חיפוש

Eating disorders in adolescence - הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

דיאטה או אנורקסיה? אפשר להגיד לה משהו או שזה רק יחמיר את המצב? שלב שיעבור מעצמו או בעיה שמצריכה טיפול?

שאלות אלו, ורבות אחרות, מעסיקות הורים אשר חושדים שילדם או ילדתם המתבגר/ת סובל/ת מהפרעות אכילה. הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות יכולות לנבוע מגורמים רבים שביניהם לחץ והשפעות סביבתיות, מצוקה רגשית אשר המתבגר אינו יודע לבטא בדרך אחרת וקשיים ביחסים המשפחתיים שהמתבגר מתמודד אעמם דרך העיסוק באוכל. מעבר לגורמים לפריצת הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, ידוע היום שככל שזיהוי הפרעת האכילה והטיפול בה יתרחש בשלב מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להחלמה.

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות- כיצד מזהים?

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות נוטות לא פעם להיות חמקמקות וקשות לזיהוי. ראשית, מתבגרים עסוקים ממילא בדימוי הגופני וההופעה החיצונית, כך שהגבול בין דיאטה נורמלית להתפתחות של הפרעת אכילה לא תמיד קל לזיהוי. כמו כן, גיל ההתבגרות מאופיין בצורך של המתבגר להרחיב את עצמאותו ונפרדותו מההורים, ולכן הנטייה לפנות להורים לעזרה פוחתת ולעיתים המתבגר משקיע אנרגיות רבות בהסתרת הפרעת האכילה מעיניהם. יחד עם זאת, מספר התנהגויות יכולות לעורר חדש לקיומן של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות:

שינויים בהרגלי האכילה: המתבגר טוען לאידיאולוגיות המסבירות את המנעותו מסוגי מזון רבים, מפתח בררנות יתר, מצהיר שוב ושוב שאכל בחוץ עם חברים וכן הלאה.

סימנים גופניים: ירידה במשקל, הפסקת המחזור, ריח רע מהפה, נשירת שיער

הסתגרויות ממושכות בחדר, במקלחת או בשירותים

התחברות לקבוצת מתבגרות העוסקות במשקל ודיאטות

עיסוק יתר במזון- דיבור רב על אוכל ולפעמים אף עיסוק רב בבישול והכנת מזון לאחרים, מבלי שהמתבגר עצמו אוכל

שינוי התנהגותי ורגשי בתחומים שאינם קשורים לאכילה: מצב רוח ירוד, ירידה לימודית, ירידה בעניין החברתי, עצבנות, שינה ממושכת

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות- כיצד להגיב?

הורים רבים הנתקלים בסימנים מחשידים לקיומה של הפרעת אכילה תוהים כיצד להגיב והאם להעלות את הנושא בפני המתבגר/ת. חלקם חוששים שעצם השאלה "תיתן לה רעיונות", חלקם חוששים מפני תגובה נזעמת על ההתערבות בחיים הפרטיים וחלקם מתקשים להאמין שילדם יסבול מהפרעה כזו. על אף שמתבגרים רבים אכן יגיבו בכעס והכחשה של הבעיה, התעלמות ההורים היא הרסנית ומסוכנת: המתבגר חש שהוא רשאי לפגע בעצמו מבלי שאיש יכול לעצור בעדו וההתמכרות להפרעת האכילה הולכת וגדלה.  

לכן, כאשר מתעורר החשד לקיומן של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות חשוב להעלות את הנושא באופן ישיר מול המתבגר ולעמת אותו עם הגורמים שעוררו את החשד. גם אם יכחיש או יגיב בזעם או לעג, חשוב להעביר מסר ברור על כך שהתשובה אינה מספקת וכי ההורים מתכוונים להמשיך ולפעול כדי למנוע פגיעה עצמית דרך הפרעות האכילה.

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות- דרכי טיפול

חלק מהמתבגרים יגיבו לפניית ההורה באופן חיובי ויסכימו לקבל עזרה מקצועית. הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות נוטות לבטא קשיים ומצוקות רגשיות ששמעבר להפרעת האכילה עצמה, ולכן מרבית המתבגרים נזקקים לעזרה מקצועית בהתמודדות עם הפרעת האכילה. טיפול פסיכולוגי מהווה אמצעי התמודדות יעיל ביותר מאחר והוא מאפשר למתבגר לבטא את המצוקה הרגשית במילים וכך פוחת הצורך בהבעת המצוקה דרך דפוסי האכילה. בחלק מן המקרים הטיפול ילווה במפגשים עם דיאטנית אשר תסייע בבניית הרגלי אכילה מאוזנים ובשמירה על משקל גוף תקין. במקרים של הפרעת אכילה קשה וממושכת העיסוק באכילה עשוי להיות אינטנסיבי וקיצוני עד כדי כך שטיפול פסיכולוגי אינו מהווה מסגרת התמודדות מספקת. במקרים אלו ניתן לטפל בהפרעת האכילה במסגרת של אשפוז יום או אשפוז מלא המציעה השגחה מקיפה יותר על הרגלי האכילה ומתן טיפול אינטנסיבי.

חשוב לציין כי הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות ניתנות לטיפול גם כאשר המתבר מסרב לטיפול או מכחיש את קיומה של הבעיה. במקרים אלו, מומלץ לפנות להדרכת הורים בה ניתנים להורים כלים להתמודדות עם המצב, הגנה על המתבגר/ת והגברת המוטיבציה שלו לפנייה לטיפול.