חיפוש

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

בסרט "הטייס" מגלם ליאונרדו דיקפריו את המיליונר הווארד יוז. יוז נושא בכיסו באופן קבוע סבון מיוחד, ובכל פעם שהוא חש "מלוכלך" הוא פונה לשירותים ורוחץ את ידיו בקפידה. באחת הסצנות הוא נשאר בשירותים דקות ארוכות משום שאינו מסוגל לגעת בידית הדלת, שמא יזדהם וייאלץ לחזור על טקס הרחצה המתיש שוב. בדומה ליוז, מאופיינים אלו מבינינו הסובלים מסימפטומים כפייתיים ממחשבות אובססיביות (כתחושת לכלוך) ומהתנהגויות כפייתיות אשר נועדו לסלק תחושות אלו (כרחצה מופרזת).

תסמינים קליניים

מי מאיתנו לא יצא מביתו וכשהחל בעיסוקיו עברה בו המחשבה שמא שכח לנעול את דלת הבית או ששכח לכבות תנור דולק? אם נחזור הביתה, סביר להניח כי נמצא דלת נעולה ותנור כבוי. על כן, במרבית הפעמים אנו מצליחים להתעלם ולדחוק הצידה את החשש. אלא שהסובלים מההפרעה הטורדנית-כפייתית חיים במעגל אובססיבי-כפייתי שממנו הם מתקשים מאוד להתנתק: מחשבה פולשנית עולה (אובססיה אשר בדרך כלל מאופיינת בחשיבה קטסטרופלית: "משהו נורא עלול לקרות אם...") ומעוררת מצוקה (לחץ, בושה, גועל או חרדה). כדי להיפטר מאותה מחשבה ומאותן תחושות לא נעימות, עולה צורך לבצע "טקס" - התנהגות כפייתית שמרגיעה את החרדה, כגון רחצה, בדיקה חוזרת, אמירת מילה מסוימת וכן הלאה. ביצוע הטקס מביא להקלה, אך הקלה זו זמנית בלבד מאחר והמחשבה האובססיבית חוזרת ונשנית. כך, המעגל האובססיבי-קומפולסיבי מתחזק ומתהדק עד שלעיתים קרובות הוא צורך זמן רב ומונע תפקוד משפחתי ותעסוקתי.

שכיחות ההפרעה

השכיחות השנתית של OCD בארצות הברית עומדת על 1.2%, ודומה לשכיחות בעולם (1.1% -1.8%) . בבגרות, נשים מושפעות מההפרעה בשיעור גבוה יותר מאשר גברים, אך בילדות בנים מושפעים יותר. ההפרעה פורצת בגיל 20 בממוצע, אך מרבית הלוקים בה מעידים כי נטו להתנהגות טקסית כבר בילדותם. חשוב לציין כי ילדים עד גיל שבע, פחות או יותר, נוטים לבצע התנהגויות טקסיות (שמירה על סדר מסוים, חזרתיות) על מנת לחוש ביטחון ורגיעה ואין ליחס זאת להפרעה טורדנית-כפייתית.

אבחנה על פי ה-DSM

קריטריונים לאבחון:

A. נוכחות של אובססיות, כפייתיות, או שתיהן:

אובססיות מוגדרות על ידי (1) וגם (2) :

1. מחשבות חוזרות ומתמשכות, דחפים או תמונות שנחוו, בחלק מהזמן במהלך הפרעה, כחודרניות ולא רצויות, וגרמו לאדם לחרדה או מצוקה ניכרת.

2. הפרט מנסה להתעלם או להדחיק את המחשבות, הדחפים, התמונות האלה, או לנטרל אותם בעזרת מחשבה או פעולה אחרת (כלומר, על ידי ביצוע התנהגות כפייתית).

כפייתיות מוגדרת על ידי (1) וגם (2) :

1. התנהגויות חוזרות (למשל, שטיפת ידיים, סידור, בדיקה) או פעולות נפשיות (למשל, תפילה, ספירה, חזרה על מילים בשקט) שהאדם מרגיש מונע לבצע, בתגובה לאובססיה או לפי כללים שיש להחיל בנוקשות.

2. ההתנהגויות או המעשים הנפשיים מכוונים למניעה או הפחתה של חרדה או מצוקה, או מניעת אירוע או מצב כלשהו שיוצר חרדה, עם זאת, ההתנהגויות או המעשים הנפשיים אינם קשורים באופן מציאותי עם מה שהם נועדו לנטרל או למנוע, או שהם מוגזמים באופן ברור.

⦁ הערה: ייתכן שילדים קטנים לא יוכלו להסביר את המטרות של התנהגויות אלו או של המעשים נפשיים.

B. האובססיות או ההתנהגויות הכפייתיות גוזלות זמן (למשל, ייקחו יותר משעה כל יום) או גורמות למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, לפגיעה חברתית, תעסוקתית או לתחומים חשובים אחרים של התפקוד.

C. הסימפטומים הכפייתיים אינם מיוחסים להשפעות הפיזיולוגיות של שימוש בחומרים (כגון, תרופות, סמים) או מצב רפואי אחר.

D. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי תסמינים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, דאגות מוגזמות כפי שהן מופיעות בהפרעת חרדה כללית, עיסוק במראה כפי שמופיע בהפרעת גוף דיסמורפית, קושי בהשלכת חפצים ופרידה כפי שמופיע בהפרעת אגירה, משיכת שיער כפי שמופיעה בטריכוטילומניה, תלישת עור כפי שמופיעה בהפרעת קילוף עור, נטייה חריגה להיצמד לדפוסי התנהגות או חשיבה קבועים כפי שמופיעים בהפרעת תנועה סטריאוטיפית, התנהגות טקסית באכילה, כפי שמופיעה בהפרעות אכילה, עיסוק בסמים או הימורים כפי שמופיעים בהפרעת התמכרות, עיסוק בחולי, כפי שמופיע בהיפוכונדריה, דחפים או פנטזיות מיניות כפי שמופיעים בהפרעות פאראפיליות, דחפים כפי שמופיעים בהפרעת שליטה על דחף והפרעת התנהגות, רומינציה של אשמה כפי שמופיעה בהפרעת דיכאון, מחשבות חודרניות או עיסוק בדלוזיות כפי שמופיעים בהפרעות בספקטרום הסכיזופרני והפרעות פסיכוטיות אחרות, או דפוסים חוזרים של התנהגות כפי שמופיעים בהפרעה על הספקטרום האוטיסטי).

יש לציין האם:

* בעל תובנה גבוהה: האדם מכיר בכך שהאמונות הטורדניות-כפייתיות הן לא נכונות, או שהן עשויות להיות לא נכונות.

*בעל תובנה נמוכה: האדם חושב כי האמונות הטורדניות-כפייתיות הן ככל הנראה נכונות.

בעל העדר תובנה / אמונות דלוזיונליות: האדם משוכנע לחלוטין כי האמונות הטורדניות-כפייתיות הן נכונות.

יש לציין האם:

* קשור לטיקים: לאדם יש או הייתה הפרעת טיקים. 

תחלואה נלווית

ההפרעה הטורדנית כפייתית עשויה לפגוע בתפקוד החברתי, הזוגי והתעסוקתי, ורבים מהסובלים ממנה סובלים אף מדיכאון, חרדה חברתית, התמכרויות לחומרים שונים, הפרעות אכילה והפרעות חרדה נוספות. בניגוד לאמונה הרווחת, אין עדות לקיומו של קשר בין ההפרעה הטורדנית כפייתית לבין הפרעת האישיות האובססיבית-קומפולסיבית.

גורמים

גישות שונות ניסו להסביר את היווצרותה של ההפרעה הטורדנית כפייתית, כאשר נראה כי גורמים ביולוגיים והתנהגותיים הם בעלי משקל רב במיוחד. 

גורמים ביולוגיים: לא ניתן לומר בוודאות מהם הגורמים הביולוגיים המעורבים בגרימת ההפרעה, אך יעילותם של טיפולים תרופתיים מצביעה על כשל בויסות הסרוטונין במוח. כמו כן, נמצא כי אצל הסובלים מההפרעה הכפייתית ישנה פעילות מוגברת באונות המוח הקדמיות.

גורמים התנהגותיים: גישות התנהגותיות רואות בהפרעה תוצר של למידה לא יעילה: אובססיות נוצרות דרך התניה קלאסית בה האדם מקשר בין גירוי נייטרלי לחרדה ואי נוחות. הטקסים הכפייתיים נוצרים כאשר האדם לומד לקשר בין פעולה או מחשבה (רחצה, ספירה) לבין הקלה בחרדה שמעוררת המחשבה האובססיבית. מרגע שהאדם מאתר את הטכניקה המאפשרת לו הקלה מחרדתו, הוא ימשיך להשתמש בה שוב ושוב.

גורמים פסיכו-דינמיים: פרויד ראה בהפרעה הכפייתית תוצר של שימוש בלתי יעיל במנגנוני הגנה של בידוד וביטול: האובססיות מבטאות דחפים או רגשות מעוררי חרדה שבודדו, שהיבטם הרגשי הודחק והקומפולסיות נועדו לבטל את תוצאות המחשבה או הדחף האובססיבי. בנוסף, משתמש האדם האובססיבי במנגנון של תצורת תגובה המביא אותו לאמץ עמדות והתנהגויות העומדות בניגוד לדחפיו ורגשותיו המאיימים: אדם בעל דחפים מיניים חזקים, למשל, עשוי להצטרף לתנועה הפועלת נגד "הפקרות מינית".

טיפול בהפרעה

רבים מהסובלים מ-OCD אינם פונים לטיפול מתוך בושה, אך כאשר הם פונים לטיפול ניתן להקל על הסימפטומים באופן משמעותי. הטיפול התרופתי, הקוגניטיבי התנהגותי או שילוב של שניהם נחשבים לשיטות הטיפול היעילות ביותר. 

טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי העיקרי הוא טיפול בתרופות מקבוצת חוסמי הסרוטונין, אך כאשר טיפול זה אינו יעיל דיו ניתן להחליפו בקלומיפרמין, ובמקרה הצורך אף להוסיף תרופות כליתיום ואפקסור.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): בשיטת טיפול זו, המטפל משוחח עם המטופל על טיבן ואופיין של המחשבות האובססיביות ומערער עמו על הנחות היסוד השגויות ("אם אגע בידית הדלת אזדהם ואחלה"). כמו כן נלמדות טכניקות התנהגותיות המאפשרות למטופל להיחשף בהדרגה למושא חרדותיו (נגיעה באובייקט "מזהם", הימנעות משטיפת ידיים וסידור סימטרי של חפצים וכד').

טיפול פסיכותרפי: טיפולים פסיכואנליטיים קלאסיים הממוקדים בניסיון להבין את הגורמים והמנגנונים שבבסיס ההפרעה נמצאו כבלתי יעילים בהפחתת הסימפטומים. עם זאת, טיפולים פסיכותרפיים עשויים לסייע בהענקת תמיכה ובהכוונת מטופלים המתקשים לשתף פעולה עם טיפול תרופתי וקוגניטיבי-התנהגותי.

ECT (טיפול בנזעי חשמל) וניתוחי צינגלוטומיה (Cingulotomy): במקרים קשים במיוחד וכאשר טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים אינם מועילים דיים, ניתן לפנות לפרוצדורות אלו. בניתוחי הצינגלוטומיה מנוטרלת פעולתו של איזור במוח קטן במוח. הניתוח יעיל לכ-25-30% מהמטופלים העוברים אותו.

טיפול קבוצתי/ זוגי/ משפחתי: טיפולים אלו אינם ממוקדים בסימפטומים האובססיביים קומפולסיביים, אך יעילים בסיפוק תמיכה לסובל מההפרעה או הכוונה לו ולבני משפחתו.


ביבליוגרפיה

גולדברג. י., (2005), . חרדה ופאניקה. "אח" קרית ביאליק.

פואה ע., וילסון ר. (2001), די לאובססיה. הוצאת מודן.

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders: DSM-5. Washington, DC: American Psychiatric Association.

Barlow, D.H (1988), Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic, New York: Guilford.

Jakes, I. (1996), Theoretical Approaches to Obsessive-Compulsive Disorder. New York: Cambridge University Press.

Salkovskis, P.M., Forrester, E., Richards, C. (1998), Cognitive - behavioral approach to understanding obsessional thinking. British Journal of Psychiatry, 173, 53-63.

תחומי מומחיות:
OCD

אנשי מקצוע בתחום

OCD