זוגו, קולגות ובוסים.

ניתן לחלק את הבוגרים המתמודדים עם התפרצויות זעם לארבעה טיפוסים מרכזיים:

הטיפוס הפגיע נרקיסיסטית

התפרצויות זעם מאפיינות לא פעם אנשים אשר תחושת הערך העצמי הנמוכה והשברירית שלהם מוסווית תחת פסאדה גרנדיוזית ומלאת ביטחון. אנשים אלו יתפקדו ויתנהלו באופן סביר ואפילו נעים כל עוד הם חשים כי דימויים העצמי אינו מאוים, אך נוטים להופעת התפרצויות זעם בסיטואציות או אינטראקציות בהם כבודם העצמי והפסאדה הגרנדיוזית שלהם מאוימים. התפרצויות זעם של טיפוסים אלו עשויות להופיע, למשל, מול הערה ביקורתית של בוס, התנהגות "לא מכבדת" של בת זוג או ילד ואפילו ויכוח פוליטי יומיומי בו האדם חש כי הוא מובס או לא מובן.

הטיפוס השתלטן

התפרצויות זעם של הטיפוס השתלטן יהוו בדרך כלל ניסיונות השתלטות על הסביבה ועל האנשים הקרובים אשר מוסווים תחת מעטה של כעס. אנשים אלו יטענו בדרך כלל כי אינם שולטים בעצמם במהלך התפרצויות זעם, אך התבוננות מעמיקה בדפוסי הזעם שלהם תבהיר כי שליטתם העצמית טובה מאוד במקומות מסוימים (עבודה, חברים, מקומות ציבוריים), אך נוטה "להיעלם" מול אנשים קרובים כמו בנות זוג, ילדים ומשפחה קרובה. האימפקט הסביבתי של התפרצויות זעם מסוג זה יהיה בדרך כלל תגובות של פחד, כניעה, צייתנות וניסיון של הסביבה למנוע כל עילה להופעת התפרצויות זעם. למשל, בני/בנות זוג וילדים של טיפוסים שתלטניים מסוג זה ייטו להתנהגות מרצה ופרפקציוניסטית מתוך תחושה שאם רק יהיו "ממש-ממש בסדר"- התפרצויות הזעם ייעלמו. זאת, למרות שבפועל התפרצויות זעם ימשיכו להופיע מאחר והן ממשיכות לשרת את צרכי השליטה.

הטיפוס הספוגי-מתפוצץ

התפרצויות זעם עשויות לאפיין גם אנשים אשר נוטים להתמסר, להשקיע ולהקריב את עצמם למען אחרים עד לנקודה בה אינם מסוגלים לשאת עוד את הביטול העצמי- נקודה בה הם מתפוצצים ובה מופיעות התפרצויות זעם. במילים אחרות, אנשים אלו נוטים לספוג, להקריב, לתת ללא גבול ולהשתיק את רגשות התסכול המתעוררים בהם, עד שבשלב מסוים הזעם ותחושת הניצול עולים על גדותיהם ובאים ליד ביטוי באותן התפרצויות זעם. דוגמה קלאסית לדפוס זה של התפרצויות זעם היא הדוגמה של הורה אשר מתקשה להציב גבולות לילדו (הצעיר או הבוגר...) לאורך זמן, ובשלב מסוים חש כל כך חסר אונים ומנוצל עד שהוא מתפוצץ בזעם.

הטיפוס הלא מעובד

התפרצויות זעם עשויות להופיע על רקע תכנים, זיכרונות וחוויות עבר בלתי מעובדים, אשר הופכים את האדם לרגיש ביותר לטריגרים וגירויים רגשיים מסוימים. כך, למשל, אדם החי עם מטען של כעס לא מודע או לא מעובד על הוריו שהזניחו אותו בילדותו עשוי לחוות זעם עז המוביל אל התפרצויות זעם בכל מפגש עם התנהגות "מזניחה" כחוסר מענה לטלפון של בת הזוג, סירוב לבקשה להעלאת שכר וכן הלאה.

התפרצויות זעם בבגרות: איך מתמודדים?

כאמור, התפרצויות זעם בבגרות עשויות להשפיע על היבטי חיים רבים ולחבל הן בחייו של האדם המתמודד עם התפרצויות זעם והן בחיי הסובבים אותו. טיפול פסיכולוגי הוא אמצעי יעיל ביותר להתמודדות עם התפרצויות זעם מאחר ובאמצעותו ניתן להבין באופן עמוק יותר את מקורות הזעם ובמקביל, לחזק את מיומנויות השליטה העצמית ואת התפקוד הבין אישי בכלל. כך, לדוגמה, טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לאישה המתמודדת עם התפרצויות זעם על רקע דפוס "ספוגי" של ביטול עצמי לחזק את עצמה ואת האסרטיביות שלה, ובכך לצמצם את הסיכון להצטברות תסכולים הגוררים בסופו של דבר התפרצויות זעם.

למרבה הצער, אחד הקשיים המרכזיים הנוגעים להתמודדות עם התפרצויות זעם הוא מיעוט המוטיבציה לשינוי של האדם המתמודד איתן. רבים מהאנשים המתמודדים עם התפרצויות זעם נוטים להכחיש את אחריותם להתפרצויות ולהאשים את הסביבה ("אם היא לא היתה מדברת אלי ככה זה לא היה קורה"), ולכן גם אינם חשים כי יש להם צורך בעזרה פסיכולוגית. במקרים אלו לסביבה הקרובה של האדם המתמודד עם התפרצויות זעם יש תפקיד משמעותי מאחר והיא זו שיכולה להציב גבולות ולהבהיר כי ההתנהגות אינה מקובלת וכי הקשר לא יוכל להמשיך באופן זה. מדובר בצעד לא פשוט לאנשים אשר פעמים רבות בילו שנים ארוכות תחת אימתן של אותן התפרצויות זעם, ולכן מומלץ גם לאנשים המתמודדים עם התפרצויות זעם של בן זוג או קרוב משפחה לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי שילווה את ההתמודדות. פנייה לטיפול וייעוץ מקצועי חיונית במיוחד במקרים של אלימות פיסית, בהן יש חשש שניסיון להציב גבול יביא להגברת האלימות.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך