חיפוש

חופשת הלידה המושלמת שלי, או שלא?

חופשת הלידה המושלמת שלי, או שלא?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"חופשת לידה? כן, שמעתי פעם אגדה כזאת..." מגחכות לא פעם אימהות טריות בתגובה לשאלה איך עוברת עליהן חופשת הלידה. בניגוד לשמה, חופשת לידה היא לא בדיוק נופש חמישה כוכבים: את עוד מתאוששת מכאבי הלידה, עדיין לא הספקת להכיר ממש את הקטנצ'יק שהצטרף למשפחה ואת האופי והצרכים הייחודיים שלו, הקרובים לא מפסיקים להתקשר ולבקש לבוא, אם זה הילד הראשון שלך את בעצמך עוד לא ממש התרגלת לרעיון האימהות ואם זה הילד השני ומעלה - סביר להניח שיש לך עוד פעוט/ה שלא ממהר לוותר על זכויותיו ולפנות מקום לאח העוד-לא-ממש-מעניין-וכיפי שהצטרף אליו. במילים אחרות, בשנים האחרונות הולך ונשבר מיתוס "חופש הלידה" השלווה והקלה בה האם הקורנת מטיילת בשלווה עם תינוק מתוק רגוע.

בכתבה זו נתאר את התהליכים הפסיכולוגיים האופייניים לתקופת חופשת הלידה, את הקשיים העשויים להתלוות אליהם ואת הדרך לתכנון וניהול חופשת הלידה שמתאימה לך.

סודות מחופשת הלידה

בשנות ה-40 פרסם התיאורטיקן והאנליטיקאי דונלד ויניקוט סדרת ספרים ומאמרים אשר שינו את פני השדה הפסיכולוגי וחלחלו עם הזמן גם אל הקהל הרחב. ויניקוט הציע כי התנאי להתפתחות נפשית נורמלית הוא קיומה של סביבה "סביבה מחזיקה": סביבה המותאמת לצרכיו הפיסיים והנפשיים של התינוק באופן אידיאלי ובכך מאפשרת לו לבסס עצמיות אותנטית ובריאה. ויניקוט טען כי מרבית האימהות מפתחות לאחר הלידה "מצב פסיכולוגי מיוחד", אותו הוא כינה "מושקעות אימהית ראשונית", המאופיין בהתכווננות טוטלית ואינטנסיבית לצורכי התינוק, אשר מאפשר את התפתחותו הנורמלית. מצב פסיכולוגי זה דועך באופן טבעי בחודשים שלאחר הלידה, ומאפשר לאם להתחיל לגרות ולקדם את התפתחותו של התינוק לעבר ביסוס נפרדות, הרחבת העצמאות והתמודדות עם תסכולים טבעיים. ויניקוט טען כי מדובר בתהליך טבעי ואינטואיטיבי עבור מרבית הנשים היולדות, ובכך תרם לביסוסה של הציפייה החברתית לאימהות מושלמת, נענית ומושקעת בתינוק באופן עמוק בחדשים שלאחר הלידה.

במובנים רבים, ויניקוט צדק בטענתו לגבי הטבעיות בה האם הטרייה משקיעה בתינוקה. חוסר האונים וצרכיו הבלתי מתפשרים של התינוק מעוררים במרבית האימהות צורך טבעי להיענות לצרכיו של התינוק בהקדם האפשרי: לגשת אליו עם כל סימן של אי נוחות, לנסות לגלות בקדחתנות מה מציק לו ולהאכיל אותו, להרדים אותו ולהחליף לו חיתול קרוב ככל האפשר לרגע בו התעוררו צרכים אלו.

אלא שהיום, יותר ויותר נשים מוצאות את הצורך להשתקע כל כולן בטיפול בתינוק רך כצורך שלא קל לעמוד בו.

חופשת הלידה, כפי שלא תמיד מספרים לנו מראש, היא תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית ופיסית. הגוף עדיין מתאושש מהלידה, ההנקה עוד לא ממש מסתדרת, ההורמונים משתוללים ומעצימים את החוויה הרגשית, התינוק וצרכיו עדיין לא ברורים לנו ומעל כל זה מרחפות מעלינו דודות ואימהות שלא מפסיקות לשאול: "נו...? התאהבת בו ישר? נכון שהוא תינוק מקסים?". במילים אחרות, הלחץ הסביבתי להתאהבות בתינוק ולהנאה צרופה מ"חופשת" הלידה עמו דוחקים להכחשה של הקשיים, הכאבים ותהליכי ההסתגלות הטבעיים. בהתאם, אימהות רבות חוות בתקופה זו רגשות אשמה ופגיעה בדימוי של עצמן כאימהות טובות. במקרים קיצוניים תחושות אלו יכולות להתפתח לכדי דיכאון אחרי לידה ובמקרים קיצוניים פחות - "רק" להפוך את חופשת הלידה לחוויה רגשית מלחיצה ומעיקה.

מעבר לכך, חופשת הלידה מבודדת את האם הטרייה מהמשאבים הסביבתיים המספקים לה בחיי היום יום תחושת שייכות, ערך עצמי, חווית הצלחה, סיפוק ועניין. חיי הקריירה וחיי החברה עומדים כיום במרכז עולמן של מרבית הנשים הצעירות והניתוק מהיבטים אלו במהלך חופשת הלידה מביא לא פעם לניתוק גם מתחושות חיוביות ומתחושות עניין והנאה מהחיים. במקביל, ובפרט כאשר מדובר בילד ראשון, מערכת היחסים הזוגית נדרשת להתארגנות מחודשת לתא המשפחתי המורחב והשינויים הכרוכים בהתארגנות זו לא תמיד פשוטים: הבילויים הזוגיים, ההשקעה ההדדית זה בזה והשוויוניות הם רק חלק מההיבטים הזוגיים המשתנים עם ההורות ובפרט בחודשים שלאחר הלידה, ותהליכים אלו מלווים בחלק מהמקרים בטלטלה של הקשר הזוגי.

חופשת לידה: המדריך לאם הטרייה

החוויות הרגשיות אשר יתעוררו בנו סביב חופשת הלידה והטיפול בתינוק צעיר, וסביב הטיפול בתינוק הספציפי שייוולד לנו, אינן מצויות בשליטתנו. אימהות היא חוויה עוצמתית אשר נוגעת ומפעילה כל אישה באופן אחר, בהתאם לאופייה, סגנון חייה, חוויותיה כתינוקת וכילדה ואופיו של התינוק הספציפי. בהתאם, קשה מאוד לצפות מראש האם חופשת הלידה תהיה תקופה מאתגרת אך מספקת, קשה ומעמיסה, מהנה או תקופה המייצרת תמהיל ספציפי של חוויות אלו. במובן זה, קשה גם להיערך ולתכנן את חופשת הלידה מראש מאחר ולא קל לצפות לכמה עזרה ומפגשים חברתיים תזדקקי, האם תהיי נינוחה או תחווי רמות לחץ וחרדה גבוהות, האם תרצי להניק וכן הלאה.

לצד חוסר הוודאות וחוסר השליטה המאפיינים את חופשת הלידה, חשוב לזכור כי מה שכן נמצא בידינו הוא היכולת להתבונן, לעבד ולווסת את הרגשות המתעוררים בנו סביב המפגש עם התינוק הצעיר, ואפילו להפוך מפגש זה לנקודת מוצא ללמידה, התפתחות וצמיחה אישית.

אל חופשת הלידה כדאי להגיע עם ראש פתוח ונכונות להתגמשות: הכיני הן את עצמך והן את הסובבים אותך לכך שאינך יודעת כיצד תרגישי, מה תצטרכי ומה לא יתאים לך, וסכמי מראש עם האנשים הקרובים לך על "חוזה" פתוח וגמיש סביב ביקורים, עזרה, מעורבות וכן הלאה: אל תמהרי להניח שאת מהאימהות ה"זורמות" ולפרגן לבן זוגך נסיעת עבודה ממושכת מיד לאחר הלידה, ואל תבטיחי לאמך שתבלו את חופשת לידה צמודות זו לזו. זאת, מהסיבה הפשוט שאת באמת לא יודעת בשלב זה מה יהיה נכון עבורך.

עם הכניסה לחופשת הלידה, אפשרי לעצמך כמה שיותר חופש לחשוב ולהרגיש: הניחי מראש שחופשת הלידה תלווה גם ברגשות של תסכול, עייפות, אכזבה וכן הלאה, ותני מקום לרגשות אלו הן בתוכך והן מול אנשים אחרים. גם אם את מצפה לחוסר הבנה של הקשיים לאור מיתוס האימהות המאושרת, סביר להניח שתופתעי לגלות שחלק גדול מהתחושות והקשיים שתחווי משותפים לנשים רבות.

התבונני בד'ברים ונסי להבין אותם: בין אם מדובר בקשיים מינוריים ובין אם מדובר בקשיים משמעותיים, החוויות שאת חווה בינך לבינך, עם תינוקך ועם בן זוגך שהפך לאב טרי, הן חוויות המספרות על עולמך הפנימי ולכן יכולות ללמד אותך לא מעט על עצמך, ולסייע לך להתמודד עם קשיים וקונפליקטים שישפיעו עלייך כאם. נסי לשאול את עצמך מדוע את מרגישה כפי שאת מרגישה, להתבונן בתחושות שמתעוררות בך לנוכח חוויות הוריות שונות ולהתבונן כיצד את מגיבה רגשית לאירועים ואינטראקציות הנוגעים לתינוק.

חשוב לציין כי התבוננות פנימית זו היא לא תמיד חוויה פשוטה. לא פעם ההורות הטרייה "מגרדת" צלקות ופצעי עבר אשר המגע עמם יכול להיות קשה ומכאיב. במצבים אלו ובמצבים בהם הכניסה להורות מלווה במצוקה רגשית משמעותית, מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע בעיבוד הקשיים, הבנתם לעומק ושיפור יכולת ההתמודדות עמם.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך