תפריט נגישות

הפרעה טורדנית כפייתית - OCD

OCD היא הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת במחשבות אובססיביות (מחשבות טורדניות וחודרניות אשר עולות פעם אחר פעם בדעתו של אדם מבלי שיוכל לשלוט בכך) ובפעולות קומפולסיביות (פעולות כפייתיות שהאדם מבצע באופן חוזר ונשנה, מתוך אמונה לא רציונלית שרק ביצוען ינטרל את המחשבות האובססיביות).

תסמינים קליניים

כאמור, תסמיני ההפרעה הטורדנית-כפייתית כוללים קיומן של מחשבות אובססיביות לצד פעולות קומפולסיביות, לאורך זמן, באופן שגורם למצוקה או פגיעה משמעותית בתפקודו של האדם.

הסובלים מ-OCD חיים במעגל אובססיבי-כפייתי ממנו הם מתקשים מאוד להתנתק: מחשבה פולשנית עולה (אובססיה אשר בדרך כלל מאופיינת בחשיבה קטסטרופלית: "משהו נורא עלול לקרות אם...") ומעוררת מצוקה (לחץ, בושה, גועל או חרדה). כדי להיפטר מאותה מחשבה ומאותן תחושות לא נעימות, עולה הצורך לבצע "טקס" - התנהגות כפייתית שמרגיעה את החרדה, כגון: רחצה, בדיקה חוזרת, אמירת מילה מסוימת וכן הלאה. ביצוע הטקס מביא להקלה, אך מדובר בהקלה זמנית בלבד מאחר והמחשבה האובססיבית חוזרת ונשנית. כך, המעגל האובססיבי-קומפולסיבי מתחזק ומתהדק עד שלעיתים קרובות הוא צורך זמן רב ומונע ממי שמתמודד עימו תפקוד משפחתי ותעסוקתי חלק.

ההפרעה הטורדנית-כפייתית עשויה לפגוע בתפקוד החברתי, הזוגי והתעסוקתי ורבים מהסובלים ממנה מתמודדים אף עם דיכאון, חרדה חברתית, התמכרויות לחומרים שונים, הפרעות אכילה והפרעות חרדה נוספות. בניגוד לאמונה הרווחת, אין עדות לקיומו של קשר בין ההפרעה הטורדנית כפייתית לבין הפרעת האישיות האובססיבית-קומפולסיבית (OCPD).

אבחנה על פי ה-DSM

על פי ה-DSM-5, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ניתן לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

  1. נוכחות של אובססיות, קומפולסיות, או שתיהן:

    אובססיות מוגדרות על ידי (א) וגם (ב):

    א. מחשבות חוזרות ומתמשכות, דחפים או תמונות אשר נחוו בחלק מהזמן במהלך הפרעה כחודרניות ולא רצויות, וגרמו לאדם לחרדה או למצוקה ניכרת.

    ב. הפרט מנסה להתעלם או להדחיק את המחשבות, הדחפים והתמונות הללו, או לנטרל אותם בעזרת מחשבה או פעולה אחרת (כלומר, על ידי ביצוע התנהגות כפייתית).

    קומפולסיות מוגדרת על ידי (א) וגם (ב):

    א. התנהגויות חוזרות (למשל, שטיפת ידיים, סידור, בדיקה) או פעולות נפשיות (למשל, תפילה, ספירה, חזרה על מילים בשקט) שהאדם מרגיש כי הוא מונע לבצע, בתגובה לאובססיה או לפי כללים נוקשים. 

    ב. ההתנהגויות או המעשים הנפשיים מכוונים למניעה או להפחתה של חרדה ומצוקה או למניעת אירוע או מצב כלשהו שיוצר חרדה. עם זאת, ההתנהגויות או המעשים הנפשיים אינם קשורים באופן מציאותי עם מה שהם נועדו לנטרל או למנוע, או שהם מוגזמים באופן ברור.

    הערה: ייתכן שילדים קטנים לא יוכלו להסביר את המטרות של התנהגויות אלו או של המעשים נפשיים.

    1. האובססיות או ההתנהגויות הכפייתיות גוזלות זמן (למשל, ייקחו יותר משעה כל יום) או גורמות למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, לפגיעה חברתית, תעסוקתית או לתחומים חשובים אחרים של התפקוד.
    2. הסימפטומים הכפייתיים אינם מיוחסים להשפעות הפיזיולוגיות של שימוש בחומרים (כגון, תרופות, סמים) או מצב רפואי אחר.
    3. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי תסמינים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, דאגות מוגזמות כפי שהן מופיעות בהפרעת חרדה מוכללת, עיסוק במראה כפי שמופיע בהפרעת גוף דיסמורפית, קושי בהשלכת חפצים ופרידה כפי שמופיע בהפרעת אגירה ועוד).

    יש לציין האם:

    1. האדם בעל תובנה גבוהה: כלומר מכיר בכך שהאמונות הטורדניות-כפייתיות הן לא נכונות, או שהן עשויות להיות לא נכונות ("אני מבין שגם אם אספור מכוניות אדומות בכביש זה כנראה לא יגן עליי מפני תאונות דרכים, אבל אני עדיין מרגיש דחף חזק לעשות את זה") 

    2. האדם בעל תובנה נמוכה: כלומר חושב כי האמונות הטורדניות-כפייתיות הן ככל הנראה נכונות ("אני חושב שאם אספור מכוניות אדומות בכביש זה כנראה יקטין את הסיכוי שאעשה תאונת דרכים").

    3. האדם בעל העדר תובנה / אמונות דלוזיונליות: כלומר משוכנע לחלוטין כי האמונות הטורדניות-כפייתיות הן נכונות ("אני משוכנע שאם אספור מכוניות אדומות בכביש זה מגן עליי מפני תאונות דרכים"). 

    יש לציין האם

    1. קשור לטיקים: לאדם יש או הייתה הפרעת טיקים. 

    5 סוגים נפוצים של "טיפוסי" OCD

    הפרעה טורדנית-כפייתית יכולה לבוא לידי בצורות שונות אצל אנשים שונים. המנגנון בבסיס ההפרעה דומה בכל המקרים (הקשר בין אובססיות לקומפולסיות), אולם התכנים יכולים להשתנות. בהכללה, ניתן לסווג את הסימפטומים של OCD ל-5 קטגוריות נפוצות. חלק מהמאובחנים בהפרעה ידווחו על סוג עיקרי אחד של תכנים שמעסיקים אותם, בעוד שאצל אחרים ייתכן ויימצא שילוב בין הקטגוריות השונות. 

    נקיון וזיהום

    המחשבות האובססיביות עולות סביב תכנים של זיהום ולכלוך. במקרה זה, לרוב יש קשר יותר קרוב בין האובססיות ובין הקומפולסיות כך שהטקסים הכפייתיים נוטים לעסוק בניקיון: שטיפת ידיים באופן תכוף, ארוך וחזרתי; ניקיון בלתי פוסק של הבית או של אזורים מסויימים בו. 

    סדר וארגון

    המחשבות האובססיביות קשורות בכך שדברים אינם מסודרים בסדר ה"נכון" שלכם, או אינם נעשים בדיוק כפי שצריך. מחשבות אלו קשורות בצורך פרפקציוניסטי בשלמות, בהרגשה כי "הכל צריך להיות בדיוק כמו שצריך". גם כאן קיים קשר יחסית הדוק להתנהגויות הקומפולסיביות, אשר כוללות ארגון חפצים, ניהול רשימות קפדניות, סידור לפי שיטות עם לוגיקה מורכבת וקפדנית וכו'.

    בדיקות חוזרות

    המחשבות האובססיביות קשורות בחרדה שמא אסון גדול עלול להתרחש כתוצאה מחוסר זהירות - שריפה, פריצה, הצפה, תאונה וכו'. ההתנהגות הקומפולסיבית במקרה זה כוללת בדיקות חוזרות ונשנות בניסיון להשיג וודאות ולסלק את המחשבה החודרנית "אולי שכחתי לעשות משהו מסויים, והדבר הזה יוביל לאסון גדול"?. התנהגויות בדיקה נפוצות הן לבדוק שסגרתי את ברז הגז, כיביתי את התנור, נעלתי את דלת הבית או הרכב. 

    מחשבות על מין, אלימות ומוסר 

    המחשבות האובססיביות קשורות בתכנים של מיניות, אלימות או התנהגות שאינה תואמת את אמות המידה המוסריות-ערכיות של האדם. מחשבות אלו מעוררות לרוב סלידה ופחד מפני עצמך והן נחוות כפולשניות ובלתי רצויות (כלומר, אינן מעוררות הנאה או תחושות נעימות). ההתנהגויות הקומפולסיביות במקרה זה יכולות להיות מגוונות, חלקן יותר קשורות לתכני האובססיות וחלקן פחות, אך בשני המקרים תכליתן היא "לנטרל" את המחשבות או לוודא כי לא יוכלו להתממש במציאות. 

    ספקנות וצורך באישורים מהסביבה

    המחשבות האובססיביות קשורות בתחושה חזקה של ספק וחוסר וודאות, באופן אשר מקשה על ההתנהלות היומיומית ("אולי אני טועה?" איך אני אדע אם אני צודקת וזה באמת המצב?"). ההתנהגות הקומפולסיבית מתבססת על ניסיונות להשגת וודאות, למשל דרך הפניית שאלות אל אנשים בסביבה בציפייה שאלו יעזרו להפחית את תחושת הספק וחוסר הביטחון.

    ניתן לקשר סוג זה של OCD למשל אל תת-סוג נוסף של ההפרעה, הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD), בה האדם עסוק במחשבות אובססיביות כלפי התחום הזוגי ("האם היא אוהבת אותי? האם אני אוהב אותה? האם זה הקשר הנכון עבורי?"). 

    שכיחות ההפרעה

    השכיחות השנתית של OCD בארצות הברית עומדת על 1.2%, ודומה לשכיחות ההפרעה בעולם. בעוד שבבגרות נשים מושפעות מההפרעה בשיעור גבוה יותר מאשר גברים, דווקא בילדות בנים הם אלו שמושפעים יותר. ההפרעה פורצת בממוצע סביב גיל 20, אך מרבית הלוקים בה מעידים כי נטו להתנהגות טקסית כבר בילדותם.

    חשוב להדגיש כי עד גיל שבע פחות או יותר, ילדים נוטים לבצע התנהגויות טקסיות (שמירה על סדר מסוים, חזרתיות) על מנת לחוש ביטחון ורגיעה ואין לייחס זאת להפרעה טורדנית-כפייתית.

    מה גורם להפרעה?

    גורמים ביולוגיים

    לא ניתן להצביע בוודאות על הגורמים הביולוגיים המעורבים בהיווצרות ההפרעה, אך יעילותם של טיפולים תרופתיים מצביעה על כשל בוויסות הסרוטונין במוח. כמו כן, נמצא כי אצל הסובלים מההפרעה ישנה פעילות מוגברת באונות המוח הקדמיות.

    גורמים התנהגותיים

    גישות התנהגותיות רואות בהפרעה תוצר של למידה לא יעילה: אובססיות נוצרות דרך התניה קלאסית בה האדם מקשר בין גירוי ניטרלי לבין תחושות חרדה ואי נוחות. הטקסים הכפייתיים נוצרים כאשר האדם לומד לקשר בין פעולה או מחשבה (רחצה, ספירה) לבין הקלה בחרדה שמעוררת המחשבה האובססיבית. מרגע שהאדם מאתר את הטכניקה המאפשרת לו הקלה נקודתית מחרדתו, הוא ימשיך להשתמש בה שוב ושוב.

    גורמים פסיכודינמיים

    פרויד ראה בהפרעה הכפייתית תוצר של שימוש לאיעיל במנגנוני הגנה של בידוד וביטול: האובססיות מבטאות דחפים או רגשות מעוררי חרדה שבודדו - היבטם הרגשי הודחק, והקומפולסיות נועדו לבטל את תוצאות המחשבה או הדחף האובססיבי. נוסף על כך, לשיטתו, האדם האובססיבי משתמש במנגנון של "תצורת תגובה" המביא אותו לאמץ עמדות והתנהגויות העומדות בניגוד לדחפיו ורגשותיו המאיימים: אדם בעל דחפים מיניים חזקים, למשל, עשוי להצטרף לתנועה הפועלת נגד "הפקרות מינית".

    כיצד מטפלים?

    לרוב, הפרעת OCD לא עוברת מעצמה. אמנם ישנן תקופות בהן ההפרעה יכולה להתבטא באופן חמור יותר או פחות, אבל היא תמיד נמצאת ברקע כל עוד איננה מטופלת.

    בשל העובדה כי OCD מלווה לרוב גם ברגשות אשמה ובושה, פעמים רבות אנשים שסובלים ממנה נוטים להסתיר את הסימפטומים שלהם, כך שעובר זמן ממושך (לעיתים שנים) עד שהם פונים לטיפול. עם זאת, באמצעות טיפול מקצועי ניתן להקל על הסימפטומים של ההפרעה באופן משמעותי. שיטות הטיפול שנחשבות ליעילות ביותר עבור התופעה הן טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או שילוב של שתיהן.

    טיפול תרופתי

    הטיפול התרופתי העיקרי הוא טיפול בתרופות מקבוצת חוסמי הסרוטונין, אך כאשר טיפול זה אינו יעיל דיו ניתן להחליפו בקלומיפרמין, ובמקרה הצורך אף להוסיף תרופות כליתיום ואפקסור. מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). 

    טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

    טיפול CBT ב-OCD מבוסס על טכניקה בשם "חשיפה ומניעת תגובה". כחלק מהרציונאל הטיפולי, המטופל מסכים להתעמת עם הפחדים שלו ולהיחשף אל החרדה שמתעוררות בו. בפועל, משמעות הדבר היא להסכים לחוות את המחשבות האובססיביות והחרדה שהן מעוררות, מבלי למהר להיאבק בכך בעזרת התנהגויות קומפולסיביות מרגיעות כביכול. זוהי הדרך לשבור את "מעגל הקסמים" של אובססיות וקומפולסיות שלאט לאט השתלטו על חיי המטופל. 

    כמובן שמהלך הטיפול מתבצע באופן הדרגתי. תחילה, המטפל משוחח עם המטופל על טיבן ואופיין של המחשבות האובססיביות ומערער עמו על הנחות היסוד השגויות ("אם אגע בידית הדלת אזדהם ואחלה"). כמו כן, נלמדות טכניקות התנהגותיות המאפשרות למטופל להיחשף בהדרגה למושא חרדותיו (נגיעה באובייקט "מזהם", הימנעות משטיפת ידיים וסידור סימטרי של חפצים וכד').

    טיפול פסיכותרפי דינאמי, פרטני, זוגי או משפחתי

    אמנם טיפולים פסיכואנליטיים קלאסיים הממוקדים בניסיון להבין את הגורמים והמנגנונים שבבסיס ההפרעה נמצאו כבלתי יעילים בהפחתת הסימפטומים, אך עם זאת הם עשויים לסייע בהענקת תמיכה ובהכוונת מטופלים המתקשים לשתף פעולה עם טיפול תרופתי וקוגניטיבי-התנהגותי.

    בנוסף, טיפול פסיכותרפי דינאמי פרטני יכול לסייע בהתמודדות עם הסימפטומים הנלווים להפרעה - דיכאון, קושי ביחסים בינאישיים, קשיי תפקוד בעבודה ובלימודים וכו'. בדומה, גם טיפול זוגי או משפחי אינו ממוקד בסימפטומים האובססיביים-קומפולסיביים, אך יעיל כאמצעי למתן תמיכה והכוונה לבני המשפחה של הסובל מההפרעה. 

    טיפול בנזעי חשמל וניתוחי צינגלוטומיה 

    במקרים קשים במיוחד וכאשר טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים אינם מועילים דיים, ניתן לפנות לפרוצדורות אלו. בניתוחי הצינגלוטומיה (Cingulotomy) מנוטרלת פעולתו של איזור במוח קטן במוח. הניתוח יעיל לכ-25-30% מהמטופלים העוברים אותו.


    מקורות

    גולדברג. י., (2005), . חרדה ופאניקה. "אח" קרית ביאליק.

    פואה ע., וילסון ר. (2001), די לאובססיה. הוצאת מודן.

    American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders: DSM-5. Washington, DC: American Psychiatric Association.

    Barlow, D.H (1988), Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic, New York: Guilford.

    Jakes, I. (1996), Theoretical Approaches to Obsessive-Compulsive Disorder. New York: Cambridge University Press.

    Salkovskis, P.M., Forrester, E., Richards, C. (1998), Cognitive - behavioral approach to understanding obsessional thinking. British Journal of Psychiatry, 173, 53-63.

    תחומי מומחיות:
    OCD

    אנשי מקצוע בתחום

    OCD